רכבת
צילום: רכבת ישראל

רכבת מהירה: זמן הנסיעה בין תל אביב לבאר שבע יתקצר ל-38 דקות

הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) העבירה לאישור הממשלה את המקטע הדרומי של רשת המסילות המהירות, כך שזמן הנסיעה בין תל אביב יהיה קצר משמעותית
איציק יצחקי | (3)

האם זמן הרכבת עומד להתקצר משמעותית? על פי התכנית שבדרך, יכול מאוד להיות שבקרוב נוכל להגיע מהמרכז לדרום בקצת יותר מחצי שעה.

הוועדה לתשתיות לאומיות בראשות הרב נתן אלנתן, העבירה לאישור הממשלה את המקטע הדרומי של קו מסילות הרכבת המהירות מאזור נתב"ג ועד באר שבע. זאת, כחלק מהתוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ורכבת ישראל לחיבור ארבעת המטרופוליניים: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע ברכבות מהירות. 

 

אורכו של המקטע הדרומי הינו כ-90 ק"מ, הוא מחולק לשתי תוכניות: מקטע ממחלף שורק ועד לתחנת באר שבע האוניברסיטה (תת"ל 111) ומקטע נוסף מאזור נתב"ג למחלף שורק (תת"ל 79). בעקבות כך, זמן הנסיעה בין תל אביב לבאר שבע יהיה 38 דקות בלבד.

 

המקטע הדרומי הינו חלק מרשת המסילות המהירות הארצית באורך כולל של כ-240 ק"מ, שיחברו בין ארבע מרכזי המטרופוליניים ברשת מסילתית מהירה ומחושמלת במהירות של עד 250 קמ"ש. התוכניות ייתנו מענה לביקוש צפוי של 300 מיליון נוסעים בשנת 2040 ולמגמות הפיתוח עתידיות בישראל.

 

במסגרת התוכנית שאושרה כעת, יעשה שדרוג משמעותי לתחנת רכבת באר שבע-  האוניברסיטה הקיימת, לצד יתר אמצעי התחבורה הציבורית, כולל רכבת קלה עתידית, ושירות אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים. בהמשך תקודם תוכנית למתחם תחבורה משולב לאגד את כלל אמצעי התחבורה הציבורית ביחד עם מרחבים ציבוריים ושימושים עירוניים נוספים.   

 

עד כה, אישרה הות"ל במסגרת פרויקט המסילות המהירות את התוכנית מתחנת חוף הכרמל בחיפה עד שפיים (תת"ל 65 א'), מתחנת נבון בירושלים עד לתחנת רכבת חדשה בחאן (תת"ל 108). כמו כן, נותרו שני מקטעים נוספים נמצאים בהליכי תכנון: המקטע מתחנת חוף הכרמל ועד למתחם סדנאות אפרים בחיפה (תת"ל 65 ב') ומסילות 5,6 באיילון (תת"ל 133) משפיים ועד לאזור נתב"ג.

 

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הות"ל, הרב נתן אלנתן: "תושבי מטרופולין באר שבע והעיר באר שבע בפרט ייהנו מקפיצת מדרגה כבירה עם מימושן של המסילות המהירות והחיבור עם מטרופולין גוש דן. באופן דומה, ההזדמנויות הרבות שנמצאות בבאר שבע וסביבתה תוכלנה להיות נגישות גם בפני תושבי גוש דן בזכות צמצום זמני ההגעה המשמעותיים".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הכנסה לניצול - 2050? (ל"ת)
    א 15/10/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נגבית 15/10/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    1. משימה ראויה ביותר. צריך היה להתחיל אתמול. מזמן. 2. עשר שנים לביצוע ? חייכתי.
  • 1.
    נוסטרדמוס 15/10/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
    זה לא יהיה מוכן עד 2040.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).