בשקט בשקט: 2 מניות ענק שמתפוצצות בבורסה בת"א לשיאים - הראלי יימשך?
בנקים בזמן שמדד המעו"ף ממשיך לדשדש סביב 1,430 נקודות (פלוס 2% בלבד ב-12 החודשים האחרונים), מדד הבנקים שטיפס היום 0.91% השלים יום 6 רצוף של עליות לשיא כל הזמנים וזאת בעיקר בהובלת מניות מזרחי-טפחות והבינלאומי שמציגות מומנטום אדיר. הביצועים של 2 המניות הללו הם לא פחות ממדהימים: מניית מזרחי טפחות רשמה ב-12 החודשים האחרונים ראלי של 48.5% ומניית הבינלאומי רשמה זינוק מסחרר של 50%.
מזרחי טפחות 1.12% בינלאומי 1.42%
גם בשאר מניות הסקטור נרשמו עליות חדות מאוד לשיאים חדשים כאשר דיסקונט השלים עלייה של 42% ב-12 החודשים האחרונים לשיא, פועלים עלה 32% לשיא ולאומי עלה 33% ומתקרב בצעדי ענק לשיא שנקבע ב-2011.
בשיחה עם Bizportal נסביר היום האנליסט מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' את מהלך העליות הדרמטי במניות הבנקים. לדברי סלייטר, "זה קודם כל עניין של שיפור בתוצאות שהראו הבנקים וזאת בעיקר בשל תהליך התייעלות משמעותי מאוד שביצעו הבנקים בשנה האחרונה, אבל זו גם הירידה של פרמיית הסיכון שהייתה קשור לאיום הרגולציה. צריך להבין שלפני כשנה ראינו תימחור חסר במניות הבנקים שהיה קשור בין היתר גם לחששות שהיו בשוק מפני הכבדה ברגולציה. בסופו של דבר דרישות הרגולציה העיקריות התרכזו בוועדת שטרום שמלבד הדרישה למכירת חברות כרטיסי האשראי לא כללה דרישות משמעותיות ברמה המיידית מבחינת הבנקים. זה נתן הרבה מאוד ודאות למשקיעים ופרמיית הסיכון כמעט ונעלמה. מעבר לכך, אפשר אפילו להגיד שסביבת הרגולציה הפכה לאחרונה לידידותית לבנקים - זה ניכר בכך שלא ראינו כבר חודשים ארוכים דרישות הון חדשות מצד הפיקוח על הבנקים וגם ניתן אור ירוק לחלוקת דיבידנדים".
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי השקעה במניות הבנקים אחרי הראלי הגדול, אומר סלייטר כך: "אני עדיין חיובי על סקטור הבנקים. מקבלים תשואה על ההון של 10% ואם בעתיד נראה העלאת ריבית זה רק ישחק לטובת מרווחי האשראי ואז נראה אפסייד נוסף. זה סקטור שברמת התימחור הנוכחית צריך להיות בו, בטח אם נסתכל על האלטרנטיבות בבורסה בת"א שחלקן מתומחרות במחירים לא זולים בכלל".
מניית מזרחי טפחות ב-12 החודשים האחרונים:
מניית הבינלאומי ב-12 החודשים האחרונים:
- 7.חיי6 09/07/2017 21:09הגב לתגובה זוהבנקים מוצצים את הדם לציבור זה מובן מכאן הרווחים הגדולים רבית זכות 0 ריבית חובה 6-12 %
- שמואל 17/07/2017 15:34הגב לתגובה זואין שום סיבה להיות בחובה. למד לנהל את התקציב שלך בחוכמה. כל ריבית שאתה משלם לבנק, משמעותו או שאתה קונה עגלה מלאה בסופר או שמנהל הבנק קונה עגלה מלאה. ברגע שתגיע להבנה זו תראה שתצמצם את המינוס, וגם את תשלומי הריבית.
- 6.אלי 09/07/2017 19:24הגב לתגובה זולפני שנה שאל אותי חבר , יש לי 100000 ש״ח במה להשקיע ? אמרתי מניות בנקים ותשכח מהם . כך עשה.
- 5.ככה זה שאין תחרות אמיתית (ל"ת)שוקי 09/07/2017 18:56הגב לתגובה זו
- 4.במחירי שיא אומרים שלום למניה@ (ל"ת)מאיר 09/07/2017 18:54הגב לתגובה זו
- להיפך במחירי שיא מחזקים- קונים את החזק ולא את החלש (ל"ת)התורה שבעל פה 09/07/2017 19:46הגב לתגובה זו
- 3.גידי 09/07/2017 18:44הגב לתגובה זועכשיו זה סיכון גדול לירידה ומימושים. כמה יעלה? 10% מקסימום? חכו שיתממש למטה 10%-15% בחודשים הקרובים ואז תקנו...לדעתי...
- 2.אייל 09/07/2017 17:23הגב לתגובה זומניות הפארמה כמו טבע פריגו אופק ומילן שנחתכו בחצי תכלית הבנקים סתם בועה שתתפוצץ כמו כל המפולות הקודמות שהסתיימו בניפוח הבנקים
- 1.אדם 09/07/2017 16:45הגב לתגובה זואיך אומרים.....הבנקים תמיד מרוויחים....וימשיכו....
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
