רווחי דלתא גדלו ב-6% והחברה מאשררת תחזיותיה ל-2015; אקסלנס: "רואים בה חברה מצויינת"

השינויים בשער הדולר פגעו ברווחים; החברה החליטה לחלק דיבידנד ואשררה תחזיותיה ל-2015
גיא ארז |
נושאים בכתבה דלתא דלתא גליל

חברת דלתאגליל דיווחה אמש (ג') על תוצאות הרבעון השלישי של 2015, ואלו עמדו בהתאם לציפיות. בשורה התחתונה, החברה רשמה גידול של 12% במכירות במונחי מטבע מקור לעומת רבעון מקביל אשתקד. בנטרול שער הדולר, הגידול ברווחים נחתך לשיעור של 6%, והן עמדו ברבעון האחרון על 284.6 מיליון דולר. המניה מזנקת כעת מעל ל-4%.

החברה גם הצליחה להגדיל את הרווח התפעולי (לפני סעיפים חד-פעמים ברבעון השלישי של 2015)בשיעור של 2%, והוא הסתכם בסך של 22.1 מיליון דולר.

ה- EBITDA (הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות) הסתכם ב-27.1 מיליון דולר שהם 9.5% מהמכירות ברבעון השלישי של 2015, זאת, לעומת 26.1 מיליון דולר ברבעון מקביל של 2014.

הרווח הנקי לפני סעיפים חד-פעמיים המיוחס לבעלי המניות ברבעון השלישי של 2015, הסתכם ב- 14.1 מיליון דולר, לעומת 13.9 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד, עליה של 2%.

בשורת התחזית לשנת 2015 כולה - החברה מאשררת את תחזיותיה הקודמות, ומעריכה כי מכירות לשנת 2015 יסתכמו ב- 1,080 עד 1,095 מיליון דולר המהווים גידול אורגני של בין 7% - 9% במונחי מטבע מקורי. סך הרווח המדולל הצפוי למניה בשנת 2015 יסתכם לכדי 1.88 עד 2.00 דולר למניה.

 דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך של 13.9 סנט למניה המהווים כ- 3.5 מיליון דולר  אשר יחולק ביום 17 בנובמבר 2015 על פי השער היציג של הדולר כפי שיפורסם ביום קודם ליום התשלום. המועד הקובע וה"אקס" לחלוקה יהיה 4 בנובמבר 2015.

                                        

מנכ"ל דלתא גליל תעשיות, אייזק דבח, מסר כי: "הרבעון השלישי היה בהתאם לציפיותינו. המכירות ברבעון ובתשעת החודשים הראשונים של 2015 צמחו בשיעור דו ספרתי, בהובלת גידול במכירות מוצרי אקטיבוויר".

מבית ההשקעות אקסלנס נשואה מסרו כי "בשורה התחתונה, מעבר להרעה זמנית בגין המטבעות, דלתא מציגה תוצאות יפות. אנו לא מתרגשים מהשפעת המטבעות הזמנית, כאשר הפעילות עצמה ממשיכה לספק מנועי צמיחה נאים והגנה הנובעת מפיזור. במקביל נזכיר שהתחזקות הדולר ביחס לשקל אמורה לתמוך בעלייה בשווי החברה (זאת משום שדלתא נסחרת בש"ח אך למעשה הינה חברה דולרית בעיקרה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.