"לבנקים בארץ מעולם לא היה כל כך הרבה 'שלייקס', (כלומר כריות ביטחון)", כך אומר עדי סקופ, אנליסט הבנקים והפיננסים של בית ההשקעות IBI, בראיון ל-Bizportal בו התייחס בהרחבה, בין היתר, להשפעה שיש למלחמתו של פישר בבועת הנדל"ן על המערכת הבנקאית ומה עלול לסכן את יציבותה. סקופ גם בוחן את כדאיות ההשקעה במניות הבנקים הישראלים ביחס להשקעה בבנקים זרים או בחברות ביטוח ומתריע מפני ביצוע של רפורמות כדוגמת הרפורמה שנעשתה בשוק התקשורת ואמר "זה עלול להסתיים בבכי".

"שנת 2012 היתה בסה"כ עוד שנה סבירה למערכת הבנקאית בישראל", אמר סקופ בריאיון שנערך יום לפני שבנק לאומי הפתיע ופירסם אזהרת רווח, לפיה צופה הבנק הפסד של 100 מיליון שקל על רקע הפרשות בשל חקירה של רשויות המס שמתנהלת כנגד לקוחות הבנק בארה"ב. סקופ מיהר להגיב לארוע ואמר "הודעתו של בנק לאומי על הפרשה בהיקף של 340 מיליון שקל זה לא מעט וזה גם מעביר את הבנק להפסד, המשמעות היא שגם ללא ההפרשה היה ללאומי רבעון רביעי חלש. אבל זאת נראית הפרשה בעלת אופי חד פעמי ולכן זה לא נעים אבל גם לא נורא".

"בעוד שבמחצית הראשונה של השנה היו הרבה דרמות על רקע החששות בשווקים מהתפרקותו של הגוש וגם האיום האיראני התווסף לחששות בשוק המקומי. בסופו של דבר נקודת המפנה הגיעה עם נאומו של נשיא ה-ECB מריו דראגי, שהצהיר כי יעשה כל שיתבקש על מנת להציל את גוש האירו, ומאז ראינו ראלי מטורף בכל העולם ובכל הסקטורים ובמיוחד בפיננסים. למרות שעוד לא נפתרה אף אחת מהבעיות, ההצהרה של דראגי הצליחה לקנות זמן ושקט. האתגרים של 2012 עדיין יהיו איתנו ב-2013 ולכן זה כל כך חשוב שיש לנו כאלה 'שלייקס' כי אם נצטרך - טוב שיש את אותה כרית ביטחון".

לדברי סקופ, "בנק ישראל כל הזמן מעלה את דרישות הלימות ההון, מגדיל את העתודות שהבנקים צריכים לשים בצד ומחמיר את הדרישות להפרשות שהבנקים צריכים לבצע כנגד נכסי סיכון. זה התחיל עוד הרבה לפני שהחל הלחץ מכיוון תחום המשכנתאות למגורים. צריך לזכור שהבנקים הישראלים צלחו את המשבר הפיננסי הגדול ב-2008 בלי עזרה מהממשלה או מבעלי המניות. מעט מאוד מדינות יכולות להתגאות בזה. מאז, ה'שלייקס' רק הלך וגדל. המשמעות היא שברגע שמגדילים את בסיס ההון גדלה היציבות של הבנקים, אבל קטנה התשואה להון".

"התשואות של הבנקים בישראל, שעומדות על כ-10%, הן סבירות וזה לא רע, אבל ביחס לעולם אלו לא נחשבות תשואות מרשימות במיוחד. אולם בסיס ההון של הבנקים בארץ הוא גם הרבה יותר איכותי ביחס לעולם. ההבדלים העיקריים באים לידי ביטוי בטיב האשראי, בשמרנות בגישה לנכסי סיכון וכו'. בנק ישראל מאוד מאוד שמרן ביישום של הוראותיו לבנקים וכל דבר מיושם פה לחומרה. בסה"כ השמרנות של בנק ישראל מוכיחה עצמה כדבר טוב".

מתי תתחיל שוב חלוקת הדיבידנדים בבנקים? "הפועל היוצא של המדיניות השמרנית והעלאת דרישות הלימות ההון זה חוסר בדיבידנדים. כמובן שמבחינת בעלי המניות של הבנקים זה מבאס ומתסכל, אבל הראיה המאקרו מערכתית והשאיפה ליציבות היא שנמצאת בראש סדר העדיפויות של פישר. יקח עוד זמן עד שהבנקים יתחילו לחלק שוב דיבידנדים, קודם הם יצטרכו לעמוד בדרישות הלימות ההון על פי באזל 3 והוראות נוספות של בנק ישראל, ורק אז, אם הרווחיות שלהם תהיה מספקת - הם יתחילו לחלק דיבידנדים. לדעתי הבנק הבינלאומי יהיה הבנק הראשון שיחזור לחלק דיבידנדים, אולי כבר השנה. לפועלים לאומי ומזרחי זה יקח עוד זמן".

ירידה של 10%-20% במחירי הדיור לא תסכן את יציבות הבנקים

איך משפיע הזינוק בהיקף המשכנתאות שנותנים הבנקים ומה תהיה ההשפעה שלהן על מאזני הבנקים? "אין ספק שהסיכון של הבנקים גדל כתוצאה מעליית מחירי הדירות ומהגידול באשראי למשכנתאות שהבנקים נתנו. מצד שני, צריך לשים לב שהפיגורים בתשלומי המשכנתאות בישראל הם מאוד נמוכים, אז ההפרשה בפועל בספרי הבנקים היא נמוכה מאוד לתחום זה. על רקע הסיכון שגלום בהתנפחות שוק המשכנתאות ממנו חושש בנק ישראל ראינו בטיוטה האחרונה של בנק ישראל את הדרישה להעלות את ההפרשה הקבוצתית באשראי לדיור. בפועל ההפרשה הזו כיום היא מאוד נמוכה ושואפת לאפס, כי ככלל אין פיגורים בתשלומי המשכנתאות. למעשה פישר מקדים תרופה למכה".

האם הקשחת התנאים שמכתיב פישר לא מוגזמת? "הגידול בהיקף האשראי לשוק הדיור שנתנו הבנקים בשנים האחרונות לציבור הוא גדול בהרבה מהאשראי שניתן לכל סקטור אחר. הגידול ברזרבות של הבנקים לא פרופורציונלי ביחס לגידול שנרשם בשוק המשכנתאות, ולכן טוב שיש עוד החמרה בתחום הזה. לדעתי טוב עושה נגיד בנק ישראל שמתפקד כמו המבוגר האחראי ומעלה את הדרישות מהבנקים בשורה ארוכה של צעדים שנמשכים כבר שנתיים בניסיונות לצנן את שוק האשראי לדיור".

האם ירידות של 10%-20% במחירי הדירות מסכנות את הבנקים? "לדעתי לא. לעומת זאת גידול בשיעור האבטלה לרמות של 7%, 8% או 9% - זה דבר שיכול להיות מסוכן הרבה יותר למערכת הבנקאית. מובטלים שלא יצליחו לעמוד באשראי שנטלו, למשל למשכנתא, זו בעיה".

"אין מחנק אשראי"

מה הסיכוי שהשמרנות של פישר תוביל להיווצרות מחנק אשראי במשק? "העלאת דרישות הלימות ההון לבנקים הפכו את ההון למשאב מוגבל ולכן גם האשראי שניתן בעבר בקלות יחסית ניתן כיום במשורה. עסקים שצריכים כיום אשראי - או שיקבלו אותו במחיר יותר יקר, או שלא יקבלו אותו כלל. צריך להבין שבנק ישראל עושה עבודה מאוד עדינה של איזון בין הצורך ליציבות ועמידות של המערכת, לבין החשש מהיווצרות מחנק אשראי. לדעתי בנק ישראל עושה עבודה טובה. המשק ממשיך לצמוח ואין מחנק אשראי, עם כי לסקטורים מסויימים כיום קצת יותר קשה לקבל אשראי מהבנקים".

האנליסט מתייחס גם למשבר החובות הגדול איתו מתמודדים היום רבים מהטייקונים במשק ובראשם דמויות שנהנו בעבר מסיוע נרחב של הבנקים כגון, נוחי דנקנר ומוטי זיסר ואומר "כיום החשיפה של הבנקים לחברות התפעוליות של קונצרן אידיבי היא לא באמת גבוהה, כי החברות שבתחתית הפירמידה הן חברות תזרימיות שמצבן יחסית טוב. הבעיה מתחילה בחברות ההחזקה למעלה ושם החוב שנשאר הוא יחסית לא כל כך גדול ואינו מסכן את המערכת הבנקאית, מאחר שהבנקים כבר הפרישו בעבר את מרבית החובות הבעייתיים".

קריסה של הטייקונים עלולה לסכן את יציבות הבנקים? "בסה"כ החשיפה של המערכת הבנקאות מארוע אשראי שכזה היא לא גדולה והסיכון הוא לא מהותי, רוב מה שצריך היה להיות מופרש כבר הופרש. בנוסף חשוב לציין כי כל הדרישות של בנק ישראל ביחס לאשראי שניתן לקבוצות הלווים הגדולים הוחמרו מאוד לאחרונה. לטייקונים יהיה הרבה יותר קשה למנף את עצמם כיום".

שמרנות היתר לא פוגעת בתחכום של הבנקים? "אני חושב שמבחינת יציבות - המערכת הבנקאית בישראל היא אור לגויים. המערכת הבנקאית בארץ היא של בנקאות מסורתית שנשענת בעיקר על הלוואות ופקדונות. אין פה יותר מדי מכשירים פיננסים מתוחכמים של איגוח כמו MBS-ים או CDO-ים או מכשירים כמו אלה שהובילו למפצים בשווקים באירופה ובארה"ב".

"הבנקים נסחרים סביב השווי ההוגן שלהם"

האם השקעה בבנקים הישראליים היא השקעה מעניינת? "זה כבר עניין של מחיר. כשאנחנו רואים את מניות הבנקים הגדולים בעולם כמו ברקליס ודויטשה נסחרים לפי שווי של כ-50% על ההון אז הבנקים הישראלים לא נראים כאלה אטרקטיביים. מזרחי נסחר מעל ל-100% על ההון פועלים ולאומי נסחרים בסביבות ה-80% על ההון. לכן הבנקים הישראלים עדיין לא אטרקטיביים להשקעה בעיני המשקיעים הזרים. יש להם אלטרנטיבות זולות הרבה יותר במקומות אחרים. אבל אני לא אומר שלא יכול להיות פה אפסייד במניות הבנקים, כי רמת הסיכון של הבנקים הישראליים הרבה יותר נמוכה מרמת הסיכון למשל של הבנקים האירופיים. אני חושב שהבנקים הישראלים נסחרים כיום בסה"כ סביב השווי ההוגן שלהם".

במה כדאי כיום יותר להשקיע במניות הבנקים או במניות חברות הביטוח? "אני חושב שבגדול סקטור הביטוח הוא יותר אטרקטיבי. נכון שהראלי בסקטור זה היה חזק יותר אבל צריך לזכור שהם גם ירדו יותר לפני כן. מניות הביטוח חשופות יותר לסיכונים בשוק ההון, הבטא שלהם היא גבוהה, אבל בסה"כ יש בהם פחות סיכון ופחות מינוף מאשר בבנקים. והתשואה להון שלהם לאורך זמן יותר גבוהה מזו של הבנקים. חברות הביטוח בארץ הן פחות מסוכנות מהבנקים כי הן פחות ממונפות מהבנקים והתשואה להון שלהם יותר גבוהה ולכן משני הכיוונים יש להשקעה בהן עדיפות".

סקופ מתייחס גם לעסקה הבולטת השנה בשוק הביטוח הישראלי, במסגרתה רכש שלמה אליהו את השליטה בחברת הביטוח מגדל מידי חברת ג'נרלי האיטלקית ואומר "אליהו עשה את עסקת חייו. הוא ניצל את המצוקה שנוצרה בשוק האיטלקי בעת משבר החובות, קיבל מחיר טוב ואח"כ עוד הנחה ותפר עסקה נהדרת. הוא שיחק אותה בענק".

"מזל שהיה לנו את פישר!"

מה דעתך על הודעת הפרישה של פישר? "שימי לב שכשפורסמה ההודעה המפתיעה על עזיבתו הקרובה של פישר - השווקים לא התפרקו. אחד ההישגים הגדולם ביותר של פישר היה העברת חוק בנק ישראל וייסודה של הוועדה המוניטרית שמנהלת את המדיניות של בנק ישראל בשיתוף בין חבריה. זה הישג אדיר! ובכלל פישר משאיר פה נעליים גדולות לכל מי שיבוא אחריו, גם בהבנת המערכת המוניטרית הישראלית וגם ההכרה הבינלאומית בה. צריך להגיד - מזל שהיה לנו את פישר!".

מה דעתך על ראש הממשלה נתניהו? "הוא מבין טוב מאוד כלכלה ואת החשיבות שלה. הוא זה שהביא לפה את פישר. לכן פחות חשוב ההרכב הקואליציוני. בכל מקרה נראה לי שהקואליציה הבאה, אם תתגבש ללא החרדים, תקל על נתניהו מבחינת הדרישות הקואליציוניות. אסור לשכוח שממש בקרוב יתחיל לזרום פה גז טבעי מתגלית "תמר" כך שישראל הופכת למעצמת אנרגיה. כל אלה מובילים לכך שרמת הסיכון של הכלכלה הישראלית ירדה".

מה דעתך על הנהלות הבנקים? "ההנהלה של בנק הפועלים בראשותו של ציון קינן הצעידה בשנים האחרונות את בנק הפועלים לתוצאות יפות מאוד ובדרך הם גם עקפו את בנק לאומי וכבשו את המקום הראשון מבין הבנקים הישראליים - אי אפשר לקחת מהם את זה. אני חושב שבנק לאומי בראשותה של רקפת רוסק עמינח, התחיל רק ב-2012 לעבוד על היעילות התפעולית באיחור של שנה וחצי. זה לא שינוי שקורה בין לילה וזה יקח עוד זמן להזיז ספינה גדולה כמו בנק לאומי.

לדעתך הפער בין שני הבנקים הגדולים לשאר הבנקים יצטמצם? "יש לשים לב לכך שבנק ישראל רוצה לצמצם את הפערים בין שני הבנקים הגדולים לשאר הבנקים ולכן הדרישה הדיפרנציאלית להון ליבה גדולה יותר בבנקים הגדולים. אני חושב שבנק מזרחי טפחות ימשיך להיות מאוד רווחי. כל עוד רמת האבטלה לא תקפוץ בצורה דרמטית, בנק מזרחי טפחות ימשיך להציג תשואות יפות מאוד על ההון, שכבר כיום מובילות את המערכת הבנקאית עם קרוב ל-14%. אלי יונס הוא זה שעשה את המהפכה הזו, שהפכה את הבנק למוביל בתשואה להון באופן עקבי".

סקופ מתייחס לסיום גם לקולות שקוראים לרפורמה מקיפה במערכת הבנקאית בישראל ואומר "אני חושב שלבנקים יש הרבה מה לעשות מבחינת ההתייעלות התפעולית. אבל לבוא ולהנחית עליהם הנחתות כמו שהנחית שר התקשורת על חברות הסלולר בשנה שעברה זה מאוד מאוד מסוכן. בנקים זה עורקי החיים של המשק. אם יתחילו לעשות שינויים ורפורמות קיצוניות כמו שעשו בתקשורת גם בבנקים - זה עלול להגמר בבכי".

ההמלצות הנוכחיות של עדי סקופ:

לאומי - נייטרלי - 12 שקל.

פועלים - נייטרלי - 16 שקל.

מזרחי טפחות - קנייה - 42 שקל.

בינלאומי - קנייה - 52 שקל.