לקראת הורדת דירוג? מאחורי האזהרה החריגה של הממונה על אגף תקציבים
יוגב גרדוס, הממונה על אגף תקציבים באוצר, שלח אתמול מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בו הוא קורא לו להתחיל בעבודות על התקציב לשנת 2025, ומזהיר מפני ההשלכות של דחייה בעבודות על התקציב.
המכתב של גרדוס אמנם נתפס כ"חריג", אך לא הגיעה בהפתעה. כבר תקופה ארוכה טוענים גורמים שונים, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמנעים מלקדם את דיוני התקציב לשנת 2025, שיכלול גם קיצוצים משמעותיים, ויתכן שילווה בהעלאות מיסים, על רקע ההוצאות הגדלות והגרעון הטופח. תהא הסיבה אשר תהא, המכתב של גרדוס נועד להזהיר את מקבלי ההחלטות, ואול גם את הציבור, מפני ההשלכות של אי קידום התקציב.
בלשכת ראש הממשלה אמנם ניסו לשדר "עסקים כרגיל" ופרסמו לפני שבועיים תמונה עם שר האוצר והנגיד, בה נכתב כי השלושה "נועדו בלשכת ראש הממשלה בירושלים לדיון ראשוני בנושא תקציב המדינה לשנת 2025, שיאושר בכנסת עד סוף שנת 2024". אלא שהתמונה עוררה תהיות רבות בנוגע לרצינות של הדיונים, שכן מי שנעדרו מהם הם בכירי האוצר, ובמיוחד גרדוס, מי שאמון על הבניה של התקציב.
אחד המסרים המרכזיים במכתב של גרדוס נוגע ללוח הזמנים לאישור התקציב. לדבריו, בכדי להשלים את העבודות על התקציב לפני המועד, יש להתחיל לעבוד עליו כבר כעת, על אף שלדבריו לעיכוב עד כה עשויות להיות השלכות. "לפי הערכתנו...ניתן יהיה לאשר את התקציב בממשלה לפני אמצע ספטמבר, כנדרש, על מנת להניח את התקציב על שולחן הכנסת עד ל־1 בנובמבר ובכך לעמוד בהוראת חוק יסוד משק המדינה. יש לציין שלוח זמנים זה אינו אופטימלי ויגביל את יכולת טיוב עבודת התקציב ואת הגמישות לקבלת החלטות מורכבות", מסביר גרדוס.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנחה שהתקציב לא יקודם, ולא יעבור בזמן, הרי שהמדינה תכנס למצב של תקציב המשכי שלדברי גרדוס "קובע מסגרת קשיחה, ללא שיקול דעת של הממשלה, ומדרג הוצאות קשיח שלא מאפשר לממשלה להוציא כספים על פעולות רבות, אף שפעולות אלו עשויות להיות אלמנטריות ושגרתיות לכאורה בשנים כתיקונן". כלומר, אי העברת התקציב תקשה על הממשלה "להגיב למציאות הכלכלית המורכבת" וכן "לממש את מדיניותה הפיסקאלית".
מעבר לחוסר היכולת של הממשלה להתאים את מדיניותה הכלכלית למצב, הרי שעשויות להיות לכך השלכות גם על המיצוב של המדינה. לדברי גרדוס, "השווקים הפיננסיים הבוחנים את פעולותיה של הממשלה מצפים לראות התנהלות אחראית המבוססת בראש ובראשונה על תכנון מקדים ועיגונו בחוק. חשיבות אישור התקציב מטעמים אלה מקבלת משנה תוקף בתקופה מאתגרת זו המאופיינת בזעזוע כלכלי, בחוסר ודאות משמעותי ובשינויים במבנה ההוצאה".
- 9.הזכרת תודה- עכשיו סתום את הפה ותכין עבודת מטה לתקציב (ל"ת)כלכלן 30/07/2024 13:50הגב לתגובה זו
- 8.הציבור ישלם את הנזקים לא ביבי ולא חבורת הזבל שלו (ל"ת)יואבי 30/07/2024 12:50הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 30/07/2024 11:55הגב לתגובה זוחוץ מכותרת פופוליסטית, אין פה שום דבר. שנערי האוצר יתחילו לעבוד על התקציב, הרי גם ככה 99% ממנו זה העתק הדבק מהתקציב הקודם
- 6.קשבנו יוגב גורדוס (ל"ת)דרור 30/07/2024 11:36הגב לתגובה זו
- 5.קפלן 30/07/2024 10:53הגב לתגובה זוהגרנדמיזר הדתי הרס את הכלכלה
- 4.הממשלה הזן תדרדר אותנו בכל התחומים (ל"ת)מודאג 30/07/2024 10:22הגב לתגובה זו
- 3.רק ביבי -)) (ל"ת)ירון 30/07/2024 09:26הגב לתגובה זו
- 2.אפק 30/07/2024 09:15הגב לתגובה זונתניהו השחית את המדינה, פירק את כל המשרדים, מינה אפסי אפסים לשרים. אף משרד לא עובד כמו שצריך.
- 1.פירומן מנהל את המשטרה ואת משרד האוצר ... (ל"ת)חיים אלמליח 30/07/2024 08:21הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
