ישראל אייכלר
צילום: דני שם טוב נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

חוק המעונות אושר בוועדת השרים – בדרך להצבעה בכנסת

מי התומכים ומי המתנגדים לחוק המעונות
עמית בר | (2)

דיון סוער בוועדה - ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר לסבסוד מעונות יום, והחוק צפוי להיות מונח לאישור הכנסת ביום רביעי בקריאה טרומית. הצעת החוק מעוררת עניין רב משום שהיא מגיעה על רקע דיונים משפטיים וביקורת ציבורית על המדיניות הנוגעת לסבסוד מעונות לילדי אברכים. הביקורת היא שמדובר בפרס למשתמטים. 

במהלך הדיון נאמר כי האישור ניתן בתנאי שיתקיים עוד סבב דיונים בין משרד העבודה לייעוץ המשפטי לממשלה, במטרה למצוא פתרון שייתר את הצורך בקידום החוק עצמו. היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות להמשך הסבסוד, בהתאמה לפסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס, מה שעורר תגובות חריפות בקרב חלק מהשרים.

תמיכה והתנגדות בחוק

שר העבודה, יואב בן צור, הביע בדיון את מחויבותו להמשך הסבסוד ואמר: "היועמשי"ת מבקשת לעשות סלקציה ולהפלות בין פעוטות. איך אני יכול, כשר בממשלה, לפגוע בפעוטות חסרי ישע? זו שאלה מוסרית ערכית!". לדבריו, המאבק על המעונות אינו קשור לחוק הגיוס או לנושאי מילואים, בניגוד למה שמציירים מתנגדיו.

מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, הדגיש שאם היועמ"שית תיסוג מהוראתה להפסיק את הסבסוד, הוא יסיר את ההצעה מסדר יומה של הוועדה. האמירות מבטאות את המתיחות הגוברת סביב הנושא ואת ניסיונות הממשלה למצוא פתרון שיוכל לעבור גם את המבחנים המשפטיים.

מהו חוק המעונות ומה המשמעויות שלו?

חוק המעונות מתמקד בסבסוד עלויות המעונות לילדים, במיוחד במשפחות בהן לפחות אחד ההורים לומד במוסדות דתיים ואינו עובד. מטרת החוק היא להקל על משפחות רבות בעלות גידול ילדים בגיל הרך ולאפשר השתתפות רחבה במעונות.

ביקורת על החוק

הביקורת כלפי החוק מתמקדת בכך שהוא מסייע בעיקר לציבור מסוים, ולא לכלל האוכלוסייה. המתנגדים טוענים כי המשך סבסוד המעונות עלול לפגוע בשוויון ובתמיכה במשפחות שבהן שני ההורים עובדים. בנוסף, יש הטוענים כי החוק מקדם העדפה פסולה כלפי מגזרים מסוימים על חשבון הציבור הכללי.

השפעת פסיקת בג"ץ

פסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס משפיעה ישירות על חוק המעונות, שכן היא קובעת עקרונות לגבי שוויון בחלוקת משאבים. ההחלטה המשפטית לפסול את הסבסוד הנוכחי לילדי אברכים גרמה לממשלה לחפש פתרונות חלופיים, כמו הצעת החוק הנוכחית.

תאגיד השידור הציבורי והשיח על תקציבים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חרפה זה כמו פיגוע (ל"ת)
    הברבור הירוק 03/11/2024 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמונחטאפ 03/11/2024 20:18
    הגב לתגובה זו
    וכנ"ל למשפחות חד הוריות כמו הבדואים (פוליגמיה) מה אם אבירי השיוויון
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל