אייר חיפה
צילום: אייר חיפה

בשורה לצפון: אייר חיפה מתחילה לטוס מחיפה ומשיקה טיסות ישירות לאתונה

חברת התעופה של הצפון תחל לטוס לראשונה מחיפה לאילת ולרנקה ב-22 בדצמבר, ומחיפה לאתונה החל מ-2 בינואר 2025

אביחי טדסה | (3)

אייר חיפה, חברת התעופה הראשונה שבסיס פעילותה בחיפה והראשונה שהוקמה בישראל מזה שלושה עשורים, מודיעה באופן רשמי, על תחילת פעילותה מנמל התעופה הבינלאומי בחיפה ב-22 בדצמבר 2024, וזאת בכפוף למצב הבטחוני. טיסת הבכורה של החברה מחיפה לאילת עתידה להמריא ביום זה בשעה 10:00 בבוקר. עם תחילת הפעילות מבסיס החברה בחיפה ימנה הצי שלושה מטוסים חדישים מדגם ATR 72-600 הממצבים את אייר חיפה כמפעילת צי המטוסים הצעיר ביותר בישראל. 

בנוסף, החברה מודיעה על השקת קו חדש מחיפה לאתונה, שעתיד להתחיל לפעול החל מיום חמישי, 2 בינואר 2025, במחיר של החל מ-149 דולר לכיוון. טיסות בקו חיפה-אתונה יופעלו בשלב ראשון 5 פעמים בשבוע (בימים א', ב', ד', ה', ו'), עם המראה מחיפה בשעה 09:00 ומאתונה בשעה 13:00. 

כמו כן, החברה תפעיל 3 טיסות יומיות מחיפה ללרנקה במחיר של החל מ-49 דולר לכיוון, ושתי טיסות יומיות לאילת במחיר של החל מ-189 שקל לכיוון. לוח הטיסות נועד לספק מענה מקיף לצרכי התעופה של תושבי הצפון והמרכז, הן בטיסות פנים ארציות והן בטיסות בינלאומיות.

לצורך הנגשת נמל התעופה בחיפה לטסים ממנו ואליו, החל מ-22 בדצמבר יופעל לראשונה קו אוטובוס חדש של חברת אגד, קו 100, שיקשר בין תחנת מרכזית המפרץ, המהווה האב תחבורתי של מערך תחבורה משולב, היחיד מסוגו בישראל, ישירות לפתח הטרמינל בנמל התעופה בחיפה. הקו החדש יופעל מידי 30 דקות ויאפשר נגישות נוחה, זמינה וחסכונית לנוסעים המגיעים לתחנה באמצעות רכבת ישראל, אוטובוס, מטרונית או רכבלית. הטסים מנמל התעופה בחיפה מתבקשים לתכנן הגעתם לטרמינל עד שעה ורבע לפני מועד ההמראה.

אייר חיפה

אייר חיפה

לקראת תחילת הפעילות מחיפה ובכדי להבטיח חוויה מהירה ונוחה, מושלמות בנמל התעופה חיפה עבודות תשתית בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים על ידי רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה. במסגרת זו נערך שיפוץ מקיף למסלול ההמראה, שודרגו מערכות התפעול והוכשרו חניות נוספות בקרבת הטרמינל. בנוסף, הותקנו לאחרונה בנמל התעופה עמדות בידוק ביומטריות לנוסעים הטסים בטיסות בינלאומיות. פתיחת חנות דיוטי פרי בטרמינל צפויה בעוד כמספר חודשים. 

כחברת התעופה של הצפון, אייר חיפה גאה במיוחד שאנשי הצוות, באוויר ובקרקע, מגיעים מכל רחבי אזור הצפון, בכללם ממעלות, עוספיא, גינוסר, כרמיאל, דלית אל כרמל, שפרעם, חיפה, הקריות ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

גונן אוסישקין, מייסד שותף ומנכ"ל אייר חיפה: "התרגשות גדולה להשיק את הפעילות מנמל התעופה בחיפה. בתקופה זו, חשוב במיוחד לחזק את האזור ולספק לתושבי הצפון שירותי תעופה להם חיכו שנים רבות. אנחנו שמחים להודיע גם על הרחבת הפעילות שלנו ליוון עם טיסות יומיות לאתונה, החל מינואר 2025, ומתכננים להרחיב את היצע היעדים שלנו עוד יותר לקראת הקיץ הבא". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הלך על אל על 09/12/2024 12:13
    הגב לתגובה זו
    מישראל לאתונה ב150$ מאתונה לניו יורק ב550$
  • 1.
    Mils 08/12/2024 19:14
    הגב לתגובה זו
    כל החברות מוכרות טיסות לינואר מ90 ועד 130 דולר...רצוי שתעשו השוואה
  • שוק תחרותי 09/12/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    מאמין שיורידו את המחירים שיכנסו חברות הלואו קוסט
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).