טכנולוגיית ענן
צילום: ביגסטוק

סטארט אפ הענן בלינק מגייס 26 מ' ד'

בלינק, שהוקמה לפני שנה, פיתחה פלטפורמה לקידום אוטומציה בחברות בלא צורך בכתיבת קוד, המשמשת בין היתר צוותי DevOps. בסבב הגיוס השתתפו לייטספיד, אנטריי קפיטל ועוד
קרן בוטביניק |

חברת הסטארט אפ בלינק, המפתחת פתרון לקידום אוטומציה בחברות הייטק וחיבור תשתית הענן שלהן לשירותים חיצוניים מבלי לכתוב קוד, הודיעה על גיוס של 26 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן לייטספיד ועוד השתתפו בו אנטריי קפיטל, קרן ההשקעות של הרץ, INT3 ומשקיעים פרטיים נוספים.

כאמור, המערכת של בלינק מבוססת על No-Code (היעדר צורך בכתיבת קוד) או ב-Low Code (קוד ברמה בסיסית יותר) ועל עשרות אלפי APIs, ומיועדת עבור  צוותי DevOps ו-SecOps. המוצר משמש חברות שפעילותן מבוססת על סביבת הענן, ביניהן מוסדות פיננסים, חברות סייבר ושיווק דיגיטלי בארצות הברית ואירופה.

החברה הוקמה לפני כשנה על ידי גיל ברק (מנכ"ל), ממייסדי Secdo שנרכשה על ידי פאלו אלטו תמורת 100 מיליון דולר ב-2018; חביב ראש (סמנכ" טכנולוגיות), שכיהן כארכיטקט הראשי של ServiceNow ומנהל הסניף של בישראל וציון זטלאוי (מנהל עעסקים ראשי), מצוות ההקמה הראשוני של Secdo.

בלינק מעסיקה 30 עובדים במרכז פיתוח בישראל ובארצות הברית ואת תמורת הגיוס תשקיע בהגדלת כח האדם. מלבד קרנות הון הסיכון המובילות שהשקיעו בבלינק, בין משקיעי החברה נמנים גם אריאל מייסלוס, שי מורג, עופר בן-נון, גיל שי, עופר ארליך, יאיר ויינברגר, דני גריינדר, אסף חפץ ויובל כהן.

 

גיל ברק : "בזמן העבודה בפאלו אלטו וב-ServiceNow, הבנו שפלטפורמות האבטחה וה-IT הקיימות תוכננו ונבנו עבור חברות שקמו בעידן טרום-ענן. מה שאילץ גם מפתחים מיומנים לבזבז זמן על כתיבת סקריפטים ידניים ובמשימות תקינות ואבטחת סביבות הענן שלהם. ב-2022 כל חברה היא חברת ענן ולכן האתגר הזה הוא אתגר מהותי של כל ארגון".  

חביב ראש: "אימוץ פלטפורמת low-code/no-code כשלנו, מאפשרת לצוותי ה-DevOps וה-SecOps להיות פרודוקטיביים יותר, להפנות את המיקוד שלהם למשימות מורכבות יותר, ולשמור על יציבות ומהירות של פעילות הענן של הארגון".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.