דורית סלינגר הכריעה: שכר בכירי המוסדיים לא יכלול מניות, בונוסים ואופציות

האוצר קבע הוראות לתגמול דירקטורים בגופים המנהלים כספי ציבור. במקרים חריגים בכירים ישיבו בונוסים
לירן סהר | (2)

פגיעה דרמטית בשכר הבכירים: הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, קובעת כי התגמול של דירקטורים בגוף מוסדי, לרבות יושב הראש, יהיה קבוע. כלומר, התגמול לא יכלול בונוסים כולל מניות ואופציות, ולכן, לא יהיה תלוי בביצועי הגוף המוסדי. מטרת המהלך היא להגביר את אפקטיביות עבודת הפיקוח והבקרה של הדירקטוריון ולחזק את עצמאותו.

 

על פי ההוראות, תגמול יו"ר דירקטוריון בגוף מוסדי יקבע ביחס לשכרו של דירקטור חיצוני. ועדת התגמול של הגוף המוסדי תקבע "מקדם הכפלה" מרבי אשר על פיו ישולם השכר. בקביעת "מקדם ההכפלה", ועדת התגמול תתחשב בשיעור המשרה של יו"ר הדירקטוריון ובהיקף נכסי הגוף המוסדי, אופי ומורכבות פעילותו. תגמול דירקטור בגוף מוסדי שאינו חיצוני, יקבע לפי מנגנון לקביעת התגמול של דירקטור חיצוני. ההוראות מחייבות את פרסום "מקדם ההכפלה" באתר האינטרנט של הגוף המוסדי כחלק מעיקרי מדיניות התגמול.

 

בנוסף, ההוראות קובעות כי גוף מוסדי לא ישלם שכר לאדם המועסק בו בשל תפקידו בתאגיד אחר. כמו כן, ייאסר על בעל היתר השליטה בגוף מוסדי לשלם שכר באופן ישיר לבעל תפקיד באותו הגוף.

 

כמו כן, הורחבו התנאים להשבה של בונוס שניתן לבעל תפקיד מרכזי. בעלי תפקידים מרכזיים אשר היו אחראיים להיווצרותן של נסיבות יוצאות דופן, כגון הטלת קנסות או עיצומים על הגוף המוסדי, יידרשו להשיב את הבונוס שקיבלו. גוף מוסדי ידווח לממונה על שוק ההון על התקיימותן של נסיבות להשבה, על האמצעים שננקטו לצורך כך ועל היקף הכספים שהושבו.

 

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההוראות יחזקו את הממשל התאגידי בגופים מוסדיים המנהלים כספי ציבור, ויתרמו לקיומם של  הסדרי התגמול נאותים לבעלי תפקידים מרכזיים העולים בקנה אחד עם תפקידם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אוי!! פופוליזם, קומיניזם! פוטין! ליברמן! סאלין!! הצילו! (ל"ת)
    חובב BB 22/07/2015 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדהים 22/07/2015 15:36
    הגב לתגובה זו
    שימשיכו כך- הם שודדים עם עניבות
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל תקשורת במחיר חלל; ארית בירידה

אחרי שנתיים של אי-שקט החטופים החיים שבו לביתם וחלק מהחללים הובאו למנוחתם; המסחר מתנהל במגמה מעורבת, למרות שהארביטרז' תומך במדד ת"א 35, חלק מהסקטורים משקפים עצירה של המומנטום, במיוחד הביטוח שבולט בירידות; בנק ישראל: "נבהיר כי החלטת הריבית הקרובה מתואמת ל-24.11.25, סוגיית הקדמת ההחלטה אינה על הפרק"

מערכת ביזפורטל |

המדדים המרכזיים נסחרים במגמה מעוברת לאחר עליות בשעת הפתיחה, מדד ת"א 35 עולה 0.4% בעוד ת"א 90 יורד 0.8%.

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0 מדד ת"א ביטוח מאבד 2.6%. ת"א נדל"ן יורד 0.8% ות"א נפט וגז מאבד 1.2%.


המשקיעים מצפים שבנק ישראל יוריד ריבית בקרוב, אולי בקרוב מדי. אף החלו שמועות שבנק ישראל עשוי להוריד את הריבית לפני החלטת הריבית בסוף נובמבר. בנק ישראל התייחס בקולו ואמר: על רקע השמועות בנושא, נבהיר כי החלטת הריבית הקרובה מתואמת ל-24.11.25. על אף שלבנק ישראל שמורה הזכות לקבל החלטות ריבית גם מחוץ למניין, סוגיית הקדמת ההחלטה אינה על הפרק.

ההשפעה מורגשת היטב במניות הנדל"ן, שרשמו ריצה לאחרונה ברקע הציפיות להורדת ריבית. אקלטרה נדל"ן אלקטרה נדלן -4.18%  , דמרי דמרי -3.57%  , ואקרו אקרו -3.2%   בולטות לשלילה מבין מניות המדד.


מול המגמה המעורבת בשוק המניות, בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות לאורך העקום כשהתשואות יורדות בהתאמה  אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ של 10.5 שנים עולה 0.4% ונסחרת סביב ריבית של 3.99% -


הבנקים עדיין נלחמים על נוטלי המשכנתאות אבל זה כבר לא מתבטא בריבית. אחרי שראינו ירידה של כמעט רבע אחוז בריביות המשכנתא ביולי, נתוני בנק ישראל לחודש אוגוסט מגלים עצירה כמעט מוחלטת במגמת ההוזלה. הריבית המשוקללת בכלל המערכת עומדת עכשיו על 5.29%, לעומת 5.28% ביולי ו-5.44% ביוני. כלומר, הירידה החדה שראינו בתחילת הקיץ נבלמה, וזה נראה שהבנקים עברו למצב המתנה לקראת החלטת הנגיד על הורדת ריבית רשמית. החלטה שצפויה ב-24 בחודש, כש"אבני הנגף" המרכזיות, ובראשן ההוצאות הביטחוניות הכבדות על רקע המלחמה בעזה, ירדו לפי שעה מהשולחן - מזרחי טפחות שוב עם ריבית משכנתא גבוהה; מי הבנקים הזולים במשכנתא?