גזית גלוב: ה-FFO ברבעון ירד ב-12% ל-142 מיליון שקל

נמיר קיסר |
נושאים בכתבה גזית גלוב

חברת גזית גלוב שעוסקת בנדל"ן מניב דיווחה היום על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה, שבמהלכו נהנתה משינויי מטבע שסיפקו תמיכה ל-FFO. בנוסף גזית גלוב רשמה שינוי בתמהיל ההשקעה הגיאוגרפי.

מניית גזית גלוב עולה בכ-1% בתל אביב במחזור של 6.2 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 7.8 מיליון שקל בחודש האחרון.

ה-NOI הרבעוני עולה ב-3% ל-1.07 מיליארד שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהקשר זה תמהיל ההכנסות של החברה השתנה במהלך הרבעון הנוכחי כאשר 48% מההכנסות של החברה המגיעות מנכסים באירופה לעומת 41% ברבעון השני אשתקד. בנוסף, ההכנסות המגיעות מארה"ב ירדו מ-22% ל-18%. ההכנסות בישראל נשארו כ-7%.

ה-FFO ברבעון ירד ב-12% ל-142 מיליון שקל. בסיכום H1 ה-FFO ירד בכ-14% ל-77 מיליון שקל, הירידה נבעה בעיקר בגלל שינויי המטבע.

החברה נהנתה משינויי מטבע (דולר ארה"ב, הדולר הקנדי, האירו והריאל הברזילאי) והגדילה את ההון העצמי בחברה בכ- 250 מיליון שקל.

נעם פינקו, פסגות: "אנו רואים בגזית החזקה טובה לטווח ארוך ועוגן בתיק לחיסכון ארוך טווח המספק חשיפה לנדל"ן מניב איכותי בפריסה גאוגרפית רחבה, גידול מתמשך בתיק הנכסים וניהול פיננסי מצוין. יש לציין את השינוי החשיבתי של החברה שמתרכזת יותר בנכסים גדולים בערים מרכזיות בכל אזורי פעילותה מתוך הנחה שאוכלוסיית העולם תתרכז בעתיד במקומות האלה וכן תנסה להתרכז בחברות פרטיות כאשר חלקה בחלק מהחברות הציבוריות הולך וקטן (בעיקר בצפון אמריקה שם החברה מנצלת את המחירים הגבוהים של המניות לביצוע הנפקות הון תוך דילול חלקה)". 

"לאחר תקופה לא קלה, מניית גזית גלוב חזרה בחודשים האחרונים למגמה חיובית, מ-2 סיבות עיקריות. הראשונה: היא הייתה ממש זולה. השניה: לאור תהליך ירידת תשואות האג"ח, תהליך שגדל לאחר ה'ברקזיט', וההעדפה של המשקיעים להשקיע בחברות נדל"ן המניבות תזרים יציב, חלו עליות שערים חדות בכל מניות הנדל"ן המניב הפועלות בשווקים יציבים (כגון צפון אמריקה, ישראל ועוד) מה שכמובן התבטא באופן מיידי במניית גזית גלוב. אי לכך גם אנחנו עדכנו כלפי מעלה את המודל הכלכלי שלנו לחברה, בעיקר בחברות הצפון אמריקאיות. אנו משמרים את המלצת 'תשואת היתר' לאור דיסקאונט סחיר של 22% ודיסקאונט כלכלי של 26% (החברות האירופאיות מאוד זולות להערכתנו) ומעלים את מחיר היעד מ-42 שקל ל-48.7 שקל". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.