ג'י סיטי מציגה צמיחה ב-FFO ברבעון השלישי; החברה ממשיכה לממש נכסים
החברה מדווחת על שיפור בתפוסה ובפדיונות השוכרים, לצד המשך מימוש נכסים והורדת מינוף. ה-NOI צמח ב-6.2% וה-FFO ב-24.5%, אך הפסד חשבונאי של 131 מיליון שקל פגע בשורה התחתונה
קבוצת ג'י סיטי ג'י סיטי -2.95% פרסמה את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. ה-NOI של החברה צמח ב-6.2% והסתכם בכ-443 מיליון שקל, לעומת כ-417 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים עלה ב-6.1%. בנוסף, ה-FFO הרבעוני גדל בכ-24.5% והגיע לכ-137 מיליון שקל (0.75 שקל למניה), לעומת כ-110 מיליון שקל (0.62 שקל למניה) בתקופה המקבילה אשתקד.
עלייה בתפוסה ושיפור בתוצאות התפעוליות
שיעור התפוסה בנכסי החברה עלה ל-95.8%, לעומת 95.2% ברבעון המקביל אשתקד. כמו כן, נרשמה עלייה של 3.8% בשכר הדירה הממוצע למ"ר, לצד עלייה של 3.5% בפדיונות השוכרים. מספר המבקרים בנכסים עלה ב-1.6% מתחילת השנה.
החברה ממשיכה במימוש התוכנית האסטרטגית שלה, הכוללת התמקדות בנכסים סופר-אורבניים, הורדת מינוף וגיוון מקורות המימון. במהלך הרבעון מכרה נכסים בהיקף של למעלה מ-4 מיליארד שקל מאז תחילת 2022, עם צפי להמשך מכירת נכסים לא-ליבתיים בשווי של כ-3.3 מיליארד שקל עד סוף 2026.
ג'י סיטי מוכרת נכסים
במהלך הרבעון השלישי ולאחריו, פעלה ג'י סיטי לחיזוק ההון, צמצום המינוף והגדלת הנזילות שלה. חברת הבת סיטיקון מכרה את הנכס Kristiine keskus בטאלין, אסטוניה, עבור כ-129 מיליון אירו, בעסקה המשקפת הנחה של 9% ממחיר הספרים האחרון. סך המכירות של סיטיקון השנה הגיע לכ-334 מיליון אירו, והחברה מצפה לעמוד ביעד שנתי של 380 מיליון אירו. בנוסף, החברה מנהלת מגעים למכירת נכסים נוספים בשווי של 300 מיליון אירו.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פעולות נוספות כוללות מו"מ עם מנורה מבטחים למכירת 50% מארבעה נכסים בישראל בכ-487 מיליון שקל, מכירת נכס בפולין תמורת כ-80 מיליון שקל, פירעון מוקדם של הלוואה בצ'כיה בהיקף של 245 מיליון שקל; והחלפת חוב של 248 מיליון שקל באג"ח בהיקף של 300 מיליון שקל. החברה גם גייסה 645 מיליון שקל בסדרת אג"ח חדשה והרחיבה שתי סדרות קיימות בכ-602 מיליון שקל, וכן רכשה אג"ח בהיקף של 188 מיליון שקל.
יתרות הנזילות וקווי האשראי המאושרים של החברה הסתכמו לכ-1.5 מיליארד שקל נכון למועד פרסום הדוח. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד רבעוני של כ-18.1 מיליון שקל (10 אג' למניה).
החברה רשמה הפסד חשבונאי של כ-131 מיליון שקל ברבעון, שנבע בעיקר מירידות ערך נגזרים פיננסיים, הפחתת מוניטין והפרשי תרגום. עם זאת, ההון העצמי של החברה ממשיך לגדול ועמד בסוף הרבעון על כ-4.9 מיליארד שקל (27.2 שקל למניה), לעומת כ-4.8 מיליארד שקל בסוף 2023.
- סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
חיים כצמן, מייסד ומנכ"ל ג'י סיטי: "תוצאות הרבעון השלישי בו המשיכה החברה לצמוח בכל הפרמטרים מעידות על טיב הנכסים, ההנהלה והעובדים שלנו. אנו רואים שינוי בטעם המשקיעים ששוב רואים בנדל"ן המסחרי, בעיקר כזה שמספק מצרכים ושירותים יומיומיים, אפיק השקעה נחשק כפי שראינו לאחרונה בארה"ב וגם באירופה עם רכישת חברות ציבוריות גדולות ע"י קרנות השקעה כגון Blackstone שרכשה את חברת Retail Opportunity investments (סימול ROIC) שפועלת בחוף המערבי בארה"ב. ברבעון המשכנו לממש את התוכנית האסטרטגית למיקוד עסקי באזורים סופר-אורבניים תוך המשך הורדת המינוף שלנו וגיוון מקורות המימון של החברה, הארכת המח"מים והכנסת שותפים אסטרטגיים לנכסינו הבשלים. אנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה ונשלים את יציאתנו מצ'כיה עם מכירת הנכס היחיד שנותר לנו שם עוד השנה, מהלך שיחד עם המהלכים הנוספים מקצרים את מוטת השליטה שלנו, מגבירים את היעילות התפעולית ומקטינים את הוצאות ההנהלה שלנו".
מנית ג'י סיטי נסחרת לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל כאשר מתחילת השנה עלתה המניה ב-21% וב-12 החודשים האחרונים ב-26%.
- 1.רוני 20/11/2024 13:11הגב לתגובה זומה הריביות השנתיות זו השאלה . בינתיים גם הכלכלה נחלשת באירופה. בסופו של דבר לפרוס את החוב זה אומר עוד ריביות

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
