משרד הביטחון רוכש טייסת של 25 מטוסי F-15 מתקדמים עבור חיל האוויר בשווי של 5.2 מיליארד דולר
העסקה נחתמה: משרד הביטחון רוכש טייסת של 25 מטוסי F-15 מתקדמים עבור חיל האוויר בשווי של 5.2 מיליארד דולר.
מטוסי F15
משרד הביטחון חתם על עסקת ענק לרכש הדור הבא של מטוסי ה-F-15, שבמסגרתה ירכוש 25 מטוסי קרב מתקדמים מתוצרת חברת בואינג האמריקנית. העסקה, בהיקף של כ-5.2 מיליארד דולר, תבוצע מכספי הסיוע האמריקני והיא כוללת גם אופציה לרכש עתידי של 25 מטוסים נוספים. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, חתם על ההרשאה להתקשרות בביקורו בארה"ב בחודש שעבר ואמש, בתום משא ומתן שניהלה משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב, בשיתוף עם חיל האוויר נחתמה העסקה במלואה.
המטוסים החדשים מדגם F15IA יצוידו במערכות הנשק המתקדמות ביותר, לרבות שילוב של מערכות ישראליות פורצות דרך, לצד שידרוגים שיאפשרו טווחי טיסה ארוכים יותר, כושר נשיאה מוגבר וביצועים משופרים במצבים מבצעיים שונים. יתרונות אלה יאפשרו לחיל האוויר הישראלי להמשיך ולשמר את עליונותו האסטרטגית מול אתגרי ההווה והעתיד במזרח התיכון.
אספקת מטוסי ה-F-15 תחל בשנת 2031 ותמשך בקצב של 4-6 מטוסים בשנה. עסקה זו מהווה אבן דרך מרכזית בהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל וארה"ב, ומבטאת את המחויבות ההדדית לשמירה על הביטחון האזורי.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר: "משרד הביטחון פועל כל העת, לפי תכנית סדורה, לחיזוק אורך הנשימה ובניין הכח של צה"ל. היקף העסקאות שחתמנו מתחילת המלחמה נאמד בכ-150 מיליארד ש"ח. לצד רכש בהיקף חסר תקדים של חימושים ואמל"ח מתקדם, אנו ממשיכים לקדם עסקאות התעצמות ארוכות טווח. טייסת האף 15 החדשה תצטרף לטייסת האף 35 השלישית, שעליה חתמנו השנה. זוהי התעצמות עתידית חסרת תקדים לזרוע האוויר וליכולת האסטרטגית ארוכת הטווח של צה״ל ומדינת ישראל, שחשיבותה הרבה הוכחה במלחמת ׳חרבות ברזל׳.
מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב, אבירם חסון והסגן הבכיר לראש המשלחת לנושאי רכש, עופר זבצקי ( קרדיט: דוברות משרד הביטחון)
"בימים אלו משרד הביטחון מקדם עסקאות לחיזוק כל זרועות צה"ל באוויר, בים, ביבשה במודיעין ועוד".
נשיא בואינג ישראל, אלוף (מיל׳) עידו נחושתן, אמר כי: ״בואינג גאה בשותפות ארוכת השנים עם ישראל, הנמשכת מקום המדינה ועד ימינו. החברה תמשיך לפעול בתיאום עם ממשלות ארה״ב וישראל לאספקת מטוסי F15IA המתקדמים במסגרת הליכי המכירה המקובלים לציוד צבאי".
לחצים ותמיכה מצד הממשל האמריקני
עסקת הרכש התאפשרה לאחר לחץ אמריקאי משמעותי. על פי דיווחים, הממשל האמריקני, בתמיכת גורמים פרו-ישראלים, פעל לאישור עסקת נשק רחבת היקף עם ישראל. במקביל, פקידי ממשל אמריקניים הדגישו כי סיוע צבאי לישראל ימשיך ללא הפרעות, גם על רקע מתחים במזרח התיכון. העסקה הנוכחית מבטאת את המחויבות המשותפת של ישראל וארה"ב לשמירה על ביטחון אזורי. המטוסים החדשים צפויים לשדרג את יכולות צה"ל באופן משמעותי, ולהוות חלק חשוב בתוכנית בניין הכוח ארוכת הטווח של ישראל.- 1.מוזר. חשבתי שהמטוסים הם פרטיים של קפלן (ל"ת)שהם ישלמו עליהם 07/11/2024 10:05הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
