ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

קרן פימי רוכשת חצי מפעילות דשן גת תמורת 130 מיליון שקל

הקרן של ישי דוידי רוכשת 50% מחברת הדשנים דשן גת, המעסיקה 140 עובדים, ממשפחת פדרמן לפי שווי של 180 מיליון שקל; אורי פדרמן, המכהן כיום כמנכ"ל הקבוצה ימשיך בתפקידו
איתן גרסטנפלד | (3)

קרן פימי רוכשת 50% מחברת הדשנים דשן גת ממשפחת פדרמן, בתמורה לכ-130 מיליון שקל. מרבית הסכום מיועד להשקעה בבנייה ופיתוח שווקים חדשים ברחבי העולם על מנת לתמוך בתוכנית הצמיחה של החברה. אורי פדרמן, המכהן כיום כמנכ"ל הקבוצה ימשיך בתפקידו.

דשן גת נוסדה בשנת 1985 ומתמחה בייצור פתרונות דישון איכותיים ומורכבים בהתאמה אישית להזנת צמחים וגידולים, בעיקר דשנים נוזליים. דשן גת, המעסיקה 140 עובדים, מחזיקה ב-6 מפעלים בארץ ובחו"ל; שני מפעלים בישראל, שלושה מפעלים בספרד ואחד בפרו.  

מוצרי החברה מורכבים מתערובות שונות של NPK (חנקן, זרחן ואשלגן) ותוספים. היתרון בשימוש בדשן נוזלי לעומת דשן מוצק הוא בשליטה מדויקת על כמויות הדשן המיושם, באחידות ואיכות הדשן, ובחיסכון במשאבי מים וכוח אדם. לחברה גם פעילות ייצוא של דשן מוצק מסיס והיא מוכרת ללקוחות ברחבי העולם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יש לי מניות של סימנס לכן אני מעסיק 300 אלף אנשים. כאן מהבית. (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א 04/12/2024 13:06
    הגב לתגובה זו
    אולי אני לא מדייק אבל בגדול כל המפעלים האלו מערבבים אבקה עם מים וממלאים במשאיות.130 מיליון? לא בטוח שזה הגיוני. בכל מקרה המון בהצלחה.
  • מר בין 05/12/2024 07:58
    הגב לתגובה זו
    פימי היא חברה שיודעת לשדרג חברות מצליחות למצליחות יותר...אז למה הזיה.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.