מחקר של בנק ישראל - הגבלת שכר הבנקאים לא פגעה בתוצאות הכספיות
חוק שכר הבכירים הוא חוק עקום כי הוא מתייחס רק לבנקים, חברות ביטוח, מנהלי תיקים וקרנות וגופים קשורים. וכך נוצר מצב עקום שדב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים היוצא מקבל שכר שנתי של 3.5 מיליון שקל בעוד שורה של מנהלים בחברה נכדה שנקראת פועלים אי.בי.אי חיתום, לרבות עופר גרינבאום, ירון מוזס ושי נבו, מקבלים פי 2-3. פעילות החיתום היא אולי אלפית מהפעילות של הבנק, אבל השכר שם הוא פי כמה יותר גבוה - לא הגיוני.
לבנק הפועלים נמאס ואחרי העברת מכתבים משפטיים הוא העביר את גיוסי אגרות החוב שלו לגופים אחרים. ההחזקה שלו דוללה כי לא מימש אופציות שהיו ברשותו בעוד אי.בי.אי מגדיל את ההחזקה בחברה שרוב ההוצאות שלה הן שכר הבכירים.
חוק שכר הבכירים במערכת הבנקאית והביטוח הוא פגום כי הוא לא שוויוני - למה להטיל מגבלה על שכר של מנכ"ל בנק ולא על שכר של מנכ"ל רשת אופנה? יש הסבר. הטענה היא שהבנק הוא גוף ציבורי, גוף שמנהל ודואג לכספי ציבור. אנחנו אף פעם לא הבנו את הטיעון הזה. אחרי הכל, המטרה של הבנק כמו כל עסק היא למקסם את הרווח לבעלי המניות.
בכל מקרה, חוק זה חוק והחוק מגביל את השכר. הגבלת השכר, כך טענו המתנגדים אז, תוביל לירידה ברווחי הבנקים. היה ברור שזה לא נכון. עם כל הכבוד לבנקים, את הרווח שלהם קובע בנק ישראל דרך הריבית ומהלכים רגולטוריים. ועכשיו יש הוכחה ניצחת לכך שהטיעון מגוחך.
- קפץ לצמרת: שכר של כ-36 מיליון שקל לגיא ברנשטיין בפורמולה
- המנכ"ל שמרוויח פחות מהסמנכ"לים; ומה התפקיד העיקרי של מנכ"ל בחברה ממשלתית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר בבנק ישראל: הגבלת שכר הבכירים לא משפיעה על התוצאות הפיננסיות
המשבר הפיננסי העולמי של 2008 (GFC) הניע רגולטורים ברחבי העולם להציע ולעיתים גם ליישם תקנות אשר באו להגביל או לפחות לפקח ביתר שאת על מבנה ומדיניות התגמול של המנהלים הבכירים", כותבים חוקרי הבנק - "ישראל אינה שונה ממגמות אלה. משבר זה יחד עם עלייה באי השוויון במשק הישראלי באותן שנים, הובילו לחקיקה מתוקשרת של מספר רגולציות לריסון תגמול המנהלים.
באפריל 2016, אישרה הכנסת את "חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016' - חוק הגבלת התגמול, המגביל את תגמול הבכירים בחברות הפיננסיות. חוק זה הינו חוק ייחודי ומרחיק לכת ביחס לרגולציות מקבילות שנחקקו בעולם, מכיוון שהוא החוק היחיד הקובע תקרה מחייבת על סך התגמול של מנהלים בחברות שאינן בבעלות המדינה. לפי החוק, תגמול מנהלי התאגידים הפיננסיים מוגבל ל-35 פעמים התגמול של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, כאשר עובדי החברה כוללים גם עובדים ישירים וגם עובדים המועסקים בעקיפין דרך חברות מיקור חוץ. כמו כן, נקבעה תקרה של 2.5 מיליוני שקלים שיוכר לצרכי מס, אשר כל חריגה ממנה תחייב את החברה במס עודף של 17% מס רווח ו-25% מס חברות. תשלום למנהל מעל 2.5 מיליון ש"ח דורש גם את אישור ועדת התגמול, הדירקטוריון, רוב הדירקטורים הבלתי תלויים ובעלי המניות.
הגבלה מוגבלת - למה לא לגופים נוספים? בנקים, חברות ביטוח, מנהלי תיקים, קרנות נאמנות
חקיקה זו מגבילה את שכר המנהלים רק במגזר אחד - המגזר הפיננסי, ובמגזר זה, רק בסוגים מסוימים של חברות - בנקים, חברות ביטוח, חברות השקעות, מנהלי תיקים וקרנות נאמנות (להלן: חברות מוגבלות). אי השוויון בין החברות במגזר הפיננסי, שנוצר על ידי חקיקה זו, הפך את החוק לסביבת ניסוי מחקרי אפשרית לבחינת השלכותיו.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מחקר שכתבה ד"ר מיטל גראם רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בוחן את השפעותיו של החוק על מבנה התגמול, תחלופת המנהלים, ביצועי ולקיחת הסיכונים של החברות אשר נמצאות תחת ההגבלה. מכיוון שההגבלה הוטלה רק על חלק מהחברות הפיננסיות ולא על כולן, נעשה שימוש בשיטת הפרש-הפרשים להשגת מטרות המחקר.
לפי ממצאי מחקר זה, הירידה המשמעותית בתגמול המנהלים שנבעה מחוק 2016, אשר הביאה לירידה משמעותית בשונות בגובה התגמול בין המנהלים בחברות הפיננסיות, לא לוותה בירידה בביצועי החברות או בלקיחת הסיכונים שלהן בשנים שאותן בדק המחקר – שלוש השנים העוקבות לחקיקתו (2017-2019). נכון יהיה לבחון השפעות אלו גם בפרספקטיבה ארוכת טווח בניתוחים בהמשך. הירידה כן לוותה בשנים הנבדקות בשיעור גבוה יותר בתחלופת המנהלים, בירידה ברכיב המשתנה בתגמולם ובהמשך צמצום פערי השכר בין המנהלים הבכירים בחברות המוגבלות.
- 9.העורב 10/07/2024 17:31הגב לתגובה זוהוא הקפיץ את המשכורת של העובד הכי זוטר בבנק לסכום דמיוני של 10.7K עלות מעביד, מה שמאפשר לו לקבל מיליון ש"ח יותר ממנהלי יתר הבנקים ! גאוני לארי, גאוני ! חבל רק שאני בתור לקוח נאמן צריך לשלם את זה בעמלות ובריביות.
- 8.שונטל 10/07/2024 17:29הגב לתגובה זונכון ממש אכפת להם מכיסים של אחרים ! לדוגמא כמו מנית טבע - לפני 7-8 שנים =ההנהלה התעשרה =החברה נפלה
- 7.₪מט 10/07/2024 16:18הגב לתגובה זובמדינה הכאוטית המטורללת הזאת ה₪ מתחזק ככל שהמצב נעשה גרוע יותר.. הכי טוב ₪ כי יהיה עוד רע יותר..
- 6.פסח 10/07/2024 15:09הגב לתגובה זומה הפלא , ידוע שבנקים מרוויחים בכול מצב ובפרט כשיש להם חומת הגנה מהבנק המרכזי .
- 5.שמואל 10/07/2024 14:11הגב לתגובה זואני חושב שימצאו שאם יקטינו את שכר השופטים אנשי קבע בצבא חברי כנסת ממשלה שכר עורכי דין שכר לבכירים במגזר הציבורי שכר בבנק ישראל וכו ימצאו שלא נפגעו שום שרותים ושום תוצאות פיננסיות...בלי מחקר של בנק ישראל..
- 4.יותם 10/07/2024 14:05הגב לתגובה זוהעובדים עושים לא פחות מהם ובגלל העובדים חלק גדול מהצלחת החברה.
- 3.ברק 10/07/2024 13:58הגב לתגובה זועם כל הכבוד ומנכ"לים (ויש לי ממש קצת) את הרווח לכל חברה גדולה עושה ההון האנושי-זה שמרוויח רוב המפונפנים שיושבים בחדרים ממוזגים מרוויחים פי כמה ממה שמגיע להם וכל תחליתם היא להוריד את שכר העובדים הפשוטים כדי שהרווח הכולל יגדל ועל כך הם ירוויחו יותר........
- 2.גם בלי מנכל בנק 10/07/2024 13:54הגב לתגובה זוכי הם יכולים
- 1.אני 10/07/2024 13:43הגב לתגובה זותביעה ייצוגית בדרך. עושקים את תושביי הצפון. גוביי ריביות בעת מלחמה. פועלים פטר מתשלום משכנתא. מה שאתם עושים כרגע זה אפלייה. מי ימות מי יחיה. נפגשים בבית המשפט. זה לא יכול להישמך ככה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
