מעצר אזיקים מאסר
צילום: Istock

זה העונש החמור שהוטל על איש קש שהפיץ חשבוניות פיקטיביות

שופט בית משפט השלום בירושלים החליט להחמיר שעונשו של האיש, שגרם לאובדן הכנסות של כ-1.5 מיליון שקל ממע"מ לקופת המדינה, ועל רקע קביעת העליון כי ראוי להחמיר בענישה כלפי משתפי פעולה בעבירות כלכליות, בייחוד כשמדובר בסכומים גבוהים
עוזי גרסטמן | (2)

פסק הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בירושלים עוסק באדם ששימש איש קש בפרשיית עבירות מס, שבמסגרתה הוא הוציא והפיץ חשבוניות פיקטיביות בהיקף של קרוב ל-10 מיליון שקל. הנאשם, שנרשם כבעלים של חברה שנקראה מנחם קרן השקעות, שימש חוליה בשרשרת עבירות מס שהובילו לנזק בהיקף מצטבר של כ-1.5 מיליון שקל לקופת המדינה, כתוצאה מאובדן הכנסות של מע"מ.

המקרה התרחש בין 2011 ל-2015, אז פעלה קבוצה עבריינית שגייסה אנשי קש שנמצאו במצוקה כלכלית כדי לרשום אותם כבעלי מניות ומנהלים של חברות פיקטיביות. מטרת החברות היתה לשמש חזית חוקית להפצת חשבוניות ללא ביצוע עסקה ממשית. במהלך תקופה זו, הנאשם הוציא 76 חשבוניות בסכום כולל של 9,740,865 שקל, וסכום המע"מ שלא שולם עבורן הגיע ל-1,485,949 שקל.

הנאשם היה מודע לכך שהוא מסייעי לעבריינים לחמוק ממס צילום: Istock

בזמן שחתם על המסמכים וביצע את הפעולות הלא חוקיות במסגרת החברה, הנאשם היה מודע לכך שהוא מאפשר לקבוצת העבריינים להימנע מתשלום מסים על ידי יצירת מסמכים כוזבים לצורכי מס הכנסה ומע"מ. הנאשם טען במהלך המשפט כי לא הבין את היקף המעשים ואת ההשלכות הפליליות הכרוכות בכך, והדגיש את מצבו האישי והכלכלי הקשה​.

השופט אלעזר ביאלין בחר להטיל על הנאשם עונש חריג יחסית למקרים דומים, וגזר עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים כמו שמונה חודשי מאסר על תנאי, שלושה חודשי מאסר נוספים על עבירות עתידיות, וכן קנס בסכום כולל של 20 אלף שקל. החלטתו מבוססת על הצורך להרתיע, ולפיכך השופט ציין בפסק הדין כי, "הנזק הציבורי הנגרם כתוצאה מהתחמקות מתשלום מסים פוגע בכלל הציבור, וכי יש להתייחס בחומרה למי שמאפשר ביצוע עבירות מסוג זה".

בנוסף, השופט הדגיש כי במקרים רבים בתי המשפט מגלים גמישות במקרים של אנשי קש, שאינם העבריינים העיקריים. עם זאת, במקרה זה, הנאשם הוכח כמבצע פעיל ומשמעותי בתהליך, כשהוא מודע לתפקידו במנגנון הפצת החשבוניות הכוזבות - דבר שתרם להחלטה לגזור עליו עונש מאסר בפועל. השופט הבהיר כי, "אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ'איש קש' נושא באחריות פלילית, שכן הוא מאפשר לעבריינים המרכזיים לפעול למימוש זממם מבלי להיתפס"​.

העונש שנגזר על הנאשם בתיק זה נחשב, כאמור, חריג לאור מגמת הענישה בישראל כלפי אנשי קש. במקרים דומים בעבר, נגזרו לרוב עונשים קלים יותר, ולעתים אף הוטלו עונשים של עבודות שירות במקום מאסר בפועל. כך למשל, במקרה אחר, שבו איש קש היה מעורב בהפצת 33 חשבוניות פיקטיביות, נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל בלבד. גם במקרים שבהם היקף הכספים היה גדול יותר, לעתים הסתפקו בתי המשפט בענישה רכה, בהתחשב במעמד ובחולשתו של איש הקש אל מול העבריינים המרכזיים​ באותם מקרים.

קיראו עוד ב"משפט"

עם זאת, בית המשפט העליון קבע בפסיקות שונות כי ראוי להחמיר בענישה כלפי משתפי פעולה בעבירות כלכליות, בייחוד כשמדובר בסכומים גבוהים ובעלי השפעה כלכלית רחבה. לפי גישה זו, עונשי מאסר בפועל הם הכרחיים כדי להרתיע, ולא ניתן להסתמך על נסיבותיו האישיות של העבריין בלבד. השופט ציין גם את חשיבות ההרתעה הכללית במקרה זה, בשל הפגיעה במערך המס בישראל. לדבריו, בפסק הדין שפרסם, "עבירות מס מעין אלה מערערות את אמון הציבור ברשויות המס, מחייבות הענשת עבריינים, ובעיקר הרתעת הרבים".

במסגרת גזר הדין, התייחס בית המשפט גם למצבו הבריאותי של הנאשם ולמצוקתו האישית. בתסקיר של שירות המבחן צוין כי מדובר באדם שנמצא במצב כלכלי ובריאותי קשה, וכי אין לו עבר פלילי עשיר. שירות המבחן המליץ על עונש מקל לאור הקשיים, אך בית המשפט בחר לשקול את השיקולים ההרתעתיים והחברתיים באופן מובהק יותר. השופט ביאלין סיכם וכתב כי, "בנסיבות בהן מדובר בנזק כה כבד לקופה הציבורית, יש צורך לתת משקל מופחת לנסיבות האישיות, ולהעניש בהתאם לאינטרס הציבורי"​.

פסק הדין מסמל, כאמור, שינוי מגמה בהתייחסות מערכת המשפט לעבירות כלכליות המבוצעות על ידי אנשי קש, ומעביר מסר ברור כי גם מי שמבצע עבירה מבלי להוביל אותה במישרין עלול להיענש בחומרה. במקרים שבהם נגרם נזק משמעותי למדינה ולקופה הציבורית, ייתכן כי גם מעורבים שוליים יחסית יספגו עונשים חמורים.

המערכת החדשה שהשיקה רשות המסים במהלך השנה האחרונה, שנקראת "חשבוניות ישראל", לדיווח אונליין על עסקות של 25 אלף שקל ויותר, אמורה לסייע לה במאבק בחשבוניות הפיקטיביות, אך נראה לא ברור אם היא אכן תמנע לגמרי מהדבר הזה לקרות. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון אלדר, אף טוענת כי המערכת לא תמנע את התופעה. בינתיים, אף שיש כבר מעצר ראשון ואף שני בחשד להוצאת חשבוניות שכאלה בעקבות הפעלת המערכת, עדיין מתנהלים לא מעט תיקים כאלה בבתי המשפט. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    e 01/01/2025 15:54
    הגב לתגובה זו
    e
  • 1.
    צוג 07/11/2024 23:16
    הגב לתגובה זו
    פיתרון טכנולוגי שמכניס מליוני שקלים בחשיפת חשבוניות פיקטיביות מידי יום ומצמצם את מימון הפשיעה הכללית ופשיעה כלכלית מהפכה מדהימה
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים