בשקט בשקט: 2 מניות ענק שמתפוצצות בבורסה בת"א לשיאים - הראלי יימשך?

המעו"ף תקוע על 1,430 נק' ומדדי המישנה מצויים בתיקון חריף. אבל יש מניות שמנפצות שיאים על בסיס יומי
יוסי פינק | (9)
נושאים בכתבה בנקים

בזמן שמדד המעו"ף ממשיך לדשדש סביב 1,430 נקודות (פלוס 2% בלבד ב-12 החודשים האחרונים), מדד הבנקים שטיפס היום 0.91% השלים יום 6 רצוף של עליות לשיא כל הזמנים וזאת בעיקר בהובלת מניות מזרחי-טפחות והבינלאומי שמציגות מומנטום אדיר. הביצועים של 2 המניות הללו הם לא פחות ממדהימים: מניית מזרחי טפחות רשמה ב-12 החודשים האחרונים ראלי של 48.5% ומניית הבינלאומי רשמה זינוק מסחרר של 50%.

מזרחי טפחות -1.01% בינלאומי -0.42%

גם בשאר מניות הסקטור נרשמו עליות חדות מאוד לשיאים חדשים כאשר דיסקונט השלים עלייה של 42% ב-12 החודשים האחרונים לשיא, פועלים עלה 32% לשיא ולאומי עלה 33% ומתקרב בצעדי ענק לשיא שנקבע ב-2011. 

בשיחה עם Bizportal נסביר היום האנליסט מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' את מהלך העליות הדרמטי במניות הבנקים. לדברי סלייטר, "זה קודם כל עניין של שיפור בתוצאות שהראו הבנקים וזאת בעיקר בשל תהליך התייעלות משמעותי מאוד שביצעו הבנקים בשנה האחרונה, אבל זו גם הירידה של פרמיית הסיכון שהייתה קשור לאיום הרגולציה. צריך להבין שלפני כשנה ראינו תימחור חסר במניות הבנקים שהיה קשור בין היתר גם לחששות שהיו בשוק מפני הכבדה ברגולציה. בסופו של דבר דרישות הרגולציה העיקריות התרכזו בוועדת שטרום שמלבד הדרישה למכירת חברות כרטיסי האשראי לא כללה דרישות משמעותיות ברמה המיידית מבחינת הבנקים. זה נתן הרבה מאוד ודאות למשקיעים ופרמיית הסיכון כמעט ונעלמה. מעבר לכך, אפשר אפילו להגיד שסביבת הרגולציה הפכה לאחרונה לידידותית לבנקים - זה ניכר בכך שלא ראינו כבר חודשים ארוכים דרישות הון חדשות מצד הפיקוח על הבנקים וגם ניתן אור ירוק לחלוקת דיבידנדים".

לגבי השקעה במניות הבנקים אחרי הראלי הגדול, אומר סלייטר כך: "אני עדיין חיובי על סקטור הבנקים. מקבלים תשואה על ההון של 10% ואם בעתיד נראה העלאת ריבית זה רק ישחק לטובת מרווחי האשראי ואז נראה אפסייד נוסף. זה סקטור שברמת התימחור הנוכחית צריך להיות בו, בטח אם נסתכל על האלטרנטיבות בבורסה בת"א שחלקן מתומחרות במחירים לא זולים בכלל".

מניית מזרחי טפחות ב-12 החודשים האחרונים:

מניית הבינלאומי ב-12 החודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חיי6 09/07/2017 21:09
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מוצצים את הדם לציבור זה מובן מכאן הרווחים הגדולים רבית זכות 0 ריבית חובה 6-12 %
  • שמואל 17/07/2017 15:34
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה להיות בחובה. למד לנהל את התקציב שלך בחוכמה. כל ריבית שאתה משלם לבנק, משמעותו או שאתה קונה עגלה מלאה בסופר או שמנהל הבנק קונה עגלה מלאה. ברגע שתגיע להבנה זו תראה שתצמצם את המינוס, וגם את תשלומי הריבית.
  • 6.
    אלי 09/07/2017 19:24
    הגב לתגובה זו
    לפני שנה שאל אותי חבר , יש לי 100000 ש״ח במה להשקיע ? אמרתי מניות בנקים ותשכח מהם . כך עשה.
  • 5.
    ככה זה שאין תחרות אמיתית (ל"ת)
    שוקי 09/07/2017 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    במחירי שיא אומרים שלום למניה@ (ל"ת)
    מאיר 09/07/2017 18:54
    הגב לתגובה זו
  • להיפך במחירי שיא מחזקים- קונים את החזק ולא את החלש (ל"ת)
    התורה שבעל פה 09/07/2017 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גידי 09/07/2017 18:44
    הגב לתגובה זו
    עכשיו זה סיכון גדול לירידה ומימושים. כמה יעלה? 10% מקסימום? חכו שיתממש למטה 10%-15% בחודשים הקרובים ואז תקנו...לדעתי...
  • 2.
    אייל 09/07/2017 17:23
    הגב לתגובה זו
    מניות הפארמה כמו טבע פריגו אופק ומילן שנחתכו בחצי תכלית הבנקים סתם בועה שתתפוצץ כמו כל המפולות הקודמות שהסתיימו בניפוח הבנקים
  • 1.
    אדם 09/07/2017 16:45
    הגב לתגובה זו
    איך אומרים.....הבנקים תמיד מרוויחים....וימשיכו....
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1.1% - מגמה מעורבת בבורסה

עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך