דורית סלינגר הכריעה: שכר בכירי המוסדיים לא יכלול מניות, בונוסים ואופציות

האוצר קבע הוראות לתגמול דירקטורים בגופים המנהלים כספי ציבור. במקרים חריגים בכירים ישיבו בונוסים
לירן סהר | (2)

פגיעה דרמטית בשכר הבכירים: הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, קובעת כי התגמול של דירקטורים בגוף מוסדי, לרבות יושב הראש, יהיה קבוע. כלומר, התגמול לא יכלול בונוסים כולל מניות ואופציות, ולכן, לא יהיה תלוי בביצועי הגוף המוסדי. מטרת המהלך היא להגביר את אפקטיביות עבודת הפיקוח והבקרה של הדירקטוריון ולחזק את עצמאותו.

 

על פי ההוראות, תגמול יו"ר דירקטוריון בגוף מוסדי יקבע ביחס לשכרו של דירקטור חיצוני. ועדת התגמול של הגוף המוסדי תקבע "מקדם הכפלה" מרבי אשר על פיו ישולם השכר. בקביעת "מקדם ההכפלה", ועדת התגמול תתחשב בשיעור המשרה של יו"ר הדירקטוריון ובהיקף נכסי הגוף המוסדי, אופי ומורכבות פעילותו. תגמול דירקטור בגוף מוסדי שאינו חיצוני, יקבע לפי מנגנון לקביעת התגמול של דירקטור חיצוני. ההוראות מחייבות את פרסום "מקדם ההכפלה" באתר האינטרנט של הגוף המוסדי כחלק מעיקרי מדיניות התגמול.

 

בנוסף, ההוראות קובעות כי גוף מוסדי לא ישלם שכר לאדם המועסק בו בשל תפקידו בתאגיד אחר. כמו כן, ייאסר על בעל היתר השליטה בגוף מוסדי לשלם שכר באופן ישיר לבעל תפקיד באותו הגוף.

 

כמו כן, הורחבו התנאים להשבה של בונוס שניתן לבעל תפקיד מרכזי. בעלי תפקידים מרכזיים אשר היו אחראיים להיווצרותן של נסיבות יוצאות דופן, כגון הטלת קנסות או עיצומים על הגוף המוסדי, יידרשו להשיב את הבונוס שקיבלו. גוף מוסדי ידווח לממונה על שוק ההון על התקיימותן של נסיבות להשבה, על האמצעים שננקטו לצורך כך ועל היקף הכספים שהושבו.

 

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההוראות יחזקו את הממשל התאגידי בגופים מוסדיים המנהלים כספי ציבור, ויתרמו לקיומם של  הסדרי התגמול נאותים לבעלי תפקידים מרכזיים העולים בקנה אחד עם תפקידם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אוי!! פופוליזם, קומיניזם! פוטין! ליברמן! סאלין!! הצילו! (ל"ת)
    חובב BB 22/07/2015 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדהים 22/07/2015 15:36
    הגב לתגובה זו
    שימשיכו כך- הם שודדים עם עניבות
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: