משה פרי סאני
צילום: סיוון פרג'

סאני תקשורת נסחרת במכפיל 7.6 למרות צניחה של 42% ברווחי Q1

החברה הציגה גידול ברווח התפעולי, מנגד לצניחה ברווח הנקי בשל השפעת שערי חליפין. ההכנסות צמחו ב-12% ברבעון הראשון של 2019
ערן סוקול |

חברת סאני תקשורת 0% סלולרית מקבוצת לפידות קפיטל 0.2%  (45.92%), הפועלת בתחום הטלפונים והאביזרים הסלולריים מתוצרת סמסונג דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019 עם צמיחה של 12% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות וצניחה של כ-42% ברווח הנקי. מניית החברה זינקה בכ-18% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל 7.6 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות סאני תקשורת הסתכמו בכ-309 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019, עלייה של כ-12.1% לעומת הכנסות של כ-276 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול במכירת המכשירים כתוצאה מהשקת סדרת ה-S10, מהגדלת מגוון המכשירים המוצעים ללקוחות ומגידול בהכנסות ממכירת אביזרים וחלפים.

הכנסות החברה צמחו בקצב שנתי של כ-12% מאז 2016

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-8.6 מיליון שקל, צניחה של כ-42% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-14.8 מיליון שקל. הירידה מיוחסת בעיקר לעלייה בהוצאות המימון.

הרווח הנקי צמח בקצב שנתי ממוצע של 78% מאז 2016

הרווח הגולמי ברבעון הראשון הסתכם בכ-38 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-12.3%. מדובר בעלייה של כ-5.7% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-36 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-13%. החברה מציינת כי הקיטון בשולי הרווח הגולמי נובע בעיקר משינויים בתמהיל מכירות המוצרים ושחיקת הרווח הגולמי בקטגוריית החלפים והאביזרים.

ברמה התפעולית החברה הציגה שיפור יחסי, עם שולי הוצאות תפעול של כ-4.9% ברבעון הראשון, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-5.6% בתקופה המקבילה אשתקד, מה שהוביל ביחד עם העלייה ברווח הגולמי לגידול של כ-2.4 מיליון שקל ברווח התפעולי ברבעון הראשון של 2019 ולשמירה על שולי רווחיות תפעולית של כ-7.4% בדומה לשולי הרווח התפעולי ברבעון המקביל (7.5%).

הוצאות המימון חתכו את השורה התחתונה

הגורם המרכזי לירידה ברווח הנקי, למרות העלייה ברווח התפעולי כאמור, נעוץ בהפרש של כ-10.3 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו אשר הסתכמו בכ-11.6 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת כ-1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מסבירה כי השינוי בהוצאות המימון נובע בעיקר כתוצאה מעסקאות גידור שמבצעת החברה לניהול וצמצום השפעות השינויים בשער החליפין של הדולר על תוצאות הפעילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.