ככה נראית פאניקה: פדיונות ענק בקרנות הנאמנות - 2.2 מיליארד שקל בשבוע

כך עולה מסיכום גיוסים ופדיונות מתחילת החודש של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות שביצע בית ההשקעות מיטב דש. לאן זרם הכסף?
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה אגח קרנות נאמנות

בבורסה בת"א אולי לא ניכרת השפעה דרמטית של העימות מול עזה, אבל הציבור בפאניקה. איך אנחנו יודעים את זה? תסתכלו על המצב בקרנות הנאמנות - בריחה של ממש. 2.2 מיליארד שקלים, זה היקף הפדיונות בקרנות הנאמנות בשבוע החולף, מדובר בנתון חריג מאוד בשנים האחרונות.

מנתונים שאסף בית ההשקעות מיטב-דש עולה כי הטלטלות בשוקי המניות והאג"ח המקומיות עקב ההסלמה הבטחונית הבריחו משקיעים מהקרנות המסורתיות לקרנות שמתמחות בהשקעה במניות ובאג"ח בחו"ל, ובעיקר ל"חיק החמים" של קרנות הנאמנות הכספיות.

עיקר הפדיונות נרשמו בקרנות אג"ח כללי ואג"ח קונצרני (כ-85% מהיציאה מהקרנות המסורתיות) שפדו 2.1 מיליארד שקל בתוך שבוע ו-2.3 מיליארד שקל מתחילת החודש.

לאן הלך הכסף?

מתחילת חודש יולי המסחר התאפיין במגמה שלילית בצל מבצע "צוק איתן" ומאות טילים המשוגרים לעבר ישראל מידי יום. כתוצאה מכך, נרשמו ירידות בכל האפיקים לרבות מדדי המניות, אג"ח קונצרני ומדדי אג"ח ממשלתי, שסופגים מימושים על רקע עליית פרמיית הסיכון של ישראל. עם זאת, צריך להגיד שמדד הדאקס הגרמני צלל בשבוע שעבר ב-3.5% וגם בוול סטריט זה היה שבוע שלילי, כלומר ת"א הושפעה גם מהמסחר מעבר לעם (ואולי בעיקר מהמסחר בחו"ל)

עוברים לחו"ל

ירידות נרשמו במדדי המניות: מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ומדד ת"א 75: 1.2%, 1.5%, ו-2.8% בהתאמה. מתחילת החודש, הקרנות המנייתיות רשמו פדיונות של כ-100 מיליון שקל. מנגד, נרשמו גיוסים של כ-150 מיליון שקל בקרנות מניות חו"ל.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-10 ביולי כ-260.1 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות 199.2 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות כ-60.9 מיליארד שקל.

מה עשו המדדים המובילים מתחילת החודש?

מדד המעו"ף ירד ב-1.2% מתחילת החודש. מדדי התל בונד (מדד תל בונד 20, מדד תל בונד 40 ו-מדד תל בונד 60)חטפו הרבה יותר חזק - ירידות של 2%-3% ויותר, אך בשלושת הימים האחרונים נרשם תיקון חד למעלה והירידות נמחקו.

בגרף, מדד התל בונד 60 מתחילת השנה:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    tc 20/07/2014 07:44
    הגב לתגובה זו
    בישראל יש אולי בועות קטנטנות במקומות ספציפיים אבל כאשר יש ביקוש והוא עולה על ההיצע המחירים ימשיכו לעלות הגורם הבא הוא שאין היצע קרקעות במרכז ולכן המחירים ימשיכו לעלות אולי בעקבות המלחמה או משבר תהיה ירידה זמנית אבל לאחריה המחירים ימשכו למעלה
  • 6.
    Sassi6 16/07/2014 02:21
    הגב לתגובה זו
    חברים, אני נדהם מתגובותיכם כי אין חדש תחת השמש, אממה מה שכחתם? ...הציבור מוכר אג"ח קונצרני בגלל בנק ישראל שיצא בכותרות ענק על התנפחות המשכנתאות והאג"ח הקונצרני עם אפשרות למפולת בשוק האג"ח הקונצרני לצד ירידות אפשריות בשערי אג"ח ממשלתיות, אז משקיעים זריזים סיפקו ביקושים לכל דורש ומבקש, הם הקדימו תרופה למכה לפני שהבועה תתפוצץ להם בפרצוף, לא?
  • 5.
    מורה לנבוכים 13/07/2014 13:39
    הגב לתגובה זו
    איך שמכרו, היה מי שידע לאסוף ולהרוויח. תמיד היה ותמיד יהיה! ולכל הגורסים כי על הבורסה לרדת בימים אלו, אזי אין שום סיבה. ישראל מדינה חזקה עם כלכלה משגשת שיכולה להתמודד עם ארגון קטן כמו החמאס ללא שום בעיות ואף עושה זאת, על כן אין שום סיבה לפאניקה בבורסה. כי ירידות ופאניקה בבורסה=הוכחה שישראל מדינה חלשה.
  • 4.
    צביקה דורון יועץנדלן 13/07/2014 13:37
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בעולם ובארץ תקרוס מקסימום תוך שנתיים והרבה כסף ייכנס לשוק הנדל"ן
  • 3.
    דוד מירושלים 13/07/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    מדינה כל כך חזקה עם צבא אדיר ונשק אטומי לא מסוגלת להשתלט על אירגור טרור קטן, ללא מטוסים, טנקים ועוד.אנחנו בידיהם וכל שנה שנתיים הריטואל חוזר.את כל השאר אני משאיר לראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכל וצוות האלופים. בהצלחה
  • 2.
    אבי 13/07/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
    זה לא פלה שקוראים ספינת הדגל למה כי הדגל יודעת רק ליצלול קהמדע רק יודעת לרדת בנסדק עולה ופו ירדת כי זה ארץ חלב ודבש הבורסה רוצה רק דבש מהציבור לא צריך ליסחור פו
  • 1.
    חברים 13/07/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
    צריך בדק בבורסה האם זה כזינו הבורסה לא עבדת ביושר רק הרצאת מניות
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |

תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.