נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

מניות הבנקים מאבדות גובה על רקע חשש מעלייה חדה בכשלי אשראי

בבנקים התקבלה פניה מהפיקוח על הבנקים במסגרתה הוצע למערכת הבנקאית להגדיל הפרשה לחובות מסופקים לנוכח המשבר הכלכלי; עדיין לא מדובר בהוראה רשמית, אלא בהצעה שהתקבלה מדרג זוטר
ניצן כהן | (8)

בבנקים התקבלה פניה מהפיקוח על הבנקים במסגרתה הוצע למערכת הבנקאית להגדיל הפרשה לחובות מסופקים לנוכח המשבר הכלכלי, עדיין לא מדובר בהוראה רשמית, אלא בהצעה שהתקבלה מדרג זוטר. למרות זאת, על רקע הדברים, מניות הבנקים יורדות כעת בכ-2.6%, ככל הנראה בשוק חוששים מעלייה חדה מהצפוי בכשלי האשראי.

הבוקר דווח כי לאחרונה פנה גורם בדרג זוטר למערכת הבנקאית בבקשה שזו תבחן להגדיל את ההפרשה לחובות מסופקים בדוחות הקרובים. במערכת הבנקאית פועלים התקופה האחרונה בהתאם לתרחיש קיצון שנערך בשיתוף עם בנק ישראל לפני מספר חודשים ולכן טוענים במערכת הבנקאית, כי מוזרה הפניה של אותו הגורם בפיקוח על הבנקים שלא ביקש עדכון תרחישים או הציג תרחיש משלו שהוא שונה מהתרחיש לפיו הם פועלים בשיתוף הפיקוח כבר מספר חודשים.

עוד אומרים במערכת הבנקאית כי הם לא מזהים כרגע עלייה בכשלי האשראי והם נמצאים ברף הנמוך של התרחיש בו הם פועלים ונראה כי אותו גורם בפיקוח מתכוון יותר לחברות כרטיסי האשראי שהעמידו אשראי צרכני מבלי לבסס מערכת יחסים הוליסטית עם הלקוח.

בכל מקרה, אומרים במערכת הבנקאית, שככל שהפיקוח על הבנקים מזהה שינויים בתרחישים שהוצגו לו עליו להציג אותם ולהורות על ביצוע פעולות מתאימות כמתבקש אך לא בשיחת טלפון לא רשמית עם גורם לא בכיר בפיקוח.

עוד אומרים במערכת הבנקאית כי להוציא עסקים בתחומי הפנאי, ההסעדה והתיירות לא נרשמות פניות חריגות של לקוחות שמצריכות סימון חוב כחוב שנמצא בכשל וההתמודדות עם העסקים בתחום מתבצעת באופן פרטני שמטופל בכל הרגישות המתבקשת וכמובן גם בצד החשבונאי, אך בכל מקרה לא ניתן כרגע להצביע על עלייה חדה בכשלי האשראי באופן גורף.

״אנחנו מזהים שורה ארוכה של סקטורים בכלכלה הישראלית שאנחנו רואים ירידה בהכנסות שלהם אך הם לא קורסים ומקסימום זקוקים לפריסה נוחה יותר של החוב כמו למשל עובדי ההיי-טק שלא יקבלו בונוסים השנה אבל הכנסת הבסיס שלהם כמעט ולא נפגעה״, טוענים במערכת הבנקאית.

באשר לשוק המשכנתאות, טוענים גורמים המערכת הבנקאית כי קשה להתייחס לכל הבנקים כמקשה אחת, כאשר יש בנקים שחשופים הרבה יותר לשוק המשכנתאות כמו בנק מזרחי לעומת בנקים אחרים שחשופים פחות לתחום. ״בבנקים הגדולים ה-LTV הוא קרוב יותר ל-50% וכרגע, עם מתן הדחיות בתשלומים השוטפים אין כשלי אשראי. לגבי היכולת של הלווים להתמודד עם התשלומים השוטפים המוגדלים, בשל הדחיות, נוכל לבצע הערכה מושכלת בהתאם למצב המקרו כלכלי לקראת סוף השנה, אבל להתייחס כרגע לכשלי אשראי מעבר לתרחיש הקיצון בו אנחנו פועלים, מבלי לאתגר אותו עם תרחיש מבוסס אחר, נראה לא סביר, לפחות כרגע״ אמר לביזפורטל גורם בכיר במערכת הבנקאית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי ליאור שילה, אנליסט הבנקים של אי.בי.אי בית השקעות "העלייה בתחלואה ותחילתו של גל שני של הדבקה בנגיף הקורונה הביאה לחזרה של חלק מההגבלות במשק, מה שגרם לעדכון התחזיות במודל הערכת השווי. בסקירה החצי שנתית עידכנו את מחירי מניות הבנקים כלפי מטה ולקחנו בחשבון עליה בהפרשות להפסדי אשראי. אנו סבורים כי הדבר מגולם במחירי השוק ומעריכים שבמידה ולא תחול החמרה נוספת דוגמת גל שלישי בחורף שתגרור לחזרה של חלק מההגבלות, ישנו עדיין אפסייד בחלק ממניות הבנקים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל 04/08/2020 17:57
    הגב לתגובה זו
    חברות אשראי גובות ריבית על הלוואות ברמה של שוק אפור. זה מרווח למימון חובות אבודים ולרווח גדול
  • 5.
    יוגב 04/08/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    עשיתי קניותתודה
  • 4.
    זה מה שקורה כשנותנים אשראי לכל אדם שיכול לנשום. (ל"ת)
    רבקה 04/08/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לילי דעדוש 04/08/2020 14:53
    הגב לתגובה זו
    5 שנים נתניהו משמיע תקליט שבור על כמה המצב טוב במשק כולם נוסעים במכונית חדשה כולם נוסעים לחול .. כולם יושבים בבתי קפה כולם.. אחרי 5 חודשים נשארים בלי אווויר .. זה המצב הטוב ? אולי חצי מכולם לא יכולים לגמור את החודש מר נתניהו ... אתה פשוט מנותק
  • רוני 04/08/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
    פקיד זוטר שמפיע כך על מניות זה משהו מוזר. צריך לבדוק מיהו אותו פקיד זוטר שלא עשה כסף מירדת ערך זאת.
  • 2.
    פיני 04/08/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    שיטה של הבנקים להסתיר את הרווחים מפרישים לחובות אבודים 20% שתכלס אולי 2% הם חובות אבובים בנקים לא מוותרים על חובות
  • 1.
    בני גור 04/08/2020 13:16
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל משחקים עם המספרים, יש כאן סכנה ליציבות הבנקים, כי הם בעצם דוחים את ההכרזה על מחיקת אשראי, על משכנתאןת שלא יוחזרו, סתם מנסים להרויח זמן, הם יודעים שהכל אבוד.
  • לא מכיר בנק שויתר על אגורה לאזרח מין השורה. (ל"ת)
    רוני 04/08/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.