רביב צולר מנכל אייסיאל
צילום: ליאת מנדל

איי.סי.אל מזנקת על רקע הפחתת ייצור הדשנים והאשלג בבלרוס

על פי דיווחים בתקשורת העולמית: בלרוס שאחראית על 15%-18% מהיקף ייצור האשלג והדשנים תפחית את היקף היצור לאור עלייה בעלויות השילוח והסנקציות נגדה; איך זה צפוי להשפיע על איי.סי.אל?
רוי שיינמן | (6)

איי.סי.אל  איי.סי.אל 2.38% וחברת האם שלה, החברה לישראל  חברה לישראל 2.84% מתרוממות בבורסה. דיווחים בתקשורת העולמית כי בלרוס תפחית את ייצור הדשנים והאשלג מביאים לזינוק של 8% בשערי המניות. זה יקטין את היצע המכירה של הדשנים והאשלג בעולם ויגרום לכך שהביקושים יתפזרו על פחות יצרניות - מה שיביא לעלייה במחירים וכנראה לעלייה בנתח השוק של איי.סי.אל. לא ברור עדיין בכמה יפחת הייצור בבלרוס, אבל מדובר ביצרנית מובילה בעולם. על פי הערכות בשוק, הסיבה להפחתת הייצור היא העובדה כי החברה הבלארוסית, שהינה חברה ממשלתית, מפסידה בסביבת המחירים הנוכחית, זאת לאור הסנקציות ועלויות השילוח הגבוהות שלה. בלארוס מהווה כ-15%-18% משוק האשלג העולמי, כך שלהפחתת הייצור עשויה להיות השפעה משמעותית על השוק. נציין גם, כי היום דווח, כי לאחר תקופה ארוכה, מחיר האשלג בברזיל עלה במעט השבוע לאחר חזרת הקונים בשוק.  זה ממשיך את הקו החיובי בו איי.סי.אל נמצאת כפי שהראו דוחות הרבעון השני - החברה הציגה תחזית חזקה שצופה עד סוף שנת 2024 EBITDA במגזר מוצרים מיוחדים בטווח של 800 מיליון דולר עד 1 מיליארד דולר. מעבר לכך, החברה מציגה ירידה עקבית בתלות בים המלח, כשבתוך תקופה יחסית קצרה של כמה שנים, הפעילות מים המלח תהווה כשליש מהמחזור בלבד. החברה נסחרת בשווי של כ-21 מיליארד שקל ומכפיל רווח של כ-10 על רווחי השנה הבאה.    

רביב צולר: "הכיוון הוא שהכנסות החברה יהיו תלויות פחות בים המלח"

רביב צולר, מנכ"ל החברה הופיע בועידה הכלכלית של ישראל וקיבל את הפרס בשם איי.סי.אל שנבחרה לאחרת החברות המשפיעות ביותר על הכלכלה הישראלית. 
   רביב צולר   (ליאת מנדל)
זה היה לפני ההודעה של החברה הבלרוסית. בדוחות האחרונים דווקא תחום האשלג היה המאכזב ביותר מבין התחומים בהם פועלת החברה, ההכנסות בו הסתכמו ב-422 מיליון דולר (24% מההכנסות) לעומת 582 מיליון דולר (31% מההכנסות) ברבעון המקביל, ירידה של 27%. למרות הירידה זה עדיין תחום משמעותי מאוד בפעילות של איי.סי.אל ואפשר להעריך בשמרנות שנראה אותו חוזר לכיוון שליש מהפעילות של החברה ועולה אפילו יותר מכך. המניה של איי.סי.אל אומנם יורדת בתקופה האחרונה, אך במידה ופעילות האשלג שלה אכן תגדל משמעותית כתוצאה מהאירועים האחרונים, המניה יכולה לשנות כיוון. מניית איי.סי.אל בשנה האחרונה מניית איי.סי.אל בשנה האחרונה "חלק גדול מאוכלוסיית המדינה לא מכירים את הסיפור של איי.סי.אל", אמר צולר בוועידה בחודש שעבר, "יזם יהודי חצי משוגע מערבות סיביר שחשב שאפשר להקים תעשיה של משאבים במדינת ישראל, וכמעט מאה שנה עברו ודורות שלמים של עובדים, שהתחילו בתנאים הכי קשים בסדום הקימו תעשיה מפוארת. 5% מאוכלוסיית העולם בעצם מתוחזקת תזונתית על ידי חברת איי.סי.אל. אין דבר יותר טוב מאשר לקום בבוקר בתור חברה שמתעסקת בדבר הכי חשוב לאנושות - הבטחת הביטחון התזונתי. "החברה במשך השנים הייתה במידה רבה חברה של קמודויטיז - תלויה כמעט באופן מוחלט במחיר האשלג. בעשור האחרון, עשתה צעדים משמעותיים כדי להקטין את התלות. יש לנו עסקים פעילים ביותר מ-30 מדינות ותעשיה שמייצאת ליותר ממאה עשרים מדינות כיום, אנו היצואן המוביל במדינת ישראל בערך 1.5% מהתמ"ג. אנו עוברים שינוי מחברה של קומודיטיז שתלויה במחירים של המשאבים מים המלח והנגב לחברה שמייצרת פתרונות לבעיות קיימות של העולם".
מה זה אומר?  הפעילויות שלנו היום נעות מביטחון תזונתי עד לעשות את העולם ירוק יותר באמצעות גינות נוי ושטחים ירוקים. באירופה למשל 80% מהשטחים הירוקים: מגרשי הכדורגל, גינות נוי ופארקים, הם של ICL. תחום נוסף הוא תמיכה בחדשנות: חומרים שמונעים והתפוצצות ומאפשרים ייצור מסכים ורכיבי אלקטרוניקה בנפחים הולכים וגדלים.  
צפי ההכנסות לשנה הבאה הוא כ-28 מיליארד שקלים. כמה מתוך זה יגיע מקומודיטיז וכמה ממוצרים מתקדמים? "בעבר פעילות האשלג היתה מובילה את ההכנסות שלנו. ברבעון האחרון חטיבת האשלג היא מקום שלישי בהכנסות. מה שמראה את שינוי של החברה וגם את הירידה בתלות בזיכיון ים המלח. החטיבה ירדה מבערך 2/3 מההכנסות לכ-38%. חלק מזה קרה השנה וחלק בגלל הרבה מאוד חדשנות שקרתה בשנים האחרונות".  
שש שנים מהיום, מה יהיה שיעור התלות בים המלח? "זה נורא תלוי במחירים אפשר לעשות עבודה טובה ושיהיה מזל כמו ב-2022 שמחירים היו בשיא והיינו החברה הכי רווחית בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בעיקרון רוצה לראות את החברה פחות משליש בתלות שלה במשאבים מים המלח וזה הכיוון כרגע".  
החברה מאוד תזרימית "בשנתיים של 2022 ו-2023 במצטבר היינו מחלקי הדיבידנד הגדולים בבורסה, וזה הכוח שיכול להיות חברה רווחית ותזרימית ויש שנתיים טובות בתחום אתה מצליח לייצר ערך מוסף ותשואת יתר משמעותית למשקיעים".  
מהו שיעור הצמיחה של ICL? "בתכנית החומש הקודמת שהצגנו לשוק ההון הצגנו צמיחה מצטברת שנתית ממוצעת של 10%. בתכנית חומש הקודמת עד 2023 זה התממש. כעת, הצענו 2 מיליארד דולר רווחיות תפעולית מעבר לתכנית החומש הקודמת, ואני אופטימי שנצליח להגשים גם את זה".   
אם אעשה חישוב מהיר וזאת תכנית החומש תגיעו לשבע מאות מיליון עוד 4-3 שנים אולי קצת יותר "ב-2022 היינו 2 מיליארד מקווה שיותר ממה שאתה אומר".  
ביחס למתחרות, אתם קצת יותר זולים. למה השוק מתמחר אתכם בחסר?  "בשנה האחרונה אנחנו די דומים לענף. אבל צריך לקחת בחשבון שבשנה אחרונה יש גם השפעה של המלחמה על משקיעים זרים. אחוז ההשקעה הזרה אצלנו ירד בשנה האחרונה מסדר גודל של קרוב ל-40% לפחות מ-25%".  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תתחילו לתת דיוידנדים ואתם על הסוס (ל"ת)
    דרור 04/11/2024 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בינתיים הם מחלקים דיבידנד קטן לא כמו פעם (ל"ת)
    כן שמענו 04/11/2024 16:24
    הגב לתגובה זו
  • תוספת המחיר יורדת לשורת הרווח הנקי (ל"ת)
    עושה חשבון 05/11/2024 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עלייה של 10% במחיר מעלה את הרווח ב40% (ל"ת)
    עושה חשבון 04/11/2024 13:48
    הגב לתגובה זו
  • תוכל לתת הסבר בבקשה ? (ל"ת)
    עופר 04/11/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוק ממזר, מגיב מהר עוד לפני שפורסם (ל"ת)
    בן 04/11/2024 13:16
    הגב לתגובה זו
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?

השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.