גיימינג
צילום: freepik

סטארטאפ ה-AI דקארט גייס היום 21 מיליון דולר בסבב Seed

דקארט (Decart) פיתחה פלטפורמה המאפשרת לארגונים לייעל ולהוזיל בפי 10 את תהליך אימון והרצת מודלים של בינה מלאכותית וכך להנגיש ולפתח מוצרים מבוססי בינה מלאכותית לשווקים של טריליוני דולרים
אביחי טדסה |

כחלק מתצוגת היכולות של הפלטפורמה פורצת הדרך שהחברה פיתחה, החברה משיקה מודל בינה־יוצרת לעולם הגיימינג שעלות פיתוחו כיום עם הטכנולוגיות הקיימות בשוק נאמדת בעשרות מיליוני דולרים.

מייסדי החברה (מימין לשמאל) משה שלו, סמנכ"ל מוצר ודין לייטרסדורף, מנכ"ל החברה. (קרדיט: עמית אלקיים)

הסטארט-אפ הישראלי דקארט (Decart), המתמחה בעיבוד מו״פ בתחום הבינה היוצרת ומתמקד בהפיכת בינה מלאכותית לנגישה ויעילה יותר, הודיע היום על השלמת סבב גיוס seed בסך 21 מיליון דולר. את הסבב הובילה Sequoia Capital בהשתתפות אורן זאב, שהיה מהמשקיעים הראשונים בחברה מספר חודשים לאחר הקמתה. ההון שגויס ישמש את החברה על מנת להרחיב את צוותי המחקר והפיתוח ולהאיץ את אסטרטגיית הכניסה לשוק.

מיחידת 8200 ישר לעבודה: הסיפור של דקארט

דקארט הוקמה  בסוף 2023 על ידי דין לייטרסדורף, המשמש כמנכ"ל ומשה שלו המשמש כסמנכ"ל מוצר. משה שירת במגוון תפקידי מפתח טכנולוגיים באגף המודיעין, ביניהם גם ביחידת 8200. דין, ששירת ביחידת 8200 גם כן, הספיק לסיים את לימודי הדוקטורט שלו במדעי המחשב בטכניון בגיל 23 תוך כדי שירותו הצבאי. מיד עם שחרורם השניים החלו בבניית מעבדת בינה מלאכותית במטרה לפתור את האתגרים הגדולים בעולמות הבינה המלאכותית.

בתוך חודשים ספורים הצליחה החברה לפתח פלטפורמה המייעלת ומוזילה פי 10 את תהליכי האימון וההרצה במודלי AI. הפלטפורמה, המבוססת על פריצות דרך טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית ומעבדים גרפיים (GPUs), מאפשרת לארגונים אימון מהיר יותר של המודלים, תוך שמירה על יציבות המודל, אמינותו והרצתו המהירה יותר. כך חוקרי AI יכולים להפיק תוצאות מהירות יותר, תוך חיסכון משמעותי בעלויות. תוך פחות משנה להקמתה, לדקארט יש לקוחות מובילים ממגוון סקטורים והיא עברה לרווחיות. לחברה התל אביבית 25 עובדים.

משחקי וידיאו – נדבח שהבינה המלאכותית טרם הגיעה אליו

כיום, החברה ממנפת את כלל היכולות שפיתחה ובונה מודלי בסיס (foundational models) משל עצמה שיציעו חוויות בינה יוצרת מסוג חדשני. על מנת להציג את אותן יכולות שהשיגה החברה בזמן כה קצר, היא משיקה משחק וידאו אינטראקטיבי המבוסס אך ורק על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) - בו כל רכיב במשחק נוצר על־ידי בינה מלאכותית בזמן אמת. מאחורי הקלעים מדובר במודל וידאו גדול ראשון מסוגו המדמה עולם שלם (World Model). פיתוח ותפעול של מודל כזה אמור לעלות עשרות מיליוני דולרים ולכן הוא נגיש בדרך כלל רק לחברות ענק; אולם בזכות תשתיות ה-AI היעילות של Decart היא מסוגלת להוזיל משמעותית את עלויות הפיתוח וההרצה של המודל, עד כי לראשונה ניתנת לקהל הרחב האפשרות לשחק במודל בזמן אמת. הפלטפורמה פורצת הדרך הזו עתידה לפתוח בפני החברה דלתות לשווקים של שבמצטבר שווים טריליוני דולרים, כגון: גיימינג, קולנוע, רשתות חברתיות ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשעה שמהפכת הבינה המלאכותית משנה תעשיות ברחבי העולם בקצב מהיר, חוויית המשתמשים בווידאו רק מתחילה להתעצב מחדש. מנכ"ל אנבידיה ג׳נסן הואנג הצהיר שבעתיד הקרוב כל פיקסל שנראה יהיה תוצר של בינה מלאכותית יוצרת, ושתחום הווידאו כולו צפוי להשתנות ולייצר חוויות אינטראקטיביות חדשות שטרם נראו. אלא שהעלויות הגבוהות של אימון מודלים מתקדמים והרצתם הותירו את הגישה בעיקר בידי ענקיות טכנולוגיה ותאגידים גדולים.

אוניברסיטת סטנפורד העריכה כי עלות אימון מודל ה-Gemini Ultra של גוגל לבדו מוערכת ב-191.4 מיליון דולר, ואילו OpenAI צופה שההוצאות השנתיות של אימון המודלים שלה עשויות להגיע ל-9.5 מיליארד דולר עד לשנת 2026. העלויות הנוסקות ממחישות את הצורך המיידי בתשתית טכנולוגית, שתאפשר לבינה מלאכותית להמציא מחדש את החוויות הוירטואליות שלנו. דקארט שואפת לכך שמודלי הבסיס שהיא בונה כעת יציידו את קהילת מפתחי הבינה המלאכותית בכלים שיאפשרו להם ליצור חוויות אינטראקטיביות מבוססות בינה מלאכותית בזמן אמת, מהר יותר מאי פעם.

״הדרך שדקארט עברה עד כה היא יוצאת דופן. אנו משנים את חוקי המשחק באמצעות פלטפורמה שממקסמת את יעילות האימון של בינה מלאכותית בארגונים״, אומר דין לייטרסדוף, מייסד משותף ומנכ"ל דקארט. ״באמצעות ההון שגייסנו אנו לוקחים את החזון שלנו לשלב הבא וממנפים את המומנטום העסקי והיכולות הטכנולוגיות שלנו כדי לקדם עידן חדש של חוויות ג'נרטיביות וליצור אפשרויות שעד לא מזמן ניתן היה רק לחלום עליהן״.

המודל היוצר שהחברה משיקה היום הוא אחד ממודלי הווידאו הראשונים בהיסטוריית ה-GenAI למשחק וידאו. בזכות זמני ההרצה המהירים שחקנים יכולים לחוות את המשחק עם זמן שהות מינימלי ולחוות סוג חדש של אינטרקציית אדם-מכונה. מודל זה יציג את עוצמתן של התשתיות הטכנולוגיות שהחברה בנתה ויציב אותה לצד קומץ חברות ענק שמסוגלות להשתתף במרוץ להנגשת ה-AI במגוון רחב של תחומים. החברה מאמינה כי מודל זה יהווה סנונית ודוגמה ראשונה לחזון שבו עולמות אינראקטיביים שלמים יוכלו להיבנות בזמן אמת, אך ורק באמצעות פרומפטים פשוטים של בני אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?