סאני תקשורת נסחרת במכפיל 7.6 למרות צניחה של 42% ברווחי Q1
חברת סאני תקשורת -0.26% סלולרית מקבוצת לפידות קפיטל -1.3% (45.92%), הפועלת בתחום הטלפונים והאביזרים הסלולריים מתוצרת סמסונג דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019 עם צמיחה של 12% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות וצניחה של כ-42% ברווח הנקי. מניית החברה זינקה בכ-18% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל 7.6 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות סאני תקשורת הסתכמו בכ-309 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019, עלייה של כ-12.1% לעומת הכנסות של כ-276 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול במכירת המכשירים כתוצאה מהשקת סדרת ה-S10, מהגדלת מגוון המכשירים המוצעים ללקוחות ומגידול בהכנסות ממכירת אביזרים וחלפים.
הכנסות החברה צמחו בקצב שנתי של כ-12% מאז 2016
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-8.6 מיליון שקל, צניחה של כ-42% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-14.8 מיליון שקל. הירידה מיוחסת בעיקר לעלייה בהוצאות המימון.
הרווח הנקי צמח בקצב שנתי ממוצע של 78% מאז 2016
הרווח הגולמי ברבעון הראשון הסתכם בכ-38 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-12.3%. מדובר בעלייה של כ-5.7% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-36 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-13%. החברה מציינת כי הקיטון בשולי הרווח הגולמי נובע בעיקר משינויים בתמהיל מכירות המוצרים ושחיקת הרווח הגולמי בקטגוריית החלפים והאביזרים.
- לפידות קפיטל מחזקת את האחיזה בסאני תקשורת
- זעזוע נוסף בסלולר: סאני מציעה חבילה ב-14.9 שקלים לחודש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברמה התפעולית החברה הציגה שיפור יחסי, עם שולי הוצאות תפעול של כ-4.9% ברבעון הראשון, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-5.6% בתקופה המקבילה אשתקד, מה שהוביל ביחד עם העלייה ברווח הגולמי לגידול של כ-2.4 מיליון שקל ברווח התפעולי ברבעון הראשון של 2019 ולשמירה על שולי רווחיות תפעולית של כ-7.4% בדומה לשולי הרווח התפעולי ברבעון המקביל (7.5%).
הוצאות המימון חתכו את השורה התחתונה
הגורם המרכזי לירידה ברווח הנקי, למרות העלייה ברווח התפעולי כאמור, נעוץ בהפרש של כ-10.3 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו אשר הסתכמו בכ-11.6 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת כ-1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מסבירה כי השינוי בהוצאות המימון נובע בעיקר כתוצאה מעסקאות גידור שמבצעת החברה לניהול וצמצום השפעות השינויים בשער החליפין של הדולר על תוצאות הפעילות.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
