כיפת ברזל יירוט טיל
צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

מסקנות ביניים של ועדת נגל - הצטיידות מהירה של טילי יירוט

אחרי התקיפה האיראנית ולקראת התגובה הצפויה, ישראל מרחיבה את סוגי החימושים וההצטיידות שלה, זאת במקביל לסיוע מארה"ב שנועד לתת מענה לתקיפה משמעותית. בנוסף, צה"ל יגביר את היקף ההצטיידות של מערכות חימוש כחול לבן
איציק יצחקי | (4)

מסקנות ביניים של ועדת נגל, לבחינת תקציב הביטחון לשנים הבאות, הוגשו בנוגע להצטיידות הנדרשת על רקע המלחמה הנמשכת. מדובר במסקנות ביניים שמטרתן כנראה להניע את המהלך של ההצטיידות הנדרשת. המסקנות הסופיות יכללו המלצות בנוגע להיקף ההצטיידות הפרמננטי וגודל תקציב

הביטחון.

שכלול ההגנה האווירית

הסלמת המלחמה, התקיפה האיראנית והתגובה הצפויה של ישראל, הביאו את הוועדה, שבראשה עומד  פרופ' יעקב נגל, להגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו

את מסקנות הביניים שלה. עיקרן: הרחבת רכש של סוגי חימושים והצטיידות נרחבת בטילי יירוט לשימוש מערכות ההגנה האוויריות. זה, כמובן, לא מפתיע, מדובר בעיקר במערכות נוספות להגנה אווירית על שמי המדינה. במקביל, ארה"ב מעבירה לישראל סוללות של  מערכת

ההגנה האווירית THAAD שדומה למערכות החץ 2 כדי לתת מענה לתקיפה עם היקף שיגורים גדול. העברת המערכות האלו נועדה לתת הגנה במקרה שתהיה תגובה על תגובה לאחר שישראל תגיב באיראן. נזכיר כי בפעם האחרונה שהיו מערכות אמריקאיות בישראל זה היה ב-1990 אז ארה"ב העבירה לישראל

סוללות פטריוט עם צוותים כדי להגן מפני הסקאדים של סאדם חוסיין מעיראק. חץ 3 (תעשייה אווירית) margin-left: 1px; margin-right: 1px;" title="חץ 3 (תעשייה אווירית)" /> חלק מהמערך. חץ 3 (תעשייה אווירית) מערכות ה-THAAD יפרסו במספר מקומות ולצד כיפת ברזל, מערכות חץ 2 וחץ 3 ומערכת קלע דוד, הן אמורות

לספק הגנה אווירית מול האיומים מאיראן, אך נזכיר כי בפעם הקודמת נורו 181 טילים כשחלק גדול מהם יורט, אך היו גם פגיעות של טילים. כמות גדולה יותר של שיגורי טילים, אומנם תיתקל בהגנה רחבה יותר עם מערכות ה- THAAD אבל הכל עניין של כמות שיגורים. אין הגנה הרמטית כי היא

בעיקר תלויה בכמות השיגורים והירי לעבר ישראל.  על רקע זה, נראה שוועדת נגל דוחפת להצטיידות מהירה של מערכות הגנה אווירית. זה איתות שהיא רואה בכך את האיום הגדול ביותר. מסקנות הביניים נועדו להביא את ההצטיידות הזו במסגרת תקציב הביטחון ל-2025.  

עיקר

ההצטיידות: ייצור כחול לבן

עוד ממליצה הוועדה כי תוגבר ההצטיידות  של צה"ל למערכות חימוש משוטטות שמיוצרות על ידי התעשייה האווירית ואלביט מערכות. המערכות האלו

הן למעשה טילים מדויקים עם יכולת שליטה מהמפעיל מהקרקע. בכל מקרה, עיקר ההצטיידות הוא תוצרת כחול לבן. המיירטים של כיפת ברזל וקלע דוד מיוצרים ברפאל, המיירטים של מערכת החץ מיוצרים בתעשייה האווירית. בד בבד, הוועדה ממליצה על הזמנת מאות כלי רכב משוריינים מארה"ב.

בינתיים, לא מוזכרת הצטיידות נוספת לחיל הים בספינות "רשף". חיל הים הצטייד בשנה האחרונה עם ספינות טילים מגרמניה כשהוא צפוי לקבל ספינות מסוג "רשף" בהמשך להזמנה קיימת. אך בינתיים אין הרחבה. גם

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יגאל 14/10/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
    מתקפה על ישראל. ואם הם יתפללו עוד קצת אולי יפול אש על אויבינו.
  • 3.
    רואה רחוק 14/10/2024 10:57
    הגב לתגובה זו
    רק להתגונן ולהתמגן וחדרי ממ'ד ..... פשוט טירוף . רק תגובה או הקדמה של מכה חריפה רצוי אוטומטית הייתה מציבה אותנו במשוואה אחרת . כפת ברזל זה טוב שיש אבל לפניה צריך היה לפתח מערכת אוטומטית שיורה חזרה לכל רשף שנראה פשוט אוטמטית !!!! שהטריגר שלה בידי הנבלות . זה גם חוקי על פי החוק הבינלאומי יריה למקורות האש . אך מעבר לכך צריך היה לטפל באירן שראש ממשלתנו ה " חכם " התקשקש עם כל הסיטואציה הזו . המטרה האמיתית כל השנים היא אירן והיא לא סבלה מספיק . הבעיה שלנו בישראלים שאנחנו עדינקלה שהופכים אכזריים רק כששוחטים אותנו . ביבי ה"חכם " פשוט סימם אותנו והקיף עצמו ב... (לא רוצה לתאר ) הציאו לו את מה שכתבתי כאן והוא דחה את זה . וכך הגענו לאסון . רק אירן רק אירן רק אירן !!!!!!!!!
  • 2.
    ומי יהנו? (ל"ת)
    ביטחוני 14/10/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    להשמיד האויב 14/10/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    להשמיד מכל מקום שיוצא טילים . מכפר עיר בניין שכונה ההגנה היא התקפה והשמדה של האויב
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).