רישי סונאק בריטניה אנגליה
צילום: חיים צח/ לע״מ

רישיונות ייצוא הנשק מבריטניה צנחו ב-95%; לא בטוח שצריך להתרגש

איתן גרסטנפלד | (5)

מאז תחילת מלחמת "חרבות הברזל" כמות הרישיונות לייצוא צבאי מבריטניה לישראל ירדה ביותר מ-95%, לשפל של 13 שנים, כך עולה מדיווח בסוכנות הידיעות רויטרס. עם זאת, כדאי לציין שהנתונים שהוצגו על ידי סוכנות הידיעות הם מוגבלים, והיא אף הודתה שלא יכלה לקבוע אם הירידה נובעת ממדיניות של הממשל או בכלל קשורה לירידה בביקוש מצד ישראל.

הדיווח אשר מתבסס על מידע שסיפקו גורמים בממשל הבריטי לצד נתונים מיחידת בקרת היצוא של המחלקה לעסקים ומסחר באי, שווי הרישיונות שאושרו על ידי בריטניה בין ה-7 באוקטובר ל-31 בדצמבר בשנה שעברה ירד ל-859,381 פאונד (1.09 מיליון דולר), הנמוך ביותר לתקופה זו מאז 2010. עם זאת, חשוב לזכור שבאותה התקופה, מדינות כמו ארה"ב וגרמניה הגדילו את מכירת הנשק לישראל, וכי הנתונים מתייחסים לרבעון בודד ממנו קשה ללמוד על מגמה.

בניגוד לארה"ב, ממשלת בריטניה לא מספקת נשק ישירות לישראל אלא מנפיקה רישיונות לחברות למכור נשק. ברויטרס מציינים כי ברבעון האחרון של 2022 אישרה בריטניה מכירת נשק לישראל בהיקף של 20 מיליון פאונד, כולל תחמושת לנשק קל ורכיבים למטוסי קרב. באותה תקופה בשנת 2017 אישרה הממשלה עסקאות בשווי 185 מיליון פאונד במכירת נשק לישראל, כולל רכיבים לטנקים וטילי קרקע-אוויר. בסוכנות הידיעות לא ספקו נתונים נוספים על היקף העסקאות בתקופות אחרות, או על היקף הרישיונת מתחילת 2023 ועד אוקטובר, ובחרו רק לציין שהנתונים קיימים רק מאז 2010.

רבים מהרישיונות שאושרו בתקופה שלאחר תחילת המלחמה בעזה היו לפריטים המופיעים ל"שימוש מסחרי" או פריטים שאינם קטלניים כמו שריונות גוף, קסדות צבאיות או כלי רכב עם הנעה לכל הגלגלים עם הגנה בליסטית. רויטרס לא יכלה לקבוע אם הירידה בשווי הרישיונות המאושרים לישראל נובעת מהחלטה של ​​בריטניה להגביל מכירה של פריטים מסוימים, או בגלל ירידה בביקוש מישראל.

חרף הנתונים חשוב לזכור, כי ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק היה אחד התומכים הבולטים באירופה באשר לזכותה של ישראל להגיב בכוח אל מול חמאס. למרת הביקורת במערכת הפוליטית במדינה, הוא התנגד לקריאות לעצור את העברת הנשק לישראל אך אמר שהממשלה דבקה ב"משטר רישוי זהיר מאוד". בכל אופן, בתקופה הקרובה צפויה בריטניה לספק מידע על היקפי מכירת הנשק לישראל במחצית הראשונה של השנה, אשר צפויה לשפוך אור חדש על הטענות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סונאק מובס בבחירות 18/06/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
    סונאק מובס בבחירות, הוא גמור הלייבור זוכה לרוב מוחלט
  • 4.
    לא צריך להתרגש ? אז ממה כן להתרגש ...מהקרקס של נתניהו (ל"ת)
    יוסי חתוכה 18/06/2024 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמואל 18/06/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    קרא לפני שתשלח
  • 2.
    ג'ון דו 18/06/2024 12:48
    הגב לתגובה זו
    תגובה ציונית הולמת
  • 1.
    Ron DeSantis 18/06/2024 12:34
    הגב לתגובה זו
    הכל למען הישרדות הקיסר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.