צחי אבו
צילום: ארי נדלן

החלון נסגר? חברת הנדל"ן שבוחנת הנפקה ראשונית בת"א

אחרי שבחודשים האחרונים נראה היה שנפתח גל הנפקות בארץ ובוול סטריט, תוכנית המכסים והטלטלה בשווקים גרמו לחברות רבות להשהות את תוכניותיהן; מי בכל זאת בוחנת הנפקה והאם בכל זאת נראה כמה הנפקות השנה? 

איתן גרסטנפלד |

המפולת בשווקים בשבוע האחרון, והחשש מפני כניסה למיתון, סתמו את הגולל על פני חלון ההנפקות הראשוניות, שנפתח בארץ ובעולם, לפחות לטווח הקרוב. אלא שבזמן שבוול סטריט חברות רבות כבר מיהרו להודיע על דחייה של ההנפקות המתוכננות שלהם, בתל אביב החברות עדיין שומרות על הקלפים צמוד לחזה. בינתיים, יש גם מי שלפחות בשלב זה לא חוששים ומצהירים בעיצומה של הסערה על כוונתם לרשום את מניותיהן למסחר בבורסה המקומית חרף רוחות הנגד.


הבוקר הודיעה קרן הריט אבו פמילי ריט, שבבעלות איש הנדל"ן צחי אבו, כי היא בוחנת מהלך של רישום מניותיה מסחר באחוזת בית, לצד הנפקה של אגרות חוב להמרה (סדרה ב'). במידה וההנפקה תצא לדרך קרן הריט תהפוך לחברה הציבורית השלישית שבשליטת קבוצת הנדל"ן הוותיקה של אבו יחיאל, אחרי ההנפקות של ארי נדל"ן ארי נדלן 1.68%  וגפן מגורים גפן מגורים 1.12% . זאת לאחר שבשנה שעברה היא השלימה מהלך לגיוס 200 מיליון שקל, באמצעות הנפקת סדרת אג"ח ראשונה.


את שנת 2024 סיימה החברה עם זינוק בהכנסות שעמדו על 17.4 מיליון שקל, לעומת כ-7 מיליון שקל בשנת 2024. הודות לכך, הצליחה החברה לרשום מעבר לרווח נקי של 3 מיליון שקל לעומת הפסד של 8.7 מיליון שקל בשנת 2023. בתוך כך, החברה עברה להציג FFO חיובי של 3.4 מיליון שקל, לעומת FFO שלילי של 4.8 מיליון שקל אשתקד. במקביל, ה-NOI כמעט שילש את עצמו ועמד על כ-15.7 מיליון שקל, לעומת כ-6 מיליון שקל בשנת 2023.


החלון נסגר, כלל לא ברור מתי ייפתח מחדש


העיתוי של ההודעה של אבו פמילי מעט תמוהה לנוכח המצב בשווקים, והעובדה שחברות רבות שהתחממו עד כה על הקווים, בוחנות מחדש את כניסתן לבורסה. אחת מהן, היא אי טורו הישראלית, שכיוונה להנפקה בוול סטריט, ועל פי הדיווחים בחרה לדחות אותה לנוכח המציאות בשווקים. באותו דיווח, שעסק בהנפקות המתוכננות בוול סטריט דווח, כי שורה של חברות נוספות כולל חברת הפינטק קלארנה, חברת הרפואה הטכנולוגית מדליין וחברת הכרטיסים StubHub החליטו להשהות את הנפקת מניותיהן.


בארץ, מלבד הדיווח של אבו פמילי, החברות שכבר דיווחו על כוונה או בחינה לבצע הנפקה נותרו שקטות. זאת לאחר שבחודשים האחרונים נדמה היה שחלה התעוררות בשוק ההנפקות, בדגש על חברות הנדל"ן, בצל השנה המוצלחת שעברה על החברות הציבוריות בתחום, שכללה זינוקים בבורסה, רווחים גבוהים ועליות במחירי הדירות. בחודשים האחרונים, יצאו שתי חברות בתחום - שובל הנדסה שובל -0.09%  ויסודות איתנים יסודות 0.35%  למהלך של הנפקה ראשוניות ורשמו את מניותיהן למסחר בתל אביב.


על פי ההערכות קרוב ל-20 חברות נדל"ן ביקשו להיכנס בשנה הקרובה לבורסה. שניים מהשמות הבולטים ביותר בהקשר זה הם זה של שיכון ובינוי נדל"ן, שעל פי הדיווחים כיוונה להשיג שווי של עד 7 מיליארד שקל, וכן קבוצת תדהר שרצתה להיכנס לבורסה המקומית לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל. אליהן ניתן לצרף גם את רמי לוי שדיבר על כוונתו להנפיק את זרוע הנדל"ן שלו לפי שווי של 3-3.5 מיליארד שקל. שם נוסף, שעולה בהקשרים אלו הוא של חברת אנשי העיר, העוסקת בביצוע פרויקטי התחדשות עירונית בגוש דן, שכבר דיווחה בהמשך לחשיפת ביזפורטל כי היא בוחנת הנפקת מניות לציבור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אלא שכעת נדמה שמרבית החברות ימתינו עד שהתנאים בשוק יתבהרו. מה שיביא ככל הנראה את חלקן לוותר על המהלך ולחפש אחר אלטרנטיבות לגיוס כספים שיתמכו בצמיחתן. מי שבכל זאת יבחרו להנפיק עשויים לגלות שוק מורכב יותר ולהתמודד עם ירידה אפשרית בשוויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.