למשקיע הסולידי: מה עדיף בתיק ההשקעות, סיכון מח"מ או סיכון אשראי?
שלושת החודשים הראשונים של 2014 עשו טוב למשקיעים הסולידיים. מדדי התל בונד והאג"ח הממשלתיות רשמו ביצועים לא רעים עד כה, כשהתשואות יורדות בעקביות והמרווחים מול הבנצ'מרק האמריקני הולכים ומצטמצמים. ירידת התשואות באפיק הקונצרני הביאה למצב מעניין, בו המשקיעים מתלבטים בין סיכון אשראי לסיכון מח"מ.
אז מה עדיף - מדד תל בונד 40 בתשואה של 0.6% ומח"מ של 4 שנים או האג"ח הממשלתית הצמודה במח"מ של 7 שנים ובתשואה זהה? מה עדיף, מדד תל בונד שקלי בתשואה של 2.0% ומח"מ 3 שנים, או ממשלתי שקלי 0219 בתשואה דומה ומח"מ 4.5 שנים?
לפי אלכס זבזינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב דש, "שאלות אלו צריכות להעסיק את המשקיעים בימים אלו". בתרשים למטה מציג זבז'ינסקי את התשואה הממוצעת לפדיון של האג"ח הקונצרניות הצמודות בדירוג A ו-AA לעומת התשואה לפדיון של האג"ח הממשלתיות לטווחים שבין 3 ל-30 שנה מאז שנת 2006. "כפי שניתן לראות, אפילו בימים "העליזים" בשוק הקונצרני בשנת 2007, תשואות האג"ח הקונצרניות הצמודות בדירוגים A/AA לא ירדו מתחת לתשואת אג"ח הממשלתית צמודה ל-30 שנה", כותב הכלכלן בסקירתו השבועית.

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.