סטארט אפ הענן בלינק מגייס 26 מ' ד'
חברת הסטארט אפ בלינק, המפתחת פתרון לקידום אוטומציה בחברות הייטק וחיבור תשתית הענן שלהן לשירותים חיצוניים מבלי לכתוב קוד, הודיעה על גיוס של 26 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן לייטספיד ועוד השתתפו בו אנטריי קפיטל, קרן ההשקעות של הרץ, INT3 ומשקיעים פרטיים נוספים.
כאמור, המערכת של בלינק מבוססת על No-Code (היעדר צורך בכתיבת קוד) או ב-Low Code (קוד ברמה בסיסית יותר) ועל עשרות אלפי APIs, ומיועדת עבור צוותי DevOps ו-SecOps. המוצר משמש חברות שפעילותן מבוססת על סביבת הענן, ביניהן מוסדות פיננסים, חברות סייבר ושיווק דיגיטלי בארצות הברית ואירופה.
החברה הוקמה לפני כשנה על ידי גיל ברק (מנכ"ל), ממייסדי Secdo שנרכשה על ידי פאלו אלטו תמורת 100 מיליון דולר ב-2018; חביב ראש (סמנכ" טכנולוגיות), שכיהן כארכיטקט הראשי של ServiceNow ומנהל הסניף של בישראל וציון זטלאוי (מנהל עעסקים ראשי), מצוות ההקמה הראשוני של Secdo.
בלינק מעסיקה 30 עובדים במרכז פיתוח בישראל ובארצות הברית ואת תמורת הגיוס תשקיע בהגדלת כח האדם. מלבד קרנות הון הסיכון המובילות שהשקיעו בבלינק, בין משקיעי החברה נמנים גם אריאל מייסלוס, שי מורג, עופר בן-נון, גיל שי, עופר ארליך, יאיר ויינברגר, דני גריינדר, אסף חפץ ויובל כהן.
- התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
- חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיל ברק : "בזמן העבודה בפאלו אלטו וב-ServiceNow, הבנו שפלטפורמות האבטחה וה-IT הקיימות תוכננו ונבנו עבור חברות שקמו בעידן טרום-ענן. מה שאילץ גם מפתחים מיומנים לבזבז זמן על כתיבת סקריפטים ידניים ובמשימות תקינות ואבטחת סביבות הענן שלהם. ב-2022 כל חברה היא חברת ענן ולכן האתגר הזה הוא אתגר מהותי של כל ארגון".
חביב ראש: "אימוץ פלטפורמת low-code/no-code כשלנו, מאפשרת לצוותי ה-DevOps וה-SecOps להיות פרודוקטיביים יותר, להפנות את המיקוד שלהם למשימות מורכבות יותר, ולשמור על יציבות ומהירות של פעילות הענן של הארגון".
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
