ניתוח קמפיין

איך לאנוס רעיון קריאטיבי מצוין בגלל פרטים מייגעים

אסטרטגית המיתוג עטרה בילר מצאה בסרט החדש של ויזה רעיון קריאייטיבי חזק, שלדעתה הנהלת ויזה אירופה הצליחה להרוס רק בגלל מאמץ יתר
עטרה בילר | (1)

בשורה התחתונה: סרט נפלא, אבל זועק "לקוח". ברור שהקריאטיב הגיע עם רעיון חזק שמישהו בהנהלת ויזה אירופה - אנס.

נכון. העלילה של זקן שנהיה צעיר תוך כדי ריצה בזכות הויזה - משובח. הביצוע - עוד יותר. שימו לב שכשהגיבור עובר ביעף משמאל לדוכן מאווררי היד - לימינו - הוא משיל מעצמו כעשר שנים. ונכון, אפשר לראות, אם מתאמצים נורא, מגוון שימושים חדשניים בויזה. והיי - אנחנו מבינים שבאמת ישנם השימושים האלה!

אחרי הרצה של הסרטון עם עצירות במקומות הנכונים הבנתי שמדובר בשימוש באפליקציה סלולארית אונליין, ברפרוף של הכרטיס המגנטי על גבי מסוף, בנגיעה קלה של הסמארטפון על גבי מסוף ובקניה שגרתית של כרטיס המוכנס לחריץ מסורתי של חיוב אשראי. אבל התחושה היא שקיבלנו סרט "ועידה". כזה שנולד בחטא בחדר ישיבות אי שם באירופה...

איש זקן מקבל שיחת טלפון משמחת. ביתו ילדה תינוק. הוא יוצא לרחוב לקראתה. בדרך הוא מבצע שורה של רכישות חלקן קשורות למתנות ליולדת וחלקן קשורות לעובדה שהוא ממהר בריצה. כגון מאוורר יד ונעלי ספורט. הוא נהיה צעיר מרכישה לרכישה כי הטכנולוגיה מאפשרת לו ל"זרום מהר" יותר ו"להרגיש מהיר" יותר כשהכוונה ב"להרגיש מהיר" היא למעשה להרגיש צעיר.

המטאפורה ברורה אבל הסרט הוא על סף סרט הדרכה. הוא מתאמץ, מייגע, עמוס בהדגמות וישנה הרגשה שהקריאטיב תומרנו בכוח להדגים כל שימוש ושימוש. שהסרט לא נולד בספונטאניות אלא בלידת מלקחיים. מישהו בבית ויזה אירופה קבע שחייבים להציג בסרט את כל אפשרויות התשלום באמצעות אשראי ושלא די בדוגמא אחת שמאצילה על חדשנות וצעירות המותג.

מישהו לא הרפה מהדרישה לשלמות הקונקרטית והמייגעת של איך אפשר לשלם ואיפה אפשר לשלם בויזה. במקום להעביר מסר של זרימה, מהירות, קלות וצעירות, מה שיצא זה איש זקן מזיע ומותג מזיע לא פחות שלא סומך על הלקוח שיבין את הרמז.

אנחנו יודעים שויזה הוא מנהיג עולמי ושהוא הולך ומבטא נתחים יותר ויותר גדולים מסל התשלומים האישי של הפרט, וכמובן - יש המון צורות מקוונות ו'רגילות' לשלם באמצעות ויזה, אבל הסרט איננו סרט של מנהיג. מנהיגות ומכירת יתר אינן הולכות יד ביד. הוא סרט הסברה.

הסרטים הקודמים של כאל 365 "לא קל" עם יעל שרוני היו אמנם הפקה פחות פומפוזית, אבל העבירו אסטרטגיה שיש בה סיפור ולא רק רשימת יתרונות או שימושים. הסדרה העבירה את ה-state of mind שאמצעי התשלום מייצר בחיי היום יום שלנו. בסרטים ההם מלוהק כרטיס הויזה 365 כגיבור שהופך אנשים קשי יום לקצת יותר נינוחים, ויותר שמחים. כאל 365 נותן לנו קצת יותר כוח להתמודד עם רגעים משפילים שכולנו חווים יום יום. הנרטיב ברור, התפקיד של הכרטיס בא לידי ביטוי ביחסים בין הבעל לאשה ובין האשה לילדיה ולא רק כאמצעי תשלום טכנולוגי חדשני.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

כמובן אפשר להזכיר פה שוב את מאסטרקרד ואת אמריקן אקספרס שמייצרים עולמות אמוציונאליים הרחוקים שנות אור מהעולמות הפונקציונאליים - טכנולוגיים. מאסטרקרד עם "יש דברים שכסף לא יכול לקנות. לכל השאר יש מאסרטקרד" וכמובן "my card my life" האלמותי של אמקס - 2 אסטרטגיות שמדברות על החיים וממקמות את הכסף והתשלומים באשראי במיקום פרופורציונאלי, צנוע ומעורר כבוד. הם לא סובלים מתפיסת נחיתות בחדשנותם וכן, בסופו של יום אפשר יהיה לשלם בכל הצורות - בכל הכרטיסים..

לסיכום: נדמה שבויזה אירופה הגיע משרד הפרסום עם רעיון בכלל בכלל לא רע, אבל מישהו יסודי מדי מהצד של הלקוח לא הסכים לשחרר עד שכל, כל-כל צורות התשלום השתלבו בעלילה. וחבל שכך. מסתבר שקיים מחיר באימוץ של קריאייטיב לשוק המקומי והתקוה הגדולה של הסרט הזה נטועה דווקא בסיכוי שמי שלא ישים לב להדגמות התשלום עשוי ליהנות יותר מסרט של זקן שהופך לנער..

ועוד משהו: יד שרה תמיד מצטיירת בדמיון כזקן חולה על כסא גלגלים. המותג מקושר לעולמות של סוף העולם ובכך אנחנו, לקוחותיו הפוטנציאליים, חסומים מלהבין עד כמה תפקידו מכונן ומקדם ורלוונטי לנו כולנו ברגעים של פציעה, מחלה ומגבלה.

הסרט עם איל פלד מצליח לגשר על פני תהום תפיסתית זו. הורגלנו לאיל פלד האתגרי שעט על פסגות הרים ומגיע לקצוות תבל. בתור שכזה אנחנו מקבלים אותו שוב, לאחר הארוע הבריאותי המטלטל שעבר, שוב כלוחם וכהרפתקן שאינו מוותר. אמנם ההרפתקה שלו שונה והפסגות שלו אחרות, אבל בזכות יד שרה הוא מביא עמדו אותה רוח קרב ואת הדחף להשיג את הבלתי אפשרי.

איל פלד מבטא את מה שיד שרה באמת - גוף שיעשה מפה ועד קצה העולם כדי שאתה תוכל לחזור להיות מי שאתה. ההקבלה בין פלד ומה שהוא מייצג דווקא עכשיו אחרי שהתעקש להיות מי שתמיד היה, רק בטווחים קטנים יותר ובקצב שונה - לבין יד שרה - היא הקבלה נכונה שמחלצת את המותג יד שרה ממקום משמים ומביאה אותו ליעדו המדויק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    את טובה (ל"ת)
    גם אני לא רע 06/10/2013 14:37
    הגב לתגובה זו
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.