בשקט בשקט: 2 מניות ענק שמתפוצצות בבורסה בת"א לשיאים - הראלי יימשך?

המעו"ף תקוע על 1,430 נק' ומדדי המישנה מצויים בתיקון חריף. אבל יש מניות שמנפצות שיאים על בסיס יומי
יוסי פינק | (9)
נושאים בכתבה בנקים

בזמן שמדד המעו"ף ממשיך לדשדש סביב 1,430 נקודות (פלוס 2% בלבד ב-12 החודשים האחרונים), מדד הבנקים שטיפס היום 0.91% השלים יום 6 רצוף של עליות לשיא כל הזמנים וזאת בעיקר בהובלת מניות מזרחי-טפחות והבינלאומי שמציגות מומנטום אדיר. הביצועים של 2 המניות הללו הם לא פחות ממדהימים: מניית מזרחי טפחות רשמה ב-12 החודשים האחרונים ראלי של 48.5% ומניית הבינלאומי רשמה זינוק מסחרר של 50%.

מזרחי טפחות 0.17% בינלאומי 0.43%

גם בשאר מניות הסקטור נרשמו עליות חדות מאוד לשיאים חדשים כאשר דיסקונט השלים עלייה של 42% ב-12 החודשים האחרונים לשיא, פועלים עלה 32% לשיא ולאומי עלה 33% ומתקרב בצעדי ענק לשיא שנקבע ב-2011. 

בשיחה עם Bizportal נסביר היום האנליסט מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' את מהלך העליות הדרמטי במניות הבנקים. לדברי סלייטר, "זה קודם כל עניין של שיפור בתוצאות שהראו הבנקים וזאת בעיקר בשל תהליך התייעלות משמעותי מאוד שביצעו הבנקים בשנה האחרונה, אבל זו גם הירידה של פרמיית הסיכון שהייתה קשור לאיום הרגולציה. צריך להבין שלפני כשנה ראינו תימחור חסר במניות הבנקים שהיה קשור בין היתר גם לחששות שהיו בשוק מפני הכבדה ברגולציה. בסופו של דבר דרישות הרגולציה העיקריות התרכזו בוועדת שטרום שמלבד הדרישה למכירת חברות כרטיסי האשראי לא כללה דרישות משמעותיות ברמה המיידית מבחינת הבנקים. זה נתן הרבה מאוד ודאות למשקיעים ופרמיית הסיכון כמעט ונעלמה. מעבר לכך, אפשר אפילו להגיד שסביבת הרגולציה הפכה לאחרונה לידידותית לבנקים - זה ניכר בכך שלא ראינו כבר חודשים ארוכים דרישות הון חדשות מצד הפיקוח על הבנקים וגם ניתן אור ירוק לחלוקת דיבידנדים".

לגבי השקעה במניות הבנקים אחרי הראלי הגדול, אומר סלייטר כך: "אני עדיין חיובי על סקטור הבנקים. מקבלים תשואה על ההון של 10% ואם בעתיד נראה העלאת ריבית זה רק ישחק לטובת מרווחי האשראי ואז נראה אפסייד נוסף. זה סקטור שברמת התימחור הנוכחית צריך להיות בו, בטח אם נסתכל על האלטרנטיבות בבורסה בת"א שחלקן מתומחרות במחירים לא זולים בכלל".

מניית מזרחי טפחות ב-12 החודשים האחרונים:

מניית הבינלאומי ב-12 החודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חיי6 09/07/2017 21:09
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מוצצים את הדם לציבור זה מובן מכאן הרווחים הגדולים רבית זכות 0 ריבית חובה 6-12 %
  • שמואל 17/07/2017 15:34
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה להיות בחובה. למד לנהל את התקציב שלך בחוכמה. כל ריבית שאתה משלם לבנק, משמעותו או שאתה קונה עגלה מלאה בסופר או שמנהל הבנק קונה עגלה מלאה. ברגע שתגיע להבנה זו תראה שתצמצם את המינוס, וגם את תשלומי הריבית.
  • 6.
    אלי 09/07/2017 19:24
    הגב לתגובה זו
    לפני שנה שאל אותי חבר , יש לי 100000 ש״ח במה להשקיע ? אמרתי מניות בנקים ותשכח מהם . כך עשה.
  • 5.
    ככה זה שאין תחרות אמיתית (ל"ת)
    שוקי 09/07/2017 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    במחירי שיא אומרים שלום למניה@ (ל"ת)
    מאיר 09/07/2017 18:54
    הגב לתגובה זו
  • להיפך במחירי שיא מחזקים- קונים את החזק ולא את החלש (ל"ת)
    התורה שבעל פה 09/07/2017 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גידי 09/07/2017 18:44
    הגב לתגובה זו
    עכשיו זה סיכון גדול לירידה ומימושים. כמה יעלה? 10% מקסימום? חכו שיתממש למטה 10%-15% בחודשים הקרובים ואז תקנו...לדעתי...
  • 2.
    אייל 09/07/2017 17:23
    הגב לתגובה זו
    מניות הפארמה כמו טבע פריגו אופק ומילן שנחתכו בחצי תכלית הבנקים סתם בועה שתתפוצץ כמו כל המפולות הקודמות שהסתיימו בניפוח הבנקים
  • 1.
    אדם 09/07/2017 16:45
    הגב לתגובה זו
    איך אומרים.....הבנקים תמיד מרוויחים....וימשיכו....
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 0.68%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.