איציק מרמלשטיין
צילום: באדיבות החברה

אשטרום הפעילה את פרויקט האנרגיה בארה"ב - יניב 2.5 מיליארד דולר

הקבוצה דיווחה על תחילת הפעלה מסחרית של פרויקט האנרגיה המתחדשת הראשון בטקסס; הפרויקט צפוי להניב 2.5 מיליארד דולר על פני 40 שנה מתוכן כ-60 מיליון דולר בשנה הראשונה
רוי שיינמן | (1)

קבוצת אשטרום  אשטרום קבוצה 0.76% מדווחת כי פרויקט האנרגיה הראשון בטיירה בוניטה (Tierra Bonita) שבמדינת טקסס שהקימה בארה"ב חברת הבת, אשטרום אנרגיה מתחדשת, התחיל הפעלה מסחרית, זאת, בהמשך לחיבור הפרויקט לרשת ההולכה ולהשלמת בדיקות ההרצה של הפרויקט שבוצעו בחודשים האחרונים. 

להערכת החברה, ההכנסות הכוללות הצפויות לאורך כל חיי הפרויקט, כ-40 שנה, הינן כ-2.5 מיליארד דולר וה-EBITDA לאורך התקופה צפוי לעמוד על כ-2.1 מיליארד דולר. סך ההכנסות בשנת הפעילות המלאה הראשונה של הפרויקט, צפוי לעמוד על כ-60 מיליון דולר, כאשר ה-EBITDA השנתית צפויה להסתכם בסך של כ-55 מיליון דולר.  

פרויקט טיירה בוניטה של אשטרום בטקסס; קרדיט: יח

פרויקט טיירה בוניטה של אשטרום בטקסס; קרדיט: יח"צ

פרויקט Tierra Bonita, הינו פרויקט סולארי הממוקם בטקסס, ארה"ב, והיקפו כ-400 מגה-וואט מותקן (MWdc). הפרויקט משתרע על שטח של כ-9,000 דונם וצפוי להפחית את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני ב-500 אלף טון בשנה. הפרויקט הוקם בעלות כוללת של כ-435 מיליון דולר, מתוכו השקיעה החברה כ-165 מיליון דולר כהון עצמי. 

אשטרום הבטיחה כבר את מכירת כ-60% מהחשמל שייוצר בפרויקט לאחר שחתמה על הסכם עם חברת CPS Energy, לתקופה של 20 שנה במחיר שסוכם בין הצדדים. חברת CPS Energy היא חברת החשמל העירונית של עיריית סאן אנטוניו, העיר השביעית בגודלה בארה"ב, עם אוכלוסייה של כ-1.5 מיליון תושבים. יתרת החשמל המיוצר מהפרויקט יימכר בשוק החופשי.

בנוסף, חתמה אשטרום על הסכם ראשוני בהתאם לחקיקת ה-IRA בארה"ב (מאוגוסט 2022), למכירת זיכויי המס בגין הפרויקט לגוף מוסדי אמריקאי בדירוג אשראי Aa3 (Moody's), בתמורה כוללת של כ-300 מיליון דולר לאורך תקופה של 10 שנים.  

פרויקט טיירה בוניטה הוא חלק משישה פרויקטים בהם מחזיקה החברה בארה"ב. היקפם של פרויקטים אלו עומד על סך של כ-1,800 מגה וואט. בנוסף על אחזקותיה בארה"ב, אשטרום אנרגיה מתחדשת מחזיקה בכ-11% מפרויקט אנרגיית רוח בפולין בהספק של 257 מגה ואט.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איציק מרמלשטיין, מנכ

איציק מרמלשטיין, מנכ"ל אשטרום; קרדיט: יח"צ

"מדובר בציון דרך מהותי עבור פעילות האנרגיה המתחדשת של קבוצת אשטרום", מסר איציק מרמלשטיין, מנכ"ל אשטרום אנרגיה מתחדשת. "תוך שלוש שנים בלבד לאחר הקמת החברה, אנחנו יוצאים לדרך עם פרויקט ענק שהקמנו, בהיקף של 9,000 דונם ובהספק של כ-400 מגה וואט, והוא צפוי להניב בשלב ראשון EBITDA משמעותי של כ-55 מיליון דולר בשנה, כשלמעלה ממחצית החשמל המיוצר מובטחת ללקוח עוגן חזק ולתקופה ארוכה. הפרויקט, אותו אנו מתחילים להפעיל מסחרית חודשים לפני המועד ההסכמי, תורם לייצור חשמל ירוק ונקי יותר, והינו חלק מפעילות שתהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים של קבוצת אשטרום בשנים הקרובות". 

מניית אשטרום נסחרת לפי שווי של 5.1 מיליארד שקל אחרי ירידה של 11% מתחילת השנה ושל 1.5% בשנה האחרונה.

מניית אשטרום בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 09/10/2024 00:22
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הריבית הבנקאית באיזור ה7%-9% אז הרווח התזרימי לפני מס הוא בערך 30 מ' $. יפה מאוד אבל לא מזיז את המחט בחברה ששווה 5 מיליארד שח
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?