איך בינה מלאכותית תשולב במערכת הפיננסית? הדוח של הצוות הבין משרדי
הצוות הבין-משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית במגזר הפיננסי מפרסם דוח ביניים הכולל המלצות ראשונות ביחס לרגולציה על שימוש בטכנולוגיית AI, אשר יעצבו את עקרונות האסדרה שתחול בנושא זה בסקטור הפיננסי. הדוח הוא תוצר של צוות משותף של משרד המשפטים (ייעוץ וחקיקה), משרד האוצר, רשות התחרות, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
הצורך ברגולציה על בינה מלאכותית במגזר הפיננסי
בתקופה האחרונה ישנו עיסוק מוגבר בטכנולוגיית ה-AI וכפועל יוצא מתקיים גם דיון אינטנסיבי ברגולציה שתחול על השימוש בטכנולוגיה זו. לצד הבנת הפוטנציאל של הטכנולוגיה, מתקיים גם דיון באתגרים ובסיכונים שצריכים לקבל מענה רגולטורי ומשפטי. הדוח מציג את הפוטנציאל הגלום בשימוש ב- AI בתחום הפיננסי לשיפור איכות המוצרים והשירותים הפיננסיים, להוזלת עלויות, להנגשת שירותים פיננסיים לקהלים רחבים יותר, לשיפור הפעילות התפעולית, העסקית וניהול הסיכונים, ועוד. לצד זאת, הדוח מזהה את האתגרים הפוטנציאליים הכרוכים בשימוש בטכנולוגיה ובהם: חשש מפגיעה בפרטיות, הדרת אוכלוסיות משירותים פיננסיים, הבטחת הוגנות צרכנית, וכדומה.
בינה מלאכותית
הדוח עוסק בסוגיות הנובעות ממאפיינים ייחודיים של בינה מלאכותית, כגון סוגיית "הקופסה השחורה" והסברתיות, סוגיית המעורבות האנושית, כמו גם בשאלות המתעוררות לנוכח פעילות מבוססת AI בהקשרים של פרטיות, אפליה ואחריות. עוד עוסק הדוח בהשלכות רוחב שעשויות להיות לפעילות AI, בין היתר בהיבטי יציבות פיננסית, תחרות, סיכוני סייבר ודיסאינפורמציה.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לסוגיות הרוחב, הצוות התמקד ב-3 תחומי פעילות ספציפיים שבהם יש כבר שימוש מסוים בבינה מלאכותית: ייעוץ השקעות וניהול תיקים, חיתום אשראי וחיתום ביטוח. בנוגע לכל אחת מהסוגיות שנדונו, בוצעו סקירה מקיפה של הדין הקיים בישראל ובעולם, ניתוח של סוגיות הליבה שמעוררת כניסת הבינה המלאכותית, והוצעו חלופות אפשריות לטיפול והמלצות מעשיות.
התחומים בהם הצוות מציע למקד את הרגולציה
לתפיסתו של הצוות, ככלל, יש לעודד פעילות AI בסקטור הפיננסי, לצד קביעת רגולציה מותאמת מקום בו הדבר נדרש ולרוב באמצעות כלי אסדרה "רכים" וגמישים.
הצוות מדגיש את הצורך באימוץ גישה מבוססת סיכונים, לפיה היקף הרגולציה יותאם למהותיות השירות הפיננסי והשפעתו על הלקוח. לדוגמה, צ'ט-בוט AI המספק שירות לקוחות בסיסי יידרש לעמוד בדרישות רגולטוריות מצומצמות יותר בהשוואה למערכת חיתום אשראי מבוססת AI, שלהחלטותיה השפעה משמעותית על הפרט. גישה זו תאפשר לגופים הפיננסיים למקד משאבים בניהול סיכונים בשירותים המהותיים יותר.
הסברתיות: בעיית "הקופסה השחורה" לפיה לא ניתן להסביר באופן מלא את תוצריהן של מערכות AI היא אחד האתגרים המורכבים ביחס לטכנולוגיה זו. הדוח מבחין בין הסברתיות כללית, בנוגע לאופן פעולת המערכת, ובין הסברתיות פרטנית, בנוגע להחלטות ספציפיות. ההמלצה היא שתחול חובת הסברתיות כללית, בעוד שחובת הסברתיות פרטנית תיקבע בהתאם לנסיבות הנוגעות למהות ההחלטה, לקיומה של מעורבות אנושית, וכדומה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מעורבות אנושית: אחד הכלים הנפוצים המוצעים על מנת להתמודד עם האתגרים הגלומים בפעילות של בינה מלאכותית הוא מעורבות ופיקוח אנושי. ישנה גם ביקורת על דרישה זו שעלולה לצמצם את התועלת בשימוש בטכנולוגיה. בדוח עורך הצוות הבחנה בין סוגים שונים של מעורבות אנושית – מעורבות בזמן אמת מול מעורבות בדיעבד, מעורבות בכל החלטה פרטנית מול מעורבות על פעילות המערכת בכללותה. הצוות ממליץ על מודל מדורג של מעורבות אנושית, שיכלול חובת בקרה אנושית כללית, ומעורבות ישירה בהחלטות בשימושים שיסווגו בסיכון בינוני או גבוה (כגון החלטות מהותיות).
חובות יידוע וגילוי: הצוות סבור כי יש ליידע את הציבור על שימוש במערכות AI או אינטראקציה עם מערכות כאלה בנוסף לחובות גילוי בדבר מאפייני הבינה המלאכותית והשלכותיה שישתלבו בדרישות הגילוי הקיימות בתחום הפיננסי. הצוות מדגיש את הצורך כי הגילוי ייעשה תוך מניעת ״“AI washing (הצגת שווא או הגזמה ביחס לשימוש ב-AI ) וכן הקפדה שהיידוע והגילוי יהיו בשפה פשוטה ונייטרלית.
הונאות ודיסאינפורמציה: הדוח מתייחס להשפעת התקדמות ה-AI על סיכוני הונאה ודיסאינפורמציה במערכת הפיננסית, החל מהתחזות ללקוחות ועד להשלכות מערכתיות רחבות, וממליץ לרגולטורים כיצד לעדכן ולהרחיב את מנגנוני ההתמודדות עם סיכונים אלה.
פרטיות והגנה על מידע אישי: הדוח כולל סקירה של האתגרים העומדים בפני ההגנה על הזכות לפרטיות הנובעים ממאפייני מערכות AI ורגישות המידע הפיננסי. הדוח כולל הצעות לכלים ואמצעים להתמודדות עם אתגרים אלה, ובין היתר ממליץ לרגולטורים הפיננסיים להכווין גופים מפוקחים לבצע הערכת סיכונים ביחס לזיהוי חוזר של מידע אישי, וכן לאמץ כלים ארגוניים לניהול וצמצום הסיכונים לפרטיות הכרוכים בפיתוח מערכות בינה מלאכותית כגון: תסקיר השפעה על פרטיות, יישום והטמעת תפיסות של עיצוב לפרטיות, וזאת בנוסף למינוי ממונה על הגנת הפרטיות.
הדוח כולל המלצות בתחומים רבים נוספים: כללי ממשל תאגידי שיאפשרו ניהול סיכונים ביחס לשימושי AI במוסד הפיננסי; כללי אחריות ביחס למערכות AI, המבהירים על מי מוטלת האחריות בנוגע לתפקוד המערכות; אמצעים למניעת אפליה; סיכונים והזדמנויות בהיבטי תחרות וכדומה.
דוח הביניים פורסם לאחר תהליך שכלל למידה של הטכנולוגיה, הבנת היישומים שלה בתחום הפיננסי, ניתוח היבטים משפטיים ורגולטוריים של AI, שיתוף ידע בין הגורמים השותפים להכנת דוח הביניים, פרסום קול קורא ומפגשים עם גורמים רבים מהתעשייה, האקדמיה, הממשל, וכן רגולטורים וארגונים זרים העוסקים בקביעת מדיניות בתחום. לדוח קדמה סקירה מקיפה שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (פרופ׳ אסף חמדני, פרופ׳ דן עמירם, פרופ׳ קובי קסטיאל, וד״ר ארי אחיעז) יחד עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. חוקרים אלה המשיכו ללוות את הצוות בשלב גיבוש ההמלצות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
