יוגב גרדוס
צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

לקראת הורדת דירוג? מאחורי האזהרה החריגה של הממונה על אגף תקציבים

המכתב ששלח אתמול יוגב גרדוס לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', אמנם נתפס כחריג אך לא הפתיע כמעט אף אחד; באוצר מביעים כבר תקופה ארוכה חשש מהבחירה שלא להתחיל בדינוי התקציב, החלטה שעשויה להיות לה השלכות שליליות על "משק והשווקים הפיננסיים"
איתן גרסטנפלד | (9)

יוגב גרדוס, הממונה על אגף תקציבים באוצר, שלח אתמול מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בו הוא קורא לו להתחיל בעבודות על התקציב לשנת 2025, ומזהיר מפני ההשלכות של דחייה בעבודות על התקציב. 

המכתב של גרדוס אמנם נתפס כ"חריג", אך לא הגיעה בהפתעה. כבר תקופה ארוכה טוענים גורמים שונים, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמנעים מלקדם את דיוני התקציב לשנת 2025, שיכלול גם קיצוצים משמעותיים, ויתכן שילווה בהעלאות מיסים, על רקע ההוצאות הגדלות והגרעון הטופח. תהא הסיבה אשר תהא, המכתב של גרדוס נועד להזהיר את מקבלי ההחלטות, ואול גם את הציבור, מפני ההשלכות של אי קידום התקציב.

בלשכת ראש הממשלה אמנם ניסו לשדר "עסקים כרגיל" ופרסמו לפני שבועיים תמונה עם שר האוצר והנגיד, בה נכתב כי השלושה "נועדו בלשכת ראש הממשלה בירושלים לדיון ראשוני בנושא תקציב המדינה לשנת 2025, שיאושר בכנסת עד סוף שנת 2024". אלא שהתמונה עוררה תהיות רבות בנוגע לרצינות של הדיונים, שכן מי שנעדרו מהם הם בכירי האוצר, ובמיוחד גרדוס, מי שאמון על הבניה של התקציב.

אחד המסרים המרכזיים במכתב של גרדוס נוגע ללוח הזמנים לאישור התקציב. לדבריו, בכדי להשלים את העבודות על התקציב לפני המועד, יש להתחיל לעבוד עליו כבר כעת, על אף שלדבריו לעיכוב עד כה עשויות להיות השלכות. "לפי הערכתנו...ניתן יהיה לאשר את התקציב בממשלה לפני אמצע ספטמבר, כנדרש, על מנת להניח את התקציב על שולחן הכנסת עד ל־1 בנובמבר ובכך לעמוד בהוראת חוק יסוד משק המדינה. יש לציין שלוח זמנים זה אינו אופטימלי ויגביל את יכולת טיוב עבודת התקציב ואת הגמישות לקבלת החלטות מורכבות", מסביר גרדוס.

בהנחה שהתקציב לא יקודם, ולא יעבור בזמן, הרי שהמדינה תכנס למצב של תקציב המשכי שלדברי גרדוס "קובע מסגרת קשיחה, ללא שיקול דעת של הממשלה, ומדרג הוצאות קשיח שלא מאפשר לממשלה להוציא כספים על פעולות רבות, אף שפעולות אלו עשויות להיות אלמנטריות ושגרתיות לכאורה בשנים כתיקונן". כלומר, אי העברת התקציב תקשה על הממשלה "להגיב למציאות הכלכלית המורכבת" וכן "לממש את מדיניותה הפיסקאלית".

מעבר לחוסר היכולת של הממשלה להתאים את מדיניותה הכלכלית למצב, הרי שעשויות להיות לכך השלכות גם על המיצוב של המדינה. לדברי גרדוס, "השווקים הפיננסיים הבוחנים את פעולותיה של הממשלה מצפים לראות התנהלות אחראית המבוססת בראש ובראשונה על תכנון מקדים ועיגונו בחוק. חשיבות אישור התקציב מטעמים אלה מקבלת משנה תוקף בתקופה מאתגרת זו המאופיינת בזעזוע כלכלי, בחוסר ודאות משמעותי ובשינויים במבנה ההוצאה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הזכרת תודה- עכשיו סתום את הפה ותכין עבודת מטה לתקציב (ל"ת)
    כלכלן 30/07/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הציבור ישלם את הנזקים לא ביבי ולא חבורת הזבל שלו (ל"ת)
    יואבי 30/07/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 30/07/2024 11:55
    הגב לתגובה זו
    חוץ מכותרת פופוליסטית, אין פה שום דבר. שנערי האוצר יתחילו לעבוד על התקציב, הרי גם ככה 99% ממנו זה העתק הדבק מהתקציב הקודם
  • 6.
    קשבנו יוגב גורדוס (ל"ת)
    דרור 30/07/2024 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קפלן 30/07/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    הגרנדמיזר הדתי הרס את הכלכלה
  • 4.
    הממשלה הזן תדרדר אותנו בכל התחומים (ל"ת)
    מודאג 30/07/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק ביבי -)) (ל"ת)
    ירון 30/07/2024 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפק 30/07/2024 09:15
    הגב לתגובה זו
    נתניהו השחית את המדינה, פירק את כל המשרדים, מינה אפסי אפסים לשרים. אף משרד לא עובד כמו שצריך.
  • 1.
    פירומן מנהל את המשטרה ואת משרד האוצר ... (ל"ת)
    חיים אלמליח 30/07/2024 08:21
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).