רווחי דלתא גדלו ב-6% והחברה מאשררת תחזיותיה ל-2015; אקסלנס: "רואים בה חברה מצויינת"

השינויים בשער הדולר פגעו ברווחים; החברה החליטה לחלק דיבידנד ואשררה תחזיותיה ל-2015
גיא ארז |
נושאים בכתבה דלתא דלתא גליל

חברת דלתאגליל דיווחה אמש (ג') על תוצאות הרבעון השלישי של 2015, ואלו עמדו בהתאם לציפיות. בשורה התחתונה, החברה רשמה גידול של 12% במכירות במונחי מטבע מקור לעומת רבעון מקביל אשתקד. בנטרול שער הדולר, הגידול ברווחים נחתך לשיעור של 6%, והן עמדו ברבעון האחרון על 284.6 מיליון דולר. המניה מזנקת כעת מעל ל-4%.

החברה גם הצליחה להגדיל את הרווח התפעולי (לפני סעיפים חד-פעמים ברבעון השלישי של 2015)בשיעור של 2%, והוא הסתכם בסך של 22.1 מיליון דולר.

ה- EBITDA (הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות) הסתכם ב-27.1 מיליון דולר שהם 9.5% מהמכירות ברבעון השלישי של 2015, זאת, לעומת 26.1 מיליון דולר ברבעון מקביל של 2014.

הרווח הנקי לפני סעיפים חד-פעמיים המיוחס לבעלי המניות ברבעון השלישי של 2015, הסתכם ב- 14.1 מיליון דולר, לעומת 13.9 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד, עליה של 2%.

בשורת התחזית לשנת 2015 כולה - החברה מאשררת את תחזיותיה הקודמות, ומעריכה כי מכירות לשנת 2015 יסתכמו ב- 1,080 עד 1,095 מיליון דולר המהווים גידול אורגני של בין 7% - 9% במונחי מטבע מקורי. סך הרווח המדולל הצפוי למניה בשנת 2015 יסתכם לכדי 1.88 עד 2.00 דולר למניה.

 דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך של 13.9 סנט למניה המהווים כ- 3.5 מיליון דולר  אשר יחולק ביום 17 בנובמבר 2015 על פי השער היציג של הדולר כפי שיפורסם ביום קודם ליום התשלום. המועד הקובע וה"אקס" לחלוקה יהיה 4 בנובמבר 2015.

                                        

מנכ"ל דלתא גליל תעשיות, אייזק דבח, מסר כי: "הרבעון השלישי היה בהתאם לציפיותינו. המכירות ברבעון ובתשעת החודשים הראשונים של 2015 צמחו בשיעור דו ספרתי, בהובלת גידול במכירות מוצרי אקטיבוויר".

מבית ההשקעות אקסלנס נשואה מסרו כי "בשורה התחתונה, מעבר להרעה זמנית בגין המטבעות, דלתא מציגה תוצאות יפות. אנו לא מתרגשים מהשפעת המטבעות הזמנית, כאשר הפעילות עצמה ממשיכה לספק מנועי צמיחה נאים והגנה הנובעת מפיזור. במקביל נזכיר שהתחזקות הדולר ביחס לשקל אמורה לתמוך בעלייה בשווי החברה (זאת משום שדלתא נסחרת בש"ח אך למעשה הינה חברה דולרית בעיקרה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.