משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג
דוחות

תדיראן – שיפור ברווחיות התפעולית וירידה קלה בהכנסות; המניה מזנקת 9%

תדיראן מדווחת על ירידה בהכנסות אך שיפור בשיעור הרווח הגולמי; מדווחת על קיטון של 18% ברווח הנקי בעקבות ירידת ערך מוניטין ושיערוך התחייבויות בגין אופציות 
חיים בן הקון |

תדיראן  תדיראן גרופ -1.87% מדווחת על קיטון של 6.8% בהכנסות לצד קיטון של 18% ברווח הנקי. הקיטון בהכנסות בתקופת הדוח נבע מירידה במכירות מגזר האנרגיה, הקיטון ברווח נקי הושפע מהוצאות מימון גבוהות לצד ירידת ערך מוניטין.

מאידך תדיראן שיפרה את הרווחיות הגולמית והתפעולית: שיעור הרווח התפעולי עמד ברבעון השלישי על 8.9% לעומת 7.7% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ–599 מיליון שקל, השיפור ברווחיות התפעולית בא לידי ביטוי בשני מגזרי הפעילות של החברה: מגזר מוצרי הצריכה ומגזר האנרגיה.

הרווח הגולמי הסתכם לכ-124.7 מיליון שקל; גידול של 17.7%. ה-EBITDA הסתכם בכ–67.2 מיליון שקל; גידול של 9.2%. שיעור ה-EBITDA עמד ברבעון השלישי על 11.2% לעומת 9.6% ברבעון המקביל אשתקד.

העלייה בשיעורי הרווחיות נבעה בעיקרה משיפור בעלויות הרכש וההובלה, אך הירידה ברוויחיות נטו נבעה מהוצאות מימון גבוהות בעקבות הנפקת אג״ח ד׳ לצד הכנסות גידור מט״ח נמוכות יחסית לרבעון המקביל. לצד ירידת ערך מוניטין.

 

הכנסות מגזר מוצרי הצריכה ברבעון השלישי צמחו בשיעור של כ-5.7% לעומת תקופה מקבילה אשתקד ועמדו על כ-318.4 מיליון ש"ח 

תוצאות כספיות

 

מחזור המכירות ברבעון השלישי של שנת 2024 קטן בשיעור של כ-6.8% והסתכם לכ-599.0 מיליון ש"ח לעומת כ-642.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברבעון נובע בעיקר מעיתוי ההכרה בהכנסה של פרויקטי אגירה.

 

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-124.7 מיליון ש"ח (שיעור של כ-20.8%), גידול של כ-17.7% לעומת כ-105.9 מיליון ש"ח (שיעור של כ-16.5%) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו נבע משיפור בעלויות הרכש וההובלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הכנסות (הוצאות) אחרות – ההוצאות בתקופת הדוח נבעו בעיקר מירידת ערך מוניטין שנבע מרכישת חברת Solar VP ברבעון השני של שנת .2024 ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד נבעו בעיקר מהכנסות חד פעמיות הנובעות ממכירת הפעילות של תדיראן פרוייקטים 

 

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-53.5 מיליון ש"ח (שיעור של כ-8.9%), גידול של כ-8.4% לעומת כ-49.3 מיליון ש"ח (שיעור של כ-7.7%) ברבעון המקביל אשתקד.

 

ה-EBITDA ברבעון גדל בכ-9.2% והסתכם לכ-67.2 מיליון ש"ח (שיעור של כ-11.2%), לעומת כ-61.6 מיליון ש"ח (שיעור של כ-9.6%) ברבעון המקביל אשתקד.

 

הרווח הנקי ברבעון קטן בכ-18% והסתכם לכ-32.8 מיליון ש"ח (שיעור של כ-5.5%) לעומת כ-40 מיליון ש"ח (שיעור של כ-6.2%) ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הקיטון ברווח הנקי נבע בעיקר מרווח כתוצאה משיערוך התחייבות בגין אופציה ברבעון המקביל אשתקד.

 

ההון העצמי ליום 30.9.2024 הסתכם בכ-549.2 מיליון ש"ח לעומת כ-510.2 מיליון ש"ח ליום 31.12.2023.

להלן תמצית התוצאות של תדיראן ברבעון השלישי של השנה לעומת 2023:

משה ממרוד, מנכ"ל החברה ובעל השליטה: "אנו ממשיכים לראות את מגמת השיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית שלנו. זאת לצד המשך השיפור בהיקף ההכנסות של מגזר הצריכה, לאור גידול כמותי במכירות המזגנים והעונתיות המאפיינת את המגזר. במגזר האנרגיה ראינו שיפור בשיעור הרווח התפעולי ברבעון השלישי, שנבע בעיקר משיפור עלויות הרכש בפרוייקטי אגירה ומערכות סולאריות."

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.