איתי יעקב
צילום: יעל צור

איתי יעקב ימונה למנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל

?יעקב יחליף את גיא קריגר, שהודיע על רצונו לסיים את כהונתו אחרי שבע שנים כמנכ"ל. לפני כן כיהן יעקב כמנכ"ל חברת הגמל של מנורה מבטחים
מערכת ביזפורטל |

קבוצת הביטוח מנורה מבטחים מינתה את איתי יעקב למנכ"ל חברת הפנסיה והגמל. יעקב מכהן בעשר השנים האחרונות כמשנה למנכ"ל החברה, המנהלת את קרן הפנסיה עם מעל 1.1 מיליון עמיתים, וכן נכסי פנסיה וגמל בהיקף של כ-300 מיליארד שקל. לפני כן כיהן יעקב כמנכ"ל חברת הגמל של מנורה מבטחים, עד למיזוגה עם חברת הפנסיה. דירקטוריון מנורה מבטחים פנסיה וגמל אישר את המינוי, בכפוף לאישור הממונה על שוק ההון. הוא צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר 2025.

יעקב יחליף את גיא קריגר, שהודיע על רצונו לסיים את כהונתו אחרי שבע שנים כמנכ"ל. קריגר כיהן בתפקידי ניהול בכירים במנורה מבטחים מאז שנת 2004, ובשנת 2017 מונה כמנכ"ל חברת הפנסיה והגמל של מנורה מבטחים.

מהחברה נמסר כי בתקופת כהונתם של קריגר כמנכ"ל ויעקב כמשנה למנכ"ל הציגה החברה מובילות עקבית בענף הפנסיה בישראל, תוך צמיחה מהירה בענפי הפנסיה והגמל, והציגה מובילות עקבית ברווחיות בענף הפנסיה, תוך גידול מתמשך ברווחיות. בתקופה זו הוכתרה קרן הפנסיה של מנורה מבטחים שוב ושוב בתואר קרן הפנסיה של השנה, הציגה הובלה עקבית במדד ה'פנדינג' (שיעור קליטת הפקדות הכספים) של רשות שוק ההון בענף קרנות הפנסיה, ובשנתיים האחרונות אף דורגה במקום הראשון בענף הפנסיה במדד השירות של רשות שוק ההון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.