אחרי הזינוקים: בכירי נקסט ויז'ן מכרו מניות לגוף מוסדי
אחרי שקפצה ביותר מ-100% בשנה האחרונה, שורה של בכירים בחברה הביטחונית, כולל המייסד והיו"ר חן גולן, מכרו מניות בהיקף של כ-74 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה; על פי ההערכות הקונה היא חברת ביטוח שתהפוך בתקופה הקרובה לבעלת עניין בנקסט ויז'ן
מניית נקסט ויז'ן, היא ללא ספק אחת המניות עם התשואה הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות. כעת, אחרי שהמניה זינקה בשנה החולפת ביותר מ-100% החליטו מנהלי החברה לממש מניות בהיקף של 74 מיליון שקל. על פי הערכות, הקונה היא חברת ביטוח שתהפוך בתקופה הקרובה לבעלת עניין בחברה הביטחונית, שהפכה לחביבת המשקיעים.
על פי הדיווח של החברה לבורסה, אתמול מכרו שורה של בכירים בחברה, וביניהם גם היו"ר והמייסד, חן גולן, מניות בעסקאות מחוץ לבורסה מול גוף מוסדי במחיר של 67.25 שקל, המהווה דיסקאונט קטן של 3% על שער הבסיס אתמול. גולן עצמו מכר כ-178 אלף מניות, תמורת כ-12 מיליון שקל, מה שהקטין במעט את שיעור ההחזקה שלו בחברה ל-6.35%. את העסקה הגדולה ביותר ביצע יוסף סנדלר המכהן כדירקטור בחברה, אשר מכר כ-614 אלף מניות תמורת כ-41 מיליון שקל. אליהם הצטרפו גם הדירקטורים נחמן בנשעיה ובוריס קיפניס, המשמש גם כסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, אשר מכרו כל אחד מניות בהיקף של כ-10 מיליון שקל. במקביל, גם בית ההשקעות מור מימש מניות בהיקף כולל של כ-1 מיליון שקל, וחדל מלהיות בעל עניין בחברה.
ההנפקה המוצלחת היחידה מגל ההנפקות של 2021
בשבוע שעבר דיווחה החברה כי המכירות בשנת 2024 חצו את היעד המוקדם וצפויים לעמוד על כ-114.5 מיליון דולר, יותר מפי 2 מההכנסות בשנת 2023, שהסתכמו ב-52 מיליון דולר. לצד זאת, היא פרסמה את תחזיותיה לשנת 2025, אותה היא צופה לסיים עם מכירות של 160 מיליון דולר, נתון המשקף צמיחה של כ-45% ביחס ליעד הצמיחה של 2024. התוצאות החזקות של החברה הגיעו על רקע מלחמת רוסיה-אוקרינה ובהמשך מלחמת "חרבות הברזל", שהביאה לגידול בהזמנות של מוצרי החברה מצד לקוחות ישראלים.
ברבעון השלישי של שנת 2024 הציגה נקסט ויז'ן תוצאות שיא - הכנסותיה צמחו בכ-129% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו בכ-29.1 מיליון דולר. הרווח הנקי צמח בכ-190% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכם בכ-18 מיליון דולר. ההון העצמי נכון לסוף הרבעון השלישי של 2024, עמד על כ-119 מיליון דולר, כ-86% מהמאזן. לפני כשבועיים דיווחה החברה על עסקה בהיקף של כ-17.1 מיליון דולר, ומתחילת השנה דיווחה על 21 עסקאות מהותיות בהיקף כולל של 86.7 מיליון דולר.
- עין שלישית עם הגדלת הזמנה בהיקף של 6.5 מיליון שקל
- אימקו קיבלה הזמנות של 20 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון שערכנו עם חן גולן, מייסד החברה, לאחר פרסום הדוחות שאלנו אותו בנוגע לשלב הבא של החברה - רכישה של פעילות משמעותית או הנפקה. "אנחנו חושבים על זה, כמובן, אבל בעיתוי הנכון לנקסט ויז'ן. לא נעשה משהו שהוא לא מתאים. אנחנו שואלים את עצמינו האם זה נכון עכשיו ואם התשובה תהיה כן נעשה את זה. אחד מיעדי הצמיחה ששמנו לעצמנו הוא לרכוש פעילות, גם כאן נבצע רק מהלך שיתאים לנו, נרכוש פעילות שמתאימה לנקסט ויז'ן. אנחנו מחפשים כל הזמן ואנחנו צריכים חברה שתהיה עם סינרגיה גבוהה, למשל חברת תקשורת או אופטיקה".
- 2.דודי 09/01/2025 14:59הגב לתגובה זוחברה טובה ומחפשים הזדמנויות לקנות בזול כל מי שלא קורא את הכתבה נבהל ומוכל הכרישים מחכים בצד וקונים בזול
- גם אנחנו מימשנו רווחים יירד ניקנה שוב (ל"ת)דן 11/01/2025 08:19הגב לתגובה זו
- 1.לא פרייארים (ל"ת)גיא 09/01/2025 14:18הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
