האמון חוזר? דיסקונט השקעות משלימה זינוק של 30% תוך שבועיים וחצי
האם אמון המשקיעים חוזר למניית דיסקונט השקעות? המניה מזנקת היום (ב') ב-4% תוך שהיא מרכזת מחזור גדול של מעל ל-13 מיליון שקל ומשלימה מהלך עליות של כ-30% שמעה את שוויה לכ-1.27 מיליארד שקל. העליות נרשמות במניה ברצף מאז מאז ה-21 באפריל, לאחר שהתפוצצה פרשת הכוונה שהיתה לבנק לאומי למחוק כ-150 מיליון שקל מחובותיו של דנקנר, מה שעורר סערה ציבורית והבנק שב בו מכוונתו זו.
נראה כי מניית החברה, שנשלטת על ידי אידיבי פיתוח של נוחי דנקנר, מצליחה כעת לפרוץ את הטווח בו דישדשה מאז חודש אוקטובר האחרון. את העליות במניה בתקופה האחרונה ניתן להסביר, פרט להסבר מהזווית הטכנית שניתנת על ידי אייל גורביץ' בסוף הכתבה, כתנועת מספריים - השפעות מלמעלה ומלמטה.
במבט על הפירמידה של דנקנר מלמטה למעלה נציין את העליות שרשמו בתקופה האחרונה החברות התפעוליות הגדולות יותר הנמצאות בשליטת דסק"ש, וביניהן נציין את שופרסל שזינקה מתחילת השנה בכ-30%, סלקום שטיפסה מתחילת השנה בכ-20% ונכסים ובנין שעלתה בכ-17 מתחילת 2013 ובכ-45% ב-12 החודשים האחרונים.
ההחזקה אולי המעניינת ביותר של דסק"ש היא כור שעדיין מדשדשת. חברה זו מחזיקה פרט לנתח במכתשים אגן גם בכ-2.3% מענקית הבנקאות השוויצרית, קרדיט סוויס שמנייתה זינקה בשנה החולפת בכ-40%. ב-24 באפריל דיווח הבנק על תוצאות טובות מהציפיות ועל רווח של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה.
בחודש הקרוב צפויים להתקבל בשוק המקומי תוצאות הרבעון הראשון של החברות הישראליות המוחזקות על ידי דסק"ש. האנליסטים בשוק מצפים לשיפור ביחס לתוצאותיהן בשנה הקודמת, שנה שבה ספגו החברות תפעוליות הגדולות של דנקנר, חבטות קשות. סלקום התמודדה על מלחמת המחירים בשוק הסלולר כתוצאה מרפורמת כחלון. שופרסל התמודדה עם השלכות המחאה החברתית והתגברות התחרות בענף רשתות המזון ושיכון ובינוי סיימה בשנה החולפת את מהלך מחיקת ההון בגין ההשקעה בפלאזה לאס וגאס.
במבט על הפירמידה מלמעלה כלפי מטה, נראה כי הטלטלה שעוברת חברות האחזקות של דנקנר, בעקבות משבר החובות שהיקפו מסתכם בכ-6 מיליארד שקל וקשיי הנזילות של הקבוצה מול נושי האג"ח והבנקים, שחייבו את דנקנר להכניס משקיע נוסף, אדוארדו אלשטיין - בינתיים מוציאה מהנהלת החברה התייחסות רצינית ונכונות להתמודדות עם הבעיות הקשות העומדות בפניה.
על מנת לשמור על השליטה בקבוצה, מתמודדת ההנהלה בראשותו של דנקנר וחיים גבריאלי, מעבר לאתגרים ולקשיים הפיננסים, גם עם ביצועיהם של תהליכי הבראה משמעותים ברחבי הקבוצה. תהליכים אלו כוללים בין השאר התייעלות תיפעולית וחיתוך בשומנים בחברות התפעוליות וגם בחברות שבקומות העליונות בפירמידה הרופפת של דנקנר.
נכון להיום, צפוי להיקבע עתידה של קבוצת אידיבי ועתיד השליטה בה רק בשלב מאוחר יותר, זאת לאחר שבית המשפט דחה לעת עתה את בקשת נציגות מחזיקי האג"ח של אידיבי פיתוח להכריז על החברה כחדלת פירעון, ובמקום זאת מינה לה בתחילת החודש משקיף חיצוני. בכך קנתה לעצמה הנהלת הקבוצה עוד זמן, שלעת עתה נראה שעושה טוב למניות הקבוצה.
מהזווית הטכנית - הגיע איתות קנייה
המנתח הטכני של Bizportal זיהה היום בסקירתו על דיסקונט השקעות איתות קנייה למניה. "בתחילת החודש ניתחתי את דסק"ש לאחרונה כאשר ההערכה הייתה שהמניה עומדת על סף איתות קנייה. מספר ימים מאוחר יותר, הוא הגיע", וציין כי הדישדוש של החודשים האחרונים התאפיין בירידה ברורה בתנודתיות, תהליך שמוביל בסיומו למהלך חד. לדבריו "אתמול נרשמה פריצה שכוללת שלושה מרכיבים: מחזור גבוה, רוב הנר מעל למחיר הפריצה, שער הסגירה קרוב לגבוה היומי".
גורביץ' המליץ "לרכוש חצי מהפוזיציה בטווח המחירים 14-14.5 שקל למניה, להמתין לתיקון בגרף היומי ולאחר מכן לרכוש את החצי השני. הסטופ הראשוני ימוקם מתחת לנמוך של השבוע האחרון, כלומר 12.5 שקל למניה ובכל שבוע יעלה הסטופ לנמוך של קודמו"
- 5.רמי 10/05/2013 16:26הגב לתגובה זולא התביישתה ימאניק בלילה כלכלי חייכתה כאילו זה לא קשור אלייך תספורות אתה הטיקון הכי זבל שיש יגנב אל תתדאג תקיא את הכספים האלה אתה בן זונה חבל על הזמן
- 4.מבין 10/05/2013 00:04הגב לתגובה זואין בה שום הצדקה לעליה. הכסף שנכנס הוא מספקולנטים שיעשו עליכם סיבוב. ראו הוזהרתם.
- 3.מבין עניין 06/05/2013 16:16הגב לתגובה זונראה כי השוק "מצביע ברגליים" ומצטרף לשופט אורנשטיין בסרבו לקבל את "רצח האופי" שמנסים לבצע לאידיבי ולנוחי דנקנר .ירמיהו בדש ואי אלו עיתונים עיתונאים ופוליטיקאים בגרוש. כבוד להוגנות של ביזפורטל.
- 2.יעד 1500 יעד הבא 2000 בהצלחה אני בפנים (ל"ת)סוחר חתיך 06/05/2013 15:45הגב לתגובה זו
- 1.מושקע 06/05/2013 15:25הגב לתגובה זואם יהיה מיזוג עם כור העלאת המזומנים מעלה תריץ את דסקש ל שער 2000-2200 תוך ימים
- גבי 12/05/2013 16:58הגב לתגובה זועוד יותר מזה, לדסקש אין מזומנים לשלם על כור, על אחת כמה וכמה גם לשלם חובות ל- 2014 בלי לממש.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
