מלון ישרוטל אילת
צילום: יח"צ
ראיון

"מעריכים שמאפריל כבר יהיו פחות מפונים במלונות ישרוטל"

משה מגיד, סמנכ"ל הכספים של ישרוטל: "תיתכן ירידה בתוצאות ב-2025 בהתאם למצב, אבל כשהתיירות תחזור נחזור לתפוסה מלאה; המענקים מהמדינה יכסו את העלויות של שיקום המלונות שאירחו מפונים"
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ישרוטל משה מגיד

בתחילת המלחמה העתיד של סקטור התיירות בישראל היה לא ברור. כמובן שהיה חשש מפגיעה גדולה בעקבות היעדר התיירות הנכנסת אבל הייתה גם הערכה שלפחות חלק מהפגיעה תקוזז על ידי עלייה בתיירות הפנים. מעל שנה עברה ולמעט מלונות דן  דן מלונות -1.23% (שהמניה שלה ללא שינוי מתחילת המלחמה) מניות התיירות בירוק - פתאל  פתאל החזקות 0.02% בפלוס 52% מאז תחילת המלחמה וישרוטל  ישרוטל -3.71% בפלוס 32% שהביא את שווי השוק שלה לחצות את רף ה-5 מיליארד שקל.

לפתאל ולישרוטל פעילות גדולה בחו"ל אבל גם הפעילות בארץ הייתה חזקה בשנה הזו: "המחזורים גדלו ושמרנו על רמת הוצאות דומה - התוצאה היא גידול ברווח", אומר בשיחה סמנכ"ל הכספים של ישרוטל, משה מגיד. ישרוטל הכניסה ברבעון השלישי של השנה 600 מיליון שקל, הרבעון השלישי חזק באופן מסורתי ועדיין זו עלייה של 5% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הכולל הסתכם ב-130 מיליון שקל, עלייה של 27% לעומת 103 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מלון ישרוטל אילת; קרדיט: יחצ

מלון ישרוטל אילת; קרדיט: יחצ

מה הדגשים שלך לרבעון?

"זה רבעון שמשקף פעילות חזקה בכל המלונות וגם באלה שנפגעו מהמלחמה: אילת, מצפה רמון, ים המלח ועוד. התפוסה והמחירים במלונות האלה עלו. מצד שני בתל אביב ובירושלים הייתה פגיעה בגלל שהמלונות האלו עדיין מארחים מפונים".

מה מנועי הצמיחה של החברה הלאה?

"קודם כל המלונות החדשים שייפתחו בשנה הבאה ובשנתיים הבאות בארץ ובחו"ל. המלון בים המלח שייפתח בשנה הבאה, המלון במצפה רמון שאנחנו בונים מחדש, מלון בתל אביב ועוד. ביוון ב-2025 נפעיל 3 בתי מלון באופן מלא, בערך 500 חדרים. בהמשך נקבל את המלונות ברומא ונפתח אותם לקראת 2026 או 2027. יש גם מלונות נוספים שייפתחו בשנתיים הקרובות".

ההערכות מדברות על סיום המלחמה בקרוב וחלק מחברות התעופה הזרות כבר הודיעו על חזרה לארץ. סביר להניח שהישראלים יטוסו לחו"ל לפני שהתיירים יחזרו לישראל וזה צפויה לפגוע בענף התיירות בארץ, איך תיראה התקופה הקרובה?

"בסופו של דבר אנחנו לא מסתכלים על כמה חודשים. תמיד יהיו אזורים עם ביקוש, בסוף אין תחליף לאילת למשל. יכול להיות שב-2025 בהשוואה ל-2024 תהיה ירידה קלה אבל אולי נהיה באותו מצב. בסוף כשהתיירות תחזור אנחנו נחזור לרמות תפוסה גבוהות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מצד אחד המלחמה סגרה את הברז של התיירות הנכנסת, מצד שני היא הגבירה את תיירות הפנים - ההשפעה היא יותר חיובית או יותר שלילית?

"בתוצאה הכוללת היצע המלונות שישרוטל מציעה הוא אלטרנטיבה מעולה. יש פחות מקומות בארץ שאפשר לנסוע אליהם ויש גם פחות מקומות בחו"ל. קשה לומר אם ההשפעה יותר חיובית או שלילית אבל אנחנו רואים שהתוצאות חזקות".

רבעון 3 הוא רבעון חזק מסורתית, אבל הרווח ברבעון האחרון מייצג?

"זה רווח מייצג, אבל אם הייתה תיירות נכנסת היינו מרווחים יותר בתל אביב ובירושלים".

מה היחס הצפוי בהכנסות בין ישראל לבין חו"ל?

"המרכיב העיקרי יהיה בארץ, מלונות ביוון זה עדיין אקוויטי וזה לא יהיה משמעותי. החל מ-2027 נראה השפעה. אנחנו עושים את התהליך בהדרגה להגדיל פעילות בחו"ל, אבל לא פוסלים גם אפשרויות בארץ. אם יש לנו נכסים טובים במקומות נמשיך לפתח אותם".

מה תמונת המצב של המפונים במלונות כרגע?

"המדינה בינתיים האריכה את זה עד סוף השנה ולחלקם עד הקיץ. היום יש לנו רק 4 בתי מלון שמארחים מפונים ויכול להיות שזה יצטמצם. ברבעון הראשון זה גם ככה לא משנה אם יהיו מפונים או אורחים כי הוא רבעון חלש יחסית. אני מתאר לעצמי שעל ציר הזמן המלונות יתפנו, קשה לדעת מתי בדיוק. אנחנו מעריכים שמאפריל והלאה יהיו הרבה פחות מפונים, ואציין שגם היום זה לא מהותי. המדינה אישרה מענק של 175 מיליון למלונות ואנחנו נהיה זכאים לסכום לא מבוטל ממנו כי אירחנו הרבה מפונים למשך הרבה זמן. זה ישרת אותנו לעשות תיקונים במלונות כאשר הם יתפנו, זה יכסה את העלויות הכרוכות בשיקום של המלונות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):