3 הערות על עלייה לארץ, ירידה מהארץ ותיירות בזמן מלחמה
1. עלייה לארץ
אומרים לנו שיש אנטישמיות גדולה בעולם ויהודים מחפשים מקום בארץ הקודש. יש הרבה אינטרסים לייצר את ההבנה הזאת, אבל המספרים ממש לא תומכים בזה. קצב העלייה בחודשים האחרונים לא הרבה יותר גבוה מהחודשים שלפני המלחמה. קצב העלייה הוא על פי בדיקת ביזפורטל כ-70-80 אלף בשנה, מתוכם עולים שיגיעו בעקבות האנטישמיות של החודשים האחרונים (מאז המלחמה) אולי 15 אלף. אלו נתונים לא רשמיים, אבל מגורמים קרובים לנושא.
אלא שבינתיים הרעש נעשה - בינתיים הקבלנים הצליחו לייצר אשליה שגל עלייה גדול מתקרב ויעלה את מחירי הדירות. לא ברור מה המשקל של הנקודה הזו בעלייה של מחירי הדירות בחודשים האחרונים, אבל זה בטח לא הזיק.
עולים לישראל
2. ירידה מהארץ
מדברים על עלייה ולא מדברים על ירידה, אבל בשיחות משפחתיות, שיחות בין חברים זה עולה, וזה כבר קורה. לא מדובר במספרים גדולים, אבל כולם יודעים ומכירים את הבן של החבר, את השכנים ואת הבן דוד מדרגה שנייה שעזב והרבה שומעים מחברים, משפחה על מחשבות לעזוב.
- רמלה: היתר מלא ל-270 דירות במתחם ‘בן גוריון’ - התחלת שלב א’ במגה פרויקט
- בן 21 נעצר בחשד להברחת 1,200 סיגריות אלקטרוניות בנתב״ג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה יורדים יש באמת מאז תחילת המלחמה? פנינו לחברות האחסון, אלו שמאחסנות ריהוט ותכולה של בית כשאנשים עושים רילוקיישן. הם אמרו לנו שהפניות עלו פי כמה, זה בעיקר התעניינות, אבל יש גם גידול ברילוקיישן. מה שהכי מטריד שדווקא יורדים שהולכים עד הסוף לא צריכים אחסון ולא מגיעים אליהם - הם מוכרים את תכולת הבית ועוזבים. אז גם ברילוקיישן לתקופה לא ברורה יש גידול משמעותי וגם בירידה לגמרי יש גידול.
ויש גם "סוג שלישי" של אנשים ומשפחות. יש את העולים, יש את היורדים ויש רבים מאוד שטיילו בעולם, עשו רילוקיישן לזמן מסוים ועם פתיחת המלחמה חזרו הביתה. חלק גדול מהם צעירים שבאו להילחם.
אז יש גידול באוכלוסייה המקומית בזכות עלייה ובעיקר בזכות אנשים שחזרו הביתה ויש ירידה בשל כאלו שעזבו. חוץ מזה יש תיירות - יש יציאות מהארץ ויש חזרות לארץ. אנחנו יודעים מדי חודש דרך נתונים של רשות שדות התעופה מה כמות היוצאים והנכנסים. וכך אנחנו יודעים להגיד בכמה האוכלוסיה המקומית גדלה מאז המלחמה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
למרות שדיברו על מספרים של 300 אלף איש, בפועל, הטבלה מראה שמדובר בכ-100 אלף איש. האוכלוסייה נטו כאילו גדלה ב-100 אלף איש, אבל צריך לחדד - זה נובע גם מכך שבתקופה מקבילה היו יותר אנשים בחופשות בחו"ל.
מאז סוף ספטמבר - גידול של 100 אלף שקל באוכלוסייה המקומית
לפי הנתונים החודשיים שמפרסם נמל התעופה בן גוריון, החל מחודש פברואר השנה יותר נוסעים יצאו מישראל מאשר נוסעים נכנסו. בחודש מאי נרשם לראשונה שינוי כיוון כאשר 638,296 נוסעים חזרו לישראל, לעומת 586,155 שיצאו מהמדינה. בסך הכל, מאז תחילת חודש אוקטובר עזבו 3,276,152 אנשים את ישראל, לעומת 3,380,112 אנשים שנכנסו.כלומר בנטו נכנסו 100 אלף איש.
3. תיירות במלחמה
יש התאוששות בתיירות היוצאת, אין תיירות נכנסת. אתונה, גיאורגיה, צ'כיה הן הלהיט של התקופה האחרונה. יוון מובילה בפער. אבל, המספרים עדיין נמוכים מאשר בתקופה המקבילה. הישראלים טסים פחות, וכשהם טסים זה להתרעננות קצרה ובחזרה. קשה לשמוח כשיש חללים וחטופים.
המספרים מהרשויות מבלבלים, ניסינו לעשות בדיקה גם עם חברות התעופה ונתוני נתב"ג. המסקנה - החל מאפריל יש התאוששות, אבל עדיין מדובר בירידה של 15%-20% לעומת התקופה המקבילה.
צריך להבחין בין תיירות יוצאת לבין יציאת ישראלים מהארץ. מסתבר שאין שינוי בהיקף החרדים שטסים לחו"ל - אירועים, שמחות וכו' והם מייצרים בקווים לארה"ב, אנגליה וצרפת, עומס ותפוסה נהדרת שתורמים מאוד לאל על שמחזיקה בסוג של מונופול בקווים האלו
התיירות קדימה תלויה בהתפתחות מול החמאס - ביום שבו דווח על התקדמות במתווה מול החמאס חברות התעופה קיבלו הזמנות כמעט כפולות מאשר ביום ממוצע. למחרת זה ירד שוב. יהיו טלטלות עד למתווה, אם וכאשר יהיה. אבל זה מעיד על דבר אחד ברור - הישראלים מחכים לצאת החוצה. הם מחכים לבשורות ומצב רוח טוב וכשזה יגיע יהיה גל של טיסות.
- 6.לכל היהודים בעולם לעלות בזריזות לפני שלא יתאפשר (ל"ת)Well come 10/07/2024 00:41הגב לתגובה זו
- 5.איך בירידה יש גידול ? לא הוצג כל נתון ! (ל"ת)אלווין לי 09/07/2024 15:29הגב לתגובה זו
- 4.אור 09/07/2024 11:32הגב לתגובה זומצד אחד נתוני עלייה מגובים מצד שני תחושות ושמועות לגבי יורדים.
- 3.הם רואים את המושחתים בכנסת ויוקר המחייה ומעדיפים להשאר (ל"ת)יעל 09/07/2024 11:15הגב לתגובה זו
- 2.אייל 09/07/2024 10:25הגב לתגובה זולא ייתכן שמדינת ישראל תעודד עלייה של אנשים, לא משנה אם הם יהודים או לא .וכל זה כדי לשמור כל מחירי נדלן שפויים לילידי הארץ.
- 1.כאילו דה, ברור שיורדים מהארץ (ל"ת)מיכה ראש ביצה 09/07/2024 09:04הגב לתגובה זו
- אור 09/07/2024 11:31הגב לתגובה זואיפה הנתונים? שמועות ותחושות זה לא נתונים. כאילו דה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
