המלצות

בחצר האחורית: 2 מניות קטנות ודלות סחירות - עם אפסייד ענק

ב'תבור' עברו על דו"חות החברות לרבעון השלישי, ולבקשת Bizportal איתרו 2 מניות שנמצאות הרחק מתשומת הלב של המשקיעים - אבל בהחלט מומלצות
מערכת Bizportal | (11)
נושאים בכתבה מניות מומלצות

עונת הדו"חות לרבעון השלישי הסתיימה לפני ימים ספורים ובמחלקות המחקר השונות פרסמו התייחסויות והמלצות בעיקר למניות הגדולות שנסחרות במדדים המובילים. לבקשת Bizportal, צורי אילן ויאיר אביגור ממחלקת המחקר של 'תבור כלכלה ופיננסים' איתרו 2 מניות קטנות, שנמצאות מחוץ למדדים ולכן גם מתאפיינות במחזורים אפסיים, אבל לדעתם גם בתרחיש שמרני מאוד - מציעות אפסייד גדול בנקודת הזמן הנוכחית. 

המניה הראשונה - אביב ארלון

נסחרת לפי שווי של 95 מיליון שקלים: "החברה היא חברת נדל"ן קטנה המתמחה בתחום המרכזים המסחריים. אביב אלרון מחזיקה ב-10 מרכזים מסחריים בארה"ב בשטח כולל של 212 אלף מ"ר להשכרה (חלקה הינו כ- 50%) אשר מניבים רווח NOI של כ-18 מיליון דולר בשנה (חלק החברה כ-9 מיליון דולר), כך שחלקה בארה"ב ב-FFO מסתכם בכ-5 מיליון דולר (כ-19.5 מיליון שקלים). בתוך כך, החברה עוסקת ביזום של מרכזים מסחריים בסרביה ויזמה עד כה 3 מרכזים מסחריים בהצלחה, כאשר בשניים מתוך השלושה הסתיימה הבנייה במהלך השבועות האחרונים. סה"כ ה-NOI  צפוי לזנק מכ-2.6 מיליון אירו השנה לכ-6.5 מיליון אירו בשנה הבאה. סה"כ החברה תייצר FFO  של כ -3.8 מיליון אירו בשנת 2016 (כ-15.2 מיליון שקל). נציין כי לחברה פוטנציאל השבחה מהותי בחלק מהנכסים הקיימים, וכמו כן ממשיכה לבחון עסקאות נוספות בסדר גודל דומה".

"במהלך נובמבר 2015 התקשרה החברה בחוזה מותנה למכירת נכס בארה"ב (Bonita) בתמורה לכ-52.4 מיליון דולר כאשר הנכס הוערך בספרים ב-46.1 מיליון דולר. בסה"כ החברה תרשום את חלקה ברווח של כ-2 מיליון דולר לאחר הוצאות וכו'. בתוך כך, בחודש נובמבר 2015 פרעה החברה את מלוא אג"ח סדרה ג', כ-66 מיליון שקל וכעת גמישותה הפיננסית גבוהה יותר, הפירעון הבא צפוי רק בסוף נובמבר 2017".

תמחור: "החברה נסחרת לפי שווי של 95 מיליון שקל המשקף מכפיל FFO של 5 על שנת 2016 וכן מכפיל הון נמוך של 0.55. אנו רואים במניה זו הזדמנות השקעה וזאת בעיקר לאור הירידה בסיכון התפעולי והעלייה בגמישות הפיננסית בעקבות המהלכים האחרונים. איננו יכולים להתייחס אליה בשלב זה בהשוואה לחברות הגדולות המתחרות בישראל בין היתר בשל סחירות נמוכה מאוד אך גם במכפיל שמרני של 8 על ה-FFO  הצפוי ל-2016 (צפוי להסתכם בכ- 18 מיליון שקל). למנייה אפסייד משמעותי של לפחות 50%".

*מחזור המסחר הממוצע במניית אביב ארלון הינו אפסי ומסתכם החודש ב-17 אלף שקלים ביום, משמעות הדבר היא סיכון משמעותי עבור המשקיע הפרטי שמעוניין להיכנס למניה.

המניה השניה - ארקו החזקות

 

נסחרת לפי שווי של 577 מיליון שקלים. "ארקו היא חברת החזקות, המחזיקה ב-75% מהון GPM העוסקת באספקת דלקים, הפעלת מתחמי תחנות דלק וחנויות נוחות בארה"ב. נכון להיום GPM מפעילה כ-750 מתחמים, ומנהלת מגעים לביצוע 2 עסקאות לרכישת 215 מתחמים נוספים. נכון לסוף שנת 2014 החברה הפעילה 573 מתחמים. כפי שהמספרים מראים, הנהלת ארקו ממשיכה באסטרטגיה אותה הציבה כאשר רכשה את GPM - צמיחה מואצת באמצעות רכישות ממונפות. להערכתנו, הצפי לשנים הבאות הינו להמשך התרחבות מסיבית, תוך הרחבת תחום המזון המהיר במתחמים, שנתפס כמנוע צמיחה משמעותי".

"ל-GPM יתרון לקוטן, שמשמעותו כי כל עסקה לרכישת תחנות מגדילה משמעותית את ה-Ebitda ואת שיעור ה- Ebitda להכנסות. GPM מציגה Ebitda מנוטרל כולל בסך של 35.7 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2015, המהווה צמיחה של 75% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. להערכתנו הצמיחה המואצת תימשך (ראה לעיל משא ומתן לרכישת 215 מתחמים). החברה פועלת להציף ערך באמצעות הנפקת שותפות מוגבלת (MLP) המרכזת את פעילות אספקת הדלקים של GPM, שהינה פעילות יציבה נוכח ביקוש יציב לדלקים ומרווח שיווק מוגדר. במקביל,  קיבלה השותפות התחייבות מבנקים בארה"ב להעמדת מימון בסך 130 מיליון דולר (בתנאים מסויימים היקף המימון יכול לגדול ל-220 מיליון דולר), מימון שיקל על המשך צמיחת GPM באמצעות רכישות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תמחור: "לפי מכפיל EV/Ebitda של 9, שהינו מעט מתחת לממוצע בענף, שוויה של GPM  עומד 370 מיליון דולר, וחלקה של ארקו עומד על כ-280 מיליון דולר, זאת בהסתמך על Ebitda מנוטרל חזוי לשנת 2015, וניכוי חוב פיננסי נטו סולו. לפי פרמטרים אלו בהנחת שער דולר של 3.8, ללא הצפת הערך הצפויה מהנפקת פעילות אספקת הדלקים ולאחר ניכוי חוב פיננסי נטו של ארקו, שוויה הכלכלי של ארקו עומד על 890 מיליון ש"ח, כלומר אפסייד של 52% על מחירה כיום".

עוד כותבים בתבור בעניין ארקו כי "החברה הנפיקה בשנת 2014 אג"ח להמרה בהיקף של 160 מיליון ש"ח, לצורך העמדת הון להמשך התרחבותה של GPM, האג"ח מובטח במניות החברה הבת המחזיקה במניות GPM, כיום האג"ח נסחר לפי תשואה ברוטו של 4.2%  במח"מ של 4 שנים, ובפרמיה להמרה של 3% בלבד!!!!".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כלכלן 08/12/2015 02:07
    הגב לתגובה זו
    אין לך מוסג בניתוח חברות החברה חברה ריווחית שגודלת כל הזמן במאות תחנות דלק כבר כיום ארקו מחזיקה ברשותה 75 אחוז מחברת gpm שהיא חברה שמחזיקה למעלה מ 700 תחנות דלק וחנויות נוחות ולפי הדוחות בשנים האחרונות החברה מרוויחה כסף והרבה וככל שהיא קונה עוד תחנות מחיר הדלק שלה יורד וגודל הרווח בפועל בנוסף gpm כוללת רק את הפעילות של הדלקים ולא את החנויות כך שהמחיר גבוהה בהרבה להזכירך אם בנק נותן אשראי הלוואה בסכום של 120 מיליון דולר ואופציה להגדיל למעלה מ 200 מיליון בנק לא טיפש הוא בדק את החברה בציציות והחליט שהחברה כדאית להשקעה להזכירך מיקרה דומה טאואר הייתה במגמת ירידה כל החיים אבל כאשר היגיע פתאום רעיון חדש והתחלה סוף סוף לעבוד היא קיבלה אשראי בנקאי בסכום פחות ממה שכאן ותיראה את טאואר היום אם הבנק נותן כניראה שזה מצויין ! בלי קשר לבנק תיבדוק את הדוחות ואז תבין למה כדאי לך לקנות שם בערמות והמניה עולה לא סתם כי יש יותר קונים ממכרים
  • 9.
    שום דבר כפי שאמרתי לא טאואר ולא ד.רכב רק עזראלי ופרוטאו (ל"ת)
    חיים 07/12/2015 07:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    Yehudai Choen 06/12/2015 21:42
    הגב לתגובה זו
    רק הכתב הכלכלי שכח לעדכן את ebidta לשנת 2016 כ 95 מיליון דולר פלוס מינימום מכפיל פי 10-12 הגוזר שווי של מעל 1 מיליארד דולר שווי כלכלי לארקו 800-900 מיליון דולר בניטרול החוב הפיננסי סולו
  • 7.
    חברות פח!! לא להתקרב! (ל"ת)
    סורוס 06/12/2015 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מי שמבין 06/12/2015 19:32
    הגב לתגובה זו
    האג"ח נכנס לטווח ההמרה, כלומר כל עליה של 1% במחיר המניה צריכה להתבטא בעלייה של 1% במחיר האג"ח, ועדיין האג"ח נסחר בתשואה של 3.7%, ועוד עם בטחונות טובים. יש כאן אנומליה, אג"חים להמרה במצב הזה נסחרים בדרך כלל בתשואה שלילית
  • 5.
    כלכלן 06/12/2015 16:10
    הגב לתגובה זו
    חברה ריווחית מאוד ומגדילה פעילות בכל שנה ושנה אחלה השקעה למי שמבין
  • קלקלן 06/12/2015 19:52
    הגב לתגובה זו
    זה לא מניה זה מכבסה ועלה תאנה להגיד חברה ציבורית הבנתה קלקלן?
  • 4.
    משקיע מוסדי 06/12/2015 15:18
    הגב לתגובה זו
    בסה"כ הצליחו לפגוע בכמה מניות, עכשיו נהיו כוכבים?
  • 3.
    כרם בן=זימרה 06/12/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
    סך כל ההון העצמי במאזן נמוך מסך סעיף נכסים בלתי מוחשיים
  • 2.
    כלבו 06/12/2015 14:19
    הגב לתגובה זו
    בארקו לא ייאקזיט לבעלי מניות וימחק אותם או יקנה בעיסקה סיבובית באביב אלרון אין מצב לאקזיט מחפשים גיידמק חדש
  • 1.
    מנדלסון 06/12/2015 14:09
    הגב לתגובה זו
    בגלובס על מניית מנדלסון שהיא נסחרת מתחת לשוויה . עליה של 70%. מאז מניית מנדלסון התרסקה פלאים במקום לעלות התרסקה 30%. כנ"ל מניות הזבל המומלצות פה מישהו רוצה להיפטר מהם
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?