עדי סקופ: ירידה של 10%-20% במחיר הדירות לא תסכן את יציבות המערכת הבנקאית בישראל. עלייה באבטלה - כן"

אנליסט הבנקים של IBI בראיון ל-Bizportal: "לבנקים יש הרבה מה לעשות מבחינת ההתייעלות התפעולית". מי יחלק דיבידנד ראשון?
יעל גרונטמן | (9)

"לבנקים בארץ מעולם לא היה כל כך הרבה 'שלייקס', (כלומר כריות ביטחון)", כך אומר עדי סקופ, אנליסט הבנקים והפיננסים של בית ההשקעות IBI, בראיון ל-Bizportal בו התייחס בהרחבה, בין היתר, להשפעה שיש למלחמתו של פישר בבועת הנדל"ן על המערכת הבנקאית ומה עלול לסכן את יציבותה. סקופ גם בוחן את כדאיות ההשקעה במניות הבנקים הישראלים ביחס להשקעה בבנקים זרים או בחברות ביטוח ומתריע מפני ביצוע של רפורמות כדוגמת הרפורמה שנעשתה בשוק התקשורת ואמר "זה עלול להסתיים בבכי".

"שנת 2012 היתה בסה"כ עוד שנה סבירה למערכת הבנקאית בישראל", אמר סקופ בריאיון שנערך יום לפני שבנק לאומי הפתיע ופירסם אזהרת רווח, לפיה צופה הבנק הפסד של 100 מיליון שקל על רקע הפרשות בשל חקירה של רשויות המס שמתנהלת כנגד לקוחות הבנק בארה"ב. סקופ מיהר להגיב לארוע ואמר "הודעתו של בנק לאומי על הפרשה בהיקף של 340 מיליון שקל זה לא מעט וזה גם מעביר את הבנק להפסד, המשמעות היא שגם ללא ההפרשה היה ללאומי רבעון רביעי חלש. אבל זאת נראית הפרשה בעלת אופי חד פעמי ולכן זה לא נעים אבל גם לא נורא".

"בעוד שבמחצית הראשונה של השנה היו הרבה דרמות על רקע החששות בשווקים מהתפרקותו של הגוש וגם האיום האיראני התווסף לחששות בשוק המקומי. בסופו של דבר נקודת המפנה הגיעה עם נאומו של נשיא ה-ECB מריו דראגי, שהצהיר כי יעשה כל שיתבקש על מנת להציל את גוש האירו, ומאז ראינו ראלי מטורף בכל העולם ובכל הסקטורים ובמיוחד בפיננסים. למרות שעוד לא נפתרה אף אחת מהבעיות, ההצהרה של דראגי הצליחה לקנות זמן ושקט. האתגרים של 2012 עדיין יהיו איתנו ב-2013 ולכן זה כל כך חשוב שיש לנו כאלה 'שלייקס' כי אם נצטרך - טוב שיש את אותה כרית ביטחון".

לדברי סקופ, "בנק ישראל כל הזמן מעלה את דרישות הלימות ההון, מגדיל את העתודות שהבנקים צריכים לשים בצד ומחמיר את הדרישות להפרשות שהבנקים צריכים לבצע כנגד נכסי סיכון. זה התחיל עוד הרבה לפני שהחל הלחץ מכיוון תחום המשכנתאות למגורים. צריך לזכור שהבנקים הישראלים צלחו את המשבר הפיננסי הגדול ב-2008 בלי עזרה מהממשלה או מבעלי המניות. מעט מאוד מדינות יכולות להתגאות בזה. מאז, ה'שלייקס' רק הלך וגדל. המשמעות היא שברגע שמגדילים את בסיס ההון גדלה היציבות של הבנקים, אבל קטנה התשואה להון".

"התשואות של הבנקים בישראל, שעומדות על כ-10%, הן סבירות וזה לא רע, אבל ביחס לעולם אלו לא נחשבות תשואות מרשימות במיוחד. אולם בסיס ההון של הבנקים בארץ הוא גם הרבה יותר איכותי ביחס לעולם. ההבדלים העיקריים באים לידי ביטוי בטיב האשראי, בשמרנות בגישה לנכסי סיכון וכו'. בנק ישראל מאוד מאוד שמרן ביישום של הוראותיו לבנקים וכל דבר מיושם פה לחומרה. בסה"כ השמרנות של בנק ישראל מוכיחה עצמה כדבר טוב".

מתי תתחיל שוב חלוקת הדיבידנדים בבנקים? "הפועל היוצא של המדיניות השמרנית והעלאת דרישות הלימות ההון זה חוסר בדיבידנדים. כמובן שמבחינת בעלי המניות של הבנקים זה מבאס ומתסכל, אבל הראיה המאקרו מערכתית והשאיפה ליציבות היא שנמצאת בראש סדר העדיפויות של פישר. יקח עוד זמן עד שהבנקים יתחילו לחלק שוב דיבידנדים, קודם הם יצטרכו לעמוד בדרישות הלימות ההון על פי באזל 3 והוראות נוספות של בנק ישראל, ורק אז, אם הרווחיות שלהם תהיה מספקת - הם יתחילו לחלק דיבידנדים. לדעתי הבנק הבינלאומי יהיה הבנק הראשון שיחזור לחלק דיבידנדים, אולי כבר השנה. לפועלים לאומי ומזרחי זה יקח עוד זמן".

ירידה של 10%-20% במחירי הדיור לא תסכן את יציבות הבנקים

איך משפיע הזינוק בהיקף המשכנתאות שנותנים הבנקים ומה תהיה ההשפעה שלהן על מאזני הבנקים? "אין ספק שהסיכון של הבנקים גדל כתוצאה מעליית מחירי הדירות ומהגידול באשראי למשכנתאות שהבנקים נתנו. מצד שני, צריך לשים לב שהפיגורים בתשלומי המשכנתאות בישראל הם מאוד נמוכים, אז ההפרשה בפועל בספרי הבנקים היא נמוכה מאוד לתחום זה. על רקע הסיכון שגלום בהתנפחות שוק המשכנתאות ממנו חושש בנק ישראל ראינו בטיוטה האחרונה של בנק ישראל את הדרישה להעלות את ההפרשה הקבוצתית באשראי לדיור. בפועל ההפרשה הזו כיום היא מאוד נמוכה ושואפת לאפס, כי ככלל אין פיגורים בתשלומי המשכנתאות. למעשה פישר מקדים תרופה למכה".

האם הקשחת התנאים שמכתיב פישר לא מוגזמת? "הגידול בהיקף האשראי לשוק הדיור שנתנו הבנקים בשנים האחרונות לציבור הוא גדול בהרבה מהאשראי שניתן לכל סקטור אחר. הגידול ברזרבות של הבנקים לא פרופורציונלי ביחס לגידול שנרשם בשוק המשכנתאות, ולכן טוב שיש עוד החמרה בתחום הזה. לדעתי טוב עושה נגיד בנק ישראל שמתפקד כמו המבוגר האחראי ומעלה את הדרישות מהבנקים בשורה ארוכה של צעדים שנמשכים כבר שנתיים בניסיונות לצנן את שוק האשראי לדיור".

האם ירידות של 10%-20% במחירי הדירות מסכנות את הבנקים? "לדעתי לא. לעומת זאת גידול בשיעור האבטלה לרמות של 7%, 8% או 9% - זה דבר שיכול להיות מסוכן הרבה יותר למערכת הבנקאית. מובטלים שלא יצליחו לעמוד באשראי שנטלו, למשל למשכנתא, זו בעיה".

"אין מחנק אשראי"

מה הסיכוי שהשמרנות של פישר תוביל להיווצרות מחנק אשראי במשק? "העלאת דרישות הלימות ההון לבנקים הפכו את ההון למשאב מוגבל ולכן גם האשראי שניתן בעבר בקלות יחסית ניתן כיום במשורה. עסקים שצריכים כיום אשראי - או שיקבלו אותו במחיר יותר יקר, או שלא יקבלו אותו כלל. צריך להבין שבנק ישראל עושה עבודה מאוד עדינה של איזון בין הצורך ליציבות ועמידות של המערכת, לבין החשש מהיווצרות מחנק אשראי. לדעתי בנק ישראל עושה עבודה טובה. המשק ממשיך לצמוח ואין מחנק אשראי, עם כי לסקטורים מסויימים כיום קצת יותר קשה לקבל אשראי מהבנקים".

האנליסט מתייחס גם למשבר החובות הגדול איתו מתמודדים היום רבים מהטייקונים במשק ובראשם דמויות שנהנו בעבר מסיוע נרחב של הבנקים כגון, נוחי דנקנר ומוטי זיסר ואומר "כיום החשיפה של הבנקים לחברות התפעוליות של קונצרן אידיבי היא לא באמת גבוהה, כי החברות שבתחתית הפירמידה הן חברות תזרימיות שמצבן יחסית טוב. הבעיה מתחילה בחברות ההחזקה למעלה ושם החוב שנשאר הוא יחסית לא כל כך גדול ואינו מסכן את המערכת הבנקאית, מאחר שהבנקים כבר הפרישו בעבר את מרבית החובות הבעייתיים".

קריסה של הטייקונים עלולה לסכן את יציבות הבנקים? "בסה"כ החשיפה של המערכת הבנקאות מארוע אשראי שכזה היא לא גדולה והסיכון הוא לא מהותי, רוב מה שצריך היה להיות מופרש כבר הופרש. בנוסף חשוב לציין כי כל הדרישות של בנק ישראל ביחס לאשראי שניתן לקבוצות הלווים הגדולים הוחמרו מאוד לאחרונה. לטייקונים יהיה הרבה יותר קשה למנף את עצמם כיום".

שמרנות היתר לא פוגעת בתחכום של הבנקים? "אני חושב שמבחינת יציבות - המערכת הבנקאית בישראל היא אור לגויים. המערכת הבנקאית בארץ היא של בנקאות מסורתית שנשענת בעיקר על הלוואות ופקדונות. אין פה יותר מדי מכשירים פיננסים מתוחכמים של איגוח כמו MBS-ים או CDO-ים או מכשירים כמו אלה שהובילו למפצים בשווקים באירופה ובארה"ב".

"הבנקים נסחרים סביב השווי ההוגן שלהם"

האם השקעה בבנקים הישראליים היא השקעה מעניינת? "זה כבר עניין של מחיר. כשאנחנו רואים את מניות הבנקים הגדולים בעולם כמו ברקליס ודויטשה נסחרים לפי שווי של כ-50% על ההון אז הבנקים הישראלים לא נראים כאלה אטרקטיביים. מזרחי נסחר מעל ל-100% על ההון פועלים ולאומי נסחרים בסביבות ה-80% על ההון. לכן הבנקים הישראלים עדיין לא אטרקטיביים להשקעה בעיני המשקיעים הזרים. יש להם אלטרנטיבות זולות הרבה יותר במקומות אחרים. אבל אני לא אומר שלא יכול להיות פה אפסייד במניות הבנקים, כי רמת הסיכון של הבנקים הישראליים הרבה יותר נמוכה מרמת הסיכון למשל של הבנקים האירופיים. אני חושב שהבנקים הישראלים נסחרים כיום בסה"כ סביב השווי ההוגן שלהם".

במה כדאי כיום יותר להשקיע במניות הבנקים או במניות חברות הביטוח? "אני חושב שבגדול סקטור הביטוח הוא יותר אטרקטיבי. נכון שהראלי בסקטור זה היה חזק יותר אבל צריך לזכור שהם גם ירדו יותר לפני כן. מניות הביטוח חשופות יותר לסיכונים בשוק ההון, הבטא שלהם היא גבוהה, אבל בסה"כ יש בהם פחות סיכון ופחות מינוף מאשר בבנקים. והתשואה להון שלהם לאורך זמן יותר גבוהה מזו של הבנקים. חברות הביטוח בארץ הן פחות מסוכנות מהבנקים כי הן פחות ממונפות מהבנקים והתשואה להון שלהם יותר גבוהה ולכן משני הכיוונים יש להשקעה בהן עדיפות".

סקופ מתייחס גם לעסקה הבולטת השנה בשוק הביטוח הישראלי, במסגרתה רכש שלמה אליהו את השליטה בחברת הביטוח מגדל מידי חברת ג'נרלי האיטלקית ואומר "אליהו עשה את עסקת חייו. הוא ניצל את המצוקה שנוצרה בשוק האיטלקי בעת משבר החובות, קיבל מחיר טוב ואח"כ עוד הנחה ותפר עסקה נהדרת. הוא שיחק אותה בענק".

"מזל שהיה לנו את פישר!"

מה דעתך על הודעת הפרישה של פישר? "שימי לב שכשפורסמה ההודעה המפתיעה על עזיבתו הקרובה של פישר - השווקים לא התפרקו. אחד ההישגים הגדולם ביותר של פישר היה העברת חוק בנק ישראל וייסודה של הוועדה המוניטרית שמנהלת את המדיניות של בנק ישראל בשיתוף בין חבריה. זה הישג אדיר! ובכלל פישר משאיר פה נעליים גדולות לכל מי שיבוא אחריו, גם בהבנת המערכת המוניטרית הישראלית וגם ההכרה הבינלאומית בה. צריך להגיד - מזל שהיה לנו את פישר!".

מה דעתך על ראש הממשלה נתניהו? "הוא מבין טוב מאוד כלכלה ואת החשיבות שלה. הוא זה שהביא לפה את פישר. לכן פחות חשוב ההרכב הקואליציוני. בכל מקרה נראה לי שהקואליציה הבאה, אם תתגבש ללא החרדים, תקל על נתניהו מבחינת הדרישות הקואליציוניות. אסור לשכוח שממש בקרוב יתחיל לזרום פה גז טבעי מתגלית "תמר" כך שישראל הופכת למעצמת אנרגיה. כל אלה מובילים לכך שרמת הסיכון של הכלכלה הישראלית ירדה".

מה דעתך על הנהלות הבנקים? "ההנהלה של בנק הפועלים בראשותו של ציון קינן הצעידה בשנים האחרונות את בנק הפועלים לתוצאות יפות מאוד ובדרך הם גם עקפו את בנק לאומי וכבשו את המקום הראשון מבין הבנקים הישראליים - אי אפשר לקחת מהם את זה. אני חושב שבנק לאומי בראשותה של רקפת רוסק עמינח, התחיל רק ב-2012 לעבוד על היעילות התפעולית באיחור של שנה וחצי. זה לא שינוי שקורה בין לילה וזה יקח עוד זמן להזיז ספינה גדולה כמו בנק לאומי.

לדעתך הפער בין שני הבנקים הגדולים לשאר הבנקים יצטמצם? "יש לשים לב לכך שבנק ישראל רוצה לצמצם את הפערים בין שני הבנקים הגדולים לשאר הבנקים ולכן הדרישה הדיפרנציאלית להון ליבה גדולה יותר בבנקים הגדולים. אני חושב שבנק מזרחי טפחות ימשיך להיות מאוד רווחי. כל עוד רמת האבטלה לא תקפוץ בצורה דרמטית, בנק מזרחי טפחות ימשיך להציג תשואות יפות מאוד על ההון, שכבר כיום מובילות את המערכת הבנקאית עם קרוב ל-14%. אלי יונס הוא זה שעשה את המהפכה הזו, שהפכה את הבנק למוביל בתשואה להון באופן עקבי".

סקופ מתייחס לסיום גם לקולות שקוראים לרפורמה מקיפה במערכת הבנקאית בישראל ואומר "אני חושב שלבנקים יש הרבה מה לעשות מבחינת ההתייעלות התפעולית. אבל לבוא ולהנחית עליהם הנחתות כמו שהנחית שר התקשורת על חברות הסלולר בשנה שעברה זה מאוד מאוד מסוכן. בנקים זה עורקי החיים של המשק. אם יתחילו לעשות שינויים ורפורמות קיצוניות כמו שעשו בתקשורת גם בבנקים - זה עלול להגמר בבכי".

ההמלצות הנוכחיות של עדי סקופ:

לאומי - נייטרלי - 12 שקל.

פועלים - נייטרלי - 16 שקל.

מזרחי טפחות - קנייה - 42 שקל.

בינלאומי - קנייה - 52 שקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גם ירידה ב50% לא תסכן אותם לאחר העליות המטורפות (ל"ת)
    כלכלן 09/03/2013 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שנה דמגוגיה שקרית להרצת פראייר=בועה בפיצוץ לפחות50% (ל"ת)
    נדלן=בלוף שיווק 08/03/2013 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 08/03/2013 10:51
    הגב לתגובה זו
    שתה קוקטיל עים שרת החוץ השוודית או לפיד שרוצה ,ליברמן שכבר לן במלון 7 כוכבים במוסקווה או לפיד ,7 כוכבים ולא 5 בגלל שהמלון עבר הדברה נגד תיירים ,בהצלחה לביבי ולכולנו .
  • הלו ,האזרחים גרים בארץ ,מה עים תיק הפנים . (ל"ת)
    בא 08/03/2013 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    oraemunna 08/03/2013 10:25
    הגב לתגובה זו
    אבטלה חריפה תמוטט את כל המערכת הכלכלית בישראל. צעדי ב"י נגזרים מהנחה זו. פישר לא שם לו למטרת על להילחם בבועת הנדל"ן אלה זה עוד סעיף בפעולותיו. חששו מהנדל"ן הוא מירידה חריפה ולא מבוקרת במחירים אשר תגרום לאבטלה ולעירעור בטחונות הבנקים. פגיעה ביציבות הבנקים תאיץ את האבטלה. אבטלה תגרום לגידול בחדלות פרעון משכנתא. במצב שכזה תואץ ירידת מחירי הנדל"ן וכדור השלג יתגלגל במורד מבלי יכולת לעוצרו. אין ספק שניתן לחיות עם ירידה חריפה במחירי הנדל"ן כל עוד היא מבוקרת ומדורגת. נראה לי כי המערכת הכלכלית לא ערוכה למצבי קיצון של ירידה מהירה במחירי הנדל"ן. אולם לא רק בנדל"ן ישנה בועת מחירים אלא גם במחירי מוצרים וסחורות, שירותים ותיאבון לשכר מנופח. ב"י והממשלה צריכים לטפל גם בבועות אלו.
  • 4.
    סוגד למערכת 08/03/2013 10:03
    הגב לתגובה זו
    הון ושלטון
  • 3.
    אנונימי 08/03/2013 09:42
    הגב לתגובה זו
    הבנק הבינלאומי גם אם יחלק דיבידנד אולי!!!!!! לא אטרקטיבי. בשביל דיבידנד של 20 א"ג עדיף לקנות מניה אחרת
  • 2.
    אנונימי 08/03/2013 09:35
    הגב לתגובה זו
    הם עוד ירשמו הפסדים בגין אי החזרת משכנתא!
  • 1.
    הבנקים עצמם נחנקים וחונקים את כולנו (ל"ת)
    מישהי 08/03/2013 09:31
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט יורדת 3.3%, טבע מאבדת 2.4%; מדד הביטוח יורד 0.6%

פתיחה מעורבת בת"א כאשר מניות הארביטרז' מכבידות על ת"א 35, בעוד ת"א 90 נסחר בעליות קלות

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. להרחבה - "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?

מניות הארביטרז' מכבידות על מדד ת"א 35, שיורד כ-0.6%, ומדד ת"א 90 יורד 0.4%. 


קריאה מעניינת - על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור? החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר.

מניות במוקד

ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית תעשיות -3.03%   נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה. נכון לארית יש פרויקטים בהודו ועדיין, היא מתומחרת במכפיל של כ-15-20 כשהרווח לא מייצג. במכפיל סביר וברווח מייצג יש עוד הרבה לאן לרדת.   

בית שמש בית שמש -2.61%  - החברה הודיעה כי פרצה שריפה במתקן הצריבה של חברת הבת חישולי כרמל בטירת הכרמל, ללא נפגעים בנפש. לפי הודעת החברה, קווי הייצור המרכזיים לא נפגעו, אך הפעלת המתקן צפויה להתחדש רק בעוד מספר חודשים. בינתיים, החברה תיתן מענה להזמנות באמצעות מתקן הייצור בבית שמש. לחישולי כרמל קיימות פוליסות ביטוח רלוונטיות, כולל ביטוח אובדן רווחים, והחברה מסרה על האירוע לחברת הביטוח.