השקעות
צילום: Freepik

ההשקעות הישירות בישראל ב-2022 הסתכמו ב-230 מיליארד שקל

רוי שיינמן | (1)

ההשקעות הישירות הן אחד מהמדדים להערכת האמון שיש למשקיעים זרים ומקומיים בישראל. השקעות ישירות נכנסות מודדות את ההשקעות של תושבי חו"ל (יחידים או חברות) בישראל והשקעות ישירות יוצאות מודדות את ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל (יחידים או חברות). ההשקעות הישירות מורכבות מהון מניות (החזקה של 10% ויותר מהון המניות של חברה במדינה זרה), מרווחים לא מחולקים ומהלוואות בעלים.

הלמ"ס דיווחה על נתוני ההשקעות הישירות לשנת 2022, הנה המספרים.

 

השקעות נכנסות

יתרת ההשקעות הנכנסות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-229.6 מיליארד דולר, גידול של 3.7% לעומת שנת 2021 (221.5 מיליארד דולר) וגידול של 25.7% לעומת שנת 2020 (182.6 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי חו"ל, חברות או פרטיים, בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בישראל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בישראל והלוואות בעלים לחברות הללו.

57.5% מיתרת ההשקעות הנכנסות בשנת 2022 (131.9 מיליארד דולר) היו בענפי המסחר והשירותים, ואילו 28.8% מהיתרה (66.2 מיליארד דולר) – בענפי התעשייה. יש לציין, כי עבור כ-3.3% מיתרת ההשקעות הנכנסות (7.6 מיליארד דולר) לא קיימים נתונים על התפלגות לפי ענפים.

יתרות ההשקעות הבולטות ביותר בסוף שנת 2022 היו בענפים הבאים: תכנות מחשבים ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (27.8%), ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי (20.1%), מחקר מדעי ופיתוח (10.4%) ושירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (7.6%).

יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בחברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה בשנת 2022 על סך 138.0 מיליארד דולר והייתה 60.1% מסך היתרה.

בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג. בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג.

בחלוקה לפי עוצמה טכנולוגית בשנת 2022 בלט חלקם של ענפי תעשיות הטכנולוגיה העילית (הייטק). הוא עמד על 48.6 מיליארד דולר והיה 73.4% מיתרת ההשקעות בענפי התעשייה ו-21.2% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל. יחד עם זאת, חלק הארי של יתרות ההשקעות הנכנסות בכלל ענפי ההייטק מקורו בענפי ההייטק בשירותים. חלק זה עמד על 89.3 מיליארד דולר והיה 38.9% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל.

 

השקעות יוצאות

יתרת ההשקעות הישירות היוצאות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-102.1 מיליארד דולר, גידול של 2.7% לעומת שנת 2021 (99.4 מיליארד דולר) ו- 1.5% לעומת שנת 2020 (100.5 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי ישראל בחו"ל בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בחו"ל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בחו"ל והלוואות בעלים לחברות הללו.

בסוף שנת 2022, 57.7% מיתרת ההשקעות היוצאות (58.9 מיליארד דולר) היו של חברות מענפי התעשייה ו-33.4% (34.1 מיליארד דולר) של חברות מענפי המסחר והשירותים. יתרות ההשקעה היוצאת הבולטות היו של חברות מענף ייצור תרופות (41.3%), של חברות מענף פעילויות בנדל"ן (11.6%) וחברות מענף שירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (9.1%). יתרת ההשקעות הישירות היוצאות של חברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה על סך 50.5 מיליארד דולר והייתה 49.5% מסך היתרה.

בחלוקה לפי מדינות בולטות יתרות ההשקעה בהולנד – 49.6 מיליארד דולר (48.6% מסך יתרת ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל), בארצות הברית – 10.1 מיליארד דולר (9.9%) ובממלכה המאוחדת – 3.4 מיליארד דולר (3.3%). עיקר ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל מקורו באירופה – 61.2%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה מוזרה: אנחנו ב-2024 אתם כותבים על 2022, אולי תש"ח? (ל"ת)
    חסר רלוונטית 06/08/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.