טכנולוגיית ענן
צילום: ביגסטוק

סטארט אפ הענן בלינק מגייס 26 מ' ד'

בלינק, שהוקמה לפני שנה, פיתחה פלטפורמה לקידום אוטומציה בחברות בלא צורך בכתיבת קוד, המשמשת בין היתר צוותי DevOps. בסבב הגיוס השתתפו לייטספיד, אנטריי קפיטל ועוד
קרן בוטביניק |

חברת הסטארט אפ בלינק, המפתחת פתרון לקידום אוטומציה בחברות הייטק וחיבור תשתית הענן שלהן לשירותים חיצוניים מבלי לכתוב קוד, הודיעה על גיוס של 26 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן לייטספיד ועוד השתתפו בו אנטריי קפיטל, קרן ההשקעות של הרץ, INT3 ומשקיעים פרטיים נוספים.

כאמור, המערכת של בלינק מבוססת על No-Code (היעדר צורך בכתיבת קוד) או ב-Low Code (קוד ברמה בסיסית יותר) ועל עשרות אלפי APIs, ומיועדת עבור  צוותי DevOps ו-SecOps. המוצר משמש חברות שפעילותן מבוססת על סביבת הענן, ביניהן מוסדות פיננסים, חברות סייבר ושיווק דיגיטלי בארצות הברית ואירופה.

החברה הוקמה לפני כשנה על ידי גיל ברק (מנכ"ל), ממייסדי Secdo שנרכשה על ידי פאלו אלטו תמורת 100 מיליון דולר ב-2018; חביב ראש (סמנכ" טכנולוגיות), שכיהן כארכיטקט הראשי של ServiceNow ומנהל הסניף של בישראל וציון זטלאוי (מנהל עעסקים ראשי), מצוות ההקמה הראשוני של Secdo.

בלינק מעסיקה 30 עובדים במרכז פיתוח בישראל ובארצות הברית ואת תמורת הגיוס תשקיע בהגדלת כח האדם. מלבד קרנות הון הסיכון המובילות שהשקיעו בבלינק, בין משקיעי החברה נמנים גם אריאל מייסלוס, שי מורג, עופר בן-נון, גיל שי, עופר ארליך, יאיר ויינברגר, דני גריינדר, אסף חפץ ויובל כהן.

 

גיל ברק : "בזמן העבודה בפאלו אלטו וב-ServiceNow, הבנו שפלטפורמות האבטחה וה-IT הקיימות תוכננו ונבנו עבור חברות שקמו בעידן טרום-ענן. מה שאילץ גם מפתחים מיומנים לבזבז זמן על כתיבת סקריפטים ידניים ובמשימות תקינות ואבטחת סביבות הענן שלהם. ב-2022 כל חברה היא חברת ענן ולכן האתגר הזה הוא אתגר מהותי של כל ארגון".  

חביב ראש: "אימוץ פלטפורמת low-code/no-code כשלנו, מאפשרת לצוותי ה-DevOps וה-SecOps להיות פרודוקטיביים יותר, להפנות את המיקוד שלהם למשימות מורכבות יותר, ולשמור על יציבות ומהירות של פעילות הענן של הארגון".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.

און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צאון גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"

שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.

התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.

החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנסאפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.

היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.