אפקט המדד: לאחר ירידה של 27% בתשואה; מדד SME60 ישונה
מתחילת 2017 ועד אוגוסט 2019, בוצעו לא פחות מ-71 שינויים בהרכב מדד SME60. זאת לעומת 15 החלפות בלבד במדד תל אביב 35 ו-51 החלפות במדד תל אביב 90. השינויים התכופים, המתבטאים באפקט שלילי על תשואת המדד והיקף ההשקעות בו, הביאו את הנהלת הבורסה לחשב מסלול מחדש ולהציג לציבור את החלתם של תנאים חדשים במדד, על מנת להפוך אותו ליותר אטרקטיבי למשקיעים.
התחלופה הזו גם מתבטאת במספרים, בבחינת התשואה מיום השקת המדד ועד תחילת דצמבר השנה, נרשמה תשואה שלילית של 27% לעומת תשואה חיובית של 20% ומעלה במדדי הדגל.
אפקט המדד
תחלופה גבוהה של מניות בתוך מדד כלשהו, פוגעת בדרך כלל בתשואות של המדד, זאת בשל תופעה הידועה בשם "אפקט המדד", במקרה של כניסת מניה למדד – בשל הרכישות של עוקבי המדדים, עליה במחיר המניה ערב כניסתה למדד וירידה כשהיא כבר במדד, מה שפוגע בתשואת המדד.
במקרה של גריעת מניה מהמדד – בשל המכירות של עוקבי המדדים, ירידה במחיר המניה ערב גריעתה מהמדד, מה שפוגע גם כן בתשואת המדד. התשואה הנמוכה של המדד, ובעקבותיה הפגיעה באטרקטיביות ההשקעה בו, הביאו לירידה של כ-70% בהיקף ההשקעות הפאסיביות במדד ת"א-SME60, מכ-1.1 מיליארד שקל ערב הרפורמה במדדים, לכ-0.3 מיליארד שקל, כיום.
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- כמה ביל אקמן מורווח על הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות לתחלופה הגבוהה במדד SME60
ישנן שתי סיבות עיקריות לתחלופה הגבוהה בהרכב מדד ת"א-SME60: ראשית, המתודולוגיה של מדד ת"א-SME60 שונה מזו של יתר המדדים. בעוד שהרכב המדדים האחרים נקבע לפי שווי השוק של המניות הכלולות בו, ההרכב של מדד ת"א-SME60 נקבע לפי שווי החזקות הציבור במניות.
שינויים בשווי החזקות הציבור תכופים יותר משינויים בשווי השוק של מניה מאחר ששווי החזקות הציבור מושפע הן משינויים במחיר המניה בשוק והן משינויים המתבצעים מעת לעת באחזקות בעלי עניין.
השני הם כללי ההחלפה במדד ת"א-SME60, שהם קלים מדי, מה שגורם למניות שבמדד להיגרע ממנו בקלות, ומצד שני, למניות חדשות, להיכנס אליו בקלות.
ייצוב המדד ייעשה בהחלת פרמטרים דומים למדד ת"א 90, כלומר המדד יורכב ממניות הכלולות במאגר רימון בלבד, הכולל מניות שעומדות בתנאי סף מחמירים יותר מתנאי הסף הקיימים לגבי מניות הנכללות כיום במדד ת"א-SME60.
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
המשמעות היא ששיעור גבוה יותר של החזקות ציבור (35% לעומת 15%) והוספת תנאי סחירות מחזור יומי של לפחות 50 אלף שקל או מחזור חציוני של לפחות 10 אלף שקל - מה שאין כיום ב-SME60.
הרכב המדד ייקבע לפי שווי השוק הפחות תנודתי ולא לפי שווי החזקות הציבור. צעד שצפוי להפחית את היקף ההחלפות במדד. התנאי דירוג שווי השוק הממוצע לצורך כניסה למדד במועד העדכון החצי-שנתי יוחמר, מדירוג 45 (כיום) לדירוג 40, דהיינו - מניה תיווסף למדד אם דורגה לפחות במקום ה-40. בנוסף, קריטריון הדירוג לצורך גריעה מהמדד יעלה מדירוג 75 (כיום) לדירוג 80.
דירוג שווי השוק הממוצע לכניסה למדד במסלול המהיר יוחמר אף הוא, מדירוג 55 (כיום) לדירוג 50, זאת בהתאמה לשינוי המוצע בעדכון החצי-שנתי.
- 1.מצחיקים 30/12/2019 12:22הגב לתגובה זובשיעור דו ספרתי.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?