אלעזר זוננשיין מנכל פלסאנמור
צילום: יח"צ
ראיון

"אין פתרונות אחרים בשוק - אנחנו מובילים את שוק האולטרסאונד הביתי"

"הפכנו מארגון מופ"י לארגון של מכירות" - פלסאנמור מרחיבה את שיתוף הפעולה עם כללית ותספק לה 25 אלף מכשירי אולטרסאונד למעקב הריון מהבית; בראיון לביזפורטל משתף המנכ"ל במודל העסקי, מדבר על ההתקדמות מול ה-FDA, על הכוונה לרישום בנאסד"ק והאיזון בספרים שמקרבות העסקאות האחרונות - ומתחייב: לא נגייס השנה

מנדי הניג | (4)

בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה שתהליכים רפואיים יכולים - ולפעמים גם צריכים - להתרחש מחוץ למרפאה. מגמת הטלה-רפואה, שהתחזקה עם מגפת הקורונה, ממשיכה לצבור תאוצה כאשר חברות טכנולוגיה רפואיות מביאות אל שוק הבריאות פתרונות חדשניים שמציבים את המטופל (או המטופלת) במרכז, בלי לוותר על האבחנה והטיפול הרפואי. בתוך התחום הזה, יש את פלסאנמור כחברה שמנסה להוביל שינוי עמוק בשוק האולטרסאונד עם מכשירים ניידים, חכמים ומקושרים, שמאפשרים לבצע סריקות גם מהבית. פלסאנמור הוקמה ב-2014 בישראל על ידי ד"ר אלעזר זוננשיין וקבוצת יזמים, וב-2021 הפכה לחברה ציבורית עם רישום למסחר בבורסה המקומית. היא מציעה פתרון ראשון מסוגו למעקב הריון "בשלט רחוק".

פלסאנמור הודיעה על הרחבת ההסכם עם שירותי בריאות כללית - מהלך שבמסגרתו תספק לקופת החולים 25 אלף יחידות של מכשיר האולטרסאונד Pulsenmore ES במהלך חמש השנים הקרובות. המכשיר, שמאפשר סריקה בליווי רפואי אונליין ובזמן אמת, נועד לשמש במיוחד נשים בהיריון הנמצאות במעקב רפואי תכוף. 

על הרקע הזה שוחחנו עם מנכ"ל החברה, ד"ר אלעזר זוננשיין.

הקשר העסקי עם כללית הוא לא חדש - מה מהות העסקה האחרונה?

"אנחנו חתמנו על הסכם אספקה של 20 אלף יחידות לפני מספר חודשים, וזהו ההסכם השני עם כללית שעומד על אספקת 25 אלף מכשירים נוספים. כחלק מההסכם הזה אנחנו הצענו לכללית לרכוש מוצר נוסף עם יכולות מוגברות בתחום הטלה-הלת', בזמן אמת, שהוא נועד לתת פתרון להריוניות בסיכון שדורשות ניטור רצוף יותר או במקרה חירום. כחלק מההסכם הזה אנחנו אפשרנו לכללית לרכוש מוצר נוסף תחת אותו הסכם מסגרת במחיר גבוה יותר שכולל יכולות נוספות למשל האפשרות לבצע סריקה בזמן אמת".

מי קהל היעד של המוצר שלכם?

"רוב ההריוניות בסיכון הן קהל טבעי למוצר. וזאת מכיוון שההריוניות בסיכון נדרשות להגיע בין פעמיים לארבע בשבוע לבית חולים אחרי שבוע 32. כמובן שזוהי מעמסה רצינית גם על המטופלות וגם על מערכת הבריאות. במקום זה יש אפשרות להשתמש בתושבת עם היכולות המוגברות ולבצע את הסריקה באמצעות המכשיר, ולשדר את התוצאות דרך הרשת וכך לייתר את הצורך להגיע לבית חולים".


תוכל לתת דוגמה למי המוצר רלוונטי בעיקר?

"למשל, כל אישה שעברה לידה שקטה ההריוון הבא נחשב הריון בסיכון ומטבע הדברים היא חרדה יותר. מחקרים שבוצעו על התושבת שלנו גילו שהיא מקטינה חרדה. בנוסף לתועלת הנפשית הריונית יכולה לבצע את הבדיקה מהבית ולא להגיע לבית חולים זה יתרון עצום. 

"קהל נוסף הוא הריוניות עם בעיות לחץ דם. לחץ דם נמוך או לחץ דם גבוה מגדיר את ההריון באופן טבעי כהריון בסיכון, גם הריון עם סכרת נחשב הריון בסיכון ועוד לא מעט דוגמאות שמוגדרים כך והמכשיר שלנו עשוי להיות לעזר רב".


מה סדר הגודל של אוכלוסיית היעד?

"קודם כל כבר כיום מדובר על עשרות אלפי משתמשות פעילות ולגבי הסדר גודל הוא תלוי ומשתנה בין מדינה למדינה. בישראל כ-15% מההריונות, בארצות הברית כ-12%, בגרמניה עד 18%. כמו כן יש לזה הקשרים תרבותיים. מה הכוונה? בגרמניה מושכים את ההריון אפילו עד שבוע 42 לעומת זאת אצלנו בארץ כבר בשבוע 39 מזרזים את האישה ללדת ובמידה והיא מתעכבת היא עשויה להישלח לניתוח קיסרי. ובמידה והכוונה ליילד כך אז משבוע 32 יש סריקות מעקב מוגברות כדי לוודא שמצב העובר תקין. אנחנו מאפשרים למעשה לפשט את כל התהליך עבור המערכת ולאפשר לרופאים לשמור על ניטור רציף עם המטופלת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"קופת חולים כללית בדקה את המוצר לעומק ועשתה הרבה פיילוטים, היא פיתחה את תורת ההפעלה ואת תורת הסיכונים והיא הגיעה למסקנה שהיא רוצה לשלב את השירות הזה באמצעות התושבת החדשה.

"בהזדמנות זאת ארצה להוקיר ולהעריך את הצוות של כללית ולסכם את הפעילות שלהם במילה אחת: מדהים! הצוות של כללית הציל כל כך הרבה תינוקות, סייע לכל כך הרבה משפחות - שאפו לכללית!".


איך עובד המודל שלכם מול כללית - התשלום מבוצע ברמת ההספקה או שיש תשלום פר מנוי או פר שימושים?

"התושבת החדשה היא יקרה יותר מהתושבת הסטנדרטית שלנו. כך שאנחנו גובים מראש יותר כסף. יש מחיר לתושבת רגילה ויש מחיר לתושבת מוגברת, שתי התושבות ללא יוצא מן הכלל כוללות עד חמישים סריקות כך שאנחנו מראש גובים את הכסף עבור השימושים".


ברמה העסקית אתם מתקשרים נטו עם כללית או שיש פעילות עם גופים נוספים בישראל?

"יש לנו התקשרות גם עם ביה"ח תל השומר שהם גם עובדים בשיטה הזאת ויש לנו עוד כמה בתי חולים אבל אני לא רשאי לפרט אותם בשלב הזה. אנחנו כמובן באירופה גם עובדים עם מודל כזה".


מה מייחד את המכשיר שלכם - האם יש פתרונות נוספים בשוק?

"אין פתרונות אחרים בשוק. זאת אומרת הפוטנציאל הוא עצום. אנחנו מובילים את השוק באולטרסאונד בבית".


איך קורה הפענוח - יש אינטגרציה למערכות הניהול של הקופה?

"כללית הקימה מוקד מיוחד למתן השירות עם הפעילות הזאת והמוקד נמצא בילינסון. כל אישה שמבצעת סריקה, הסריקה עולה לענן ומיד זמינה לפענוח על ידי טכנאיות ורופא מטעם הקופה. ואם מדובר על אונליין כמו בשירות החדש אז למעשה טכנאית או רופא מבצעים שיחת וידאו שבמהלכה הם גם מנחים את האישה איך לסרוק עם המתמר. בנוסף אנחנו פועלים לשלב ניתוח אוטומטי ראשוני באמצעות כלי AI שיתנו פידבק מיידי לנסרקת".


דווחתם לאחרונה שיש התקדמות מול ה-FDA והם מצפים ממכם להבהרות - היכן זה עומד?

"אני אומר במילים כלליות כי ה-FDA לא אוהב שמוצאים דברים מהשיחות מולם. אנחנו בקשר רציף עם ה-FDA רק בימים האחרונים היינו פעמיים בקשר איתם, קיבלנו הנחיות ספציפיות מה הם מבקשים מאיתנו לספק עבורם. אנחנו נמלא אחרי כל בקשות ה-FDA בצורה קפדנית ונקווה לאישור בהמשך השנה".


זה מוביל אותי לשאול לגבי הרישום הדואלי של החברה בנאסד"ק - יש צפי?

"כאמור, דווחנו שהדירקטוריון הנחה את הנהלת החברה לבצע מהלכים הקשורים עם הרישום הכפול של החברה. ככל שתהיה החלטה לבצע את הרישום בפועל - נעשה את זה, אבל עדיין לא התבצעה כזאת החלטה".


השאלה שכל המשקיעים שואלים את עצמם היא האם פלסאנמור תגיע לאיזון - בדוחות האחרונים (דוח תקופתי 2024) החברה עדיין רושמת הפסד תפעולי - האם העסקה מקדמת אותנו לשם?

"הדוחות שלנו משתפרים. אנחנו מתחילים לראות התעוררות באירופה וגם באזורים אחרים בעולם, כאמור כללית רוכשת בצורה יפה מאיתנו. אנחנו מקווים שיהיו עוד אתרים בישראל בתקופה הקרובה. החברה מתקדמת, זו השורה התחתונה. הוצאות המו"פ ירדו משנה לשנה אבל הן עדיין אוכלות את מרבית ההכנסות - נראה שיפור בזה?

"אין ספק שהוצאות המו"פ גבוהות אבל חשוב להבין שחלקן הגדול קשור לניסוי בארצות הברית - שהוא הסתיים. ולכן אנחנו נראה ירידה בהוצאות המו"פ - ואני חושב שנראה עוד. לנקוב מתי נגיע לאיזון זה שייך לתכנון של השנה הבאה, בכל אופן המגמה ברורה, אנחנו הפכנו מארגון מופ"י לארגון של מכירות לכן האוצרות מו"פ ירדו ולעומת זאת אנחנו נראה יותר מכירות והוצאות שקשורות למכירות".


יש כוונה לגייס בקרוב?

"אנחנו אמרנו גם בתחילת השנה וגם בסוף השנה שעברה - אנחנו לא נגייס ב-2025 ואנחנו עומדים על כך במאה אחוז. לחברה יש באיזור השלושים מיליון דולר תלוי באיזה ערך דולר שקל מודדים אז אנחנו לא צריכים את זה בשלב הזה. - עד 31 לדצמבר 2025 אני נאמן לדברינו ואנחנו לא נבצע גיוס".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 21/07/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    הם רק בתחילת הדרך יש מצב בעוד שנה עם אישור המכשיר המניה הזו של פלסאנמור תהיי שווה לפחות פי 2 שווה לשים עליה עשיריה
  • 2.
    אנונימי 21/07/2025 13:16
    הגב לתגובה זו
    httpswww.vorteximaging.com
  • אנונימי 21/07/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
    זה מוצר תוכנה שמתלבש על מכשירים אחרים ויקר פי חמש מהמוצר שלהם שנועד לבית. אתה מבולבל ומבלבל אחרים תכין שיעורי בית.
  • 1.
    אנונימי 21/07/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%

המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.