נכד החתים סבתא חולה באלצהיימר וקיבל דירה בתל אביב - מה קרה בהמשך?
סבתא עם דירה בת"א. זה חלום של הרבה נכדים. זה דרכו של עולם, וברוב המקרים הנכסים והכספים עוברים לילדים ולנכדים. הנה מקרה שסבתא הורישה את הדירה בת"א לנכד, אך יש שינוי בהמשך העלילה.
ניצול של זקנים (ISTOCK)
דירה במתנה לנכד אחד
הסבתא העבירה את הדירה לנכד כמתנה, אך אחד מהילדים (מתוך ארבעה ילדים), סבר שהמתנה לא כשרה. הוא תבע בבית המשפט למשפחה בתל אביב שקבע כי ההסכם אינו בתוקף מכיוון שהסבתא לא ידעה על מה היא חותמת.
התובע טען כי חתימת אימו על החוזה אינה שלה והיא זויפה. עוד הוא טען כי אימו בזמן החתימה על ההסכם לא היתה כשירה. בית המשפט קבע שהמנוחה היא אומנם זו שחתמה על ההסכם, אך לחתימה אין תוקף מכיוון שהיא סבלה מאלצהיימר מתקדם. בית המשפט הסתמך בקביעתו על מומחים, לרבות מומחה רפואי שהצביע באופן ברור על חוסר כשירותה של הסבתא לחתום במועד עריכת ההסכם.
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם הילד לא היה מערער? הדירה היתה עוברת לנכד (ומסתבר שזה קורה הרבה)
עוד נקבע בבית המשפט כי אביו של הנכד הוא זה שיזם את החתימה ומדובר בניסיון השתלטות על הדירה. המקרה הזה הגיע לבית המשפט, אבל יש כמובן מקרים רבים שלא מגיעים לבית המשפט מסיבות שונות. יש מקרים רבים שבהן הילדים והנכדים מנצלים מצבים של הסבא-סבתא לשינוי בניסוח צוואות. הילדים והנכדים האחרים לא יכולים להוכיח באופן ברור כי מדובר בניצול. מעבר לכך, חלק מהמשפחה ולעיתים רבות כל המשפחה, לא רוצה להיכנס לעניינים האלו. גם במקרה האמור - מתוך שלושה ילדים, רק ילד אחד ערער על הסכם המתנה, שני הילדים האחרים לא היו צד לדיון.
סכסוכי ירושה הם מאוד נפוצים והם מלמדים שהמוריש צריך להיות מאוד ברור בצוואה שהוא מכין עוד לפני שהוא עשוי להגיע לשלב לא מתפקד. זה עדיין לא אומר שילדים ונכדים לא יכולים לנצל את מצוקתו בהמשך. להחתים סבתא חולת אלצהיימר כנראה שניתן בכל שלב, הסבתא לא הבינה מה היא עושה.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
וכאן השאלה היא מי יתר הצאצאים, עד כמה הם מעורבים, מכירים ויודעים מה מצבה של האם. במקרים שבהם הנטל בטיפול עובר לילד אחד, הוא זה שיודע מה מצבה של האם, הוא זה שיכול בעצמו או דרך נכדים לשנות את הירושה, הוא זה ששולט בעצם בנכסים. האם תמיד יש אמון בין בני המשפחה? כנראה שלא. למעשה, במקרים רבים, אותו ילד שמטפל במוריש מרגיש שמגיע לו יותר.
הונאת המתנה נחשפה
כך או אחרת, במקרה האמור, ההונאה התגלתה בזמן. בית המשפט קבע בהסתמך על מצבה הרפואי של המורישה כי מדובר בניסיון השתלטות על דירה ופסק כי הדירה שייכת לעיזבון ותחולק בהתאם לצוואה קודמת של המנוחה באופן שווה לארבעת ילדיה.
שני ילדים ויתרו על הדירה ולא ערערו על העברתה כמתנה לנכד. ילד אחד ערער וכאמור זכה. הנכד אמר במשפט כי הסבתא העבירה לו את הדירה כי הוא ואביו לא קיבלו חלק מנכסיה בעודה בחיים, בעוד שהילדים האחרים קיבלו כספים ונכסים בעודה בחיים.
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל לא קיבלה את הטיעון הזה. השופטת מינתה גרפולוגית שאומנם קבעה כי סביר שהמנוחה חתמה בעצמה על הסכם המתנה. אבל, השופטת קבעה כי כשמדובר במתנה יש חשיבות מכרעת לרצינות וגמירות דעתו של נותן המתנה בזמן יצירת החוזה.
- 7.חרא של נכד (ל"ת)לא משנה 18/08/2024 09:02הגב לתגובה זו
- 6.2 ילדים ויתרו... בטח אחד ויתר, אבי הנכד (ל"ת)משפחה מסריחה 17/08/2024 20:46הגב לתגובה זו
- 5.דני 17/08/2024 18:34הגב לתגובה זואין מי שיעשה את זה...מכיר מקרה דומה .
- 4.לא פעם ראשונה ולא אחרונה (ל"ת)אבי 17/08/2024 17:47הגב לתגובה זו
- 3.חרא של נכד 17/08/2024 17:45הגב לתגובה זוצריך לפרסם את שמו ופרצופו המכוער של הנכד הזוועתי כי אחד כזה הוא נוכל מועד ובעל נפש מושחתת.
- נכון 18/08/2024 08:22הגב לתגובה זונכון, אבל יש כאלה מליונים בישראל.
- 2.שופטת שכן ירבו כמותה, עושה ומראה צדק (ל"ת)איתן 17/08/2024 16:07הגב לתגובה זו
- 1.בושה (ל"ת)17/08/2024 15:35הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
