חרדים בני ברק
צילום: נתי קאליש

סערה בכנסת. נציג החרדים: "לשלוח צווים ל-63 אלף איש? זה ייכשל"

הדיון בבג"ץ נפתח הבוקר, כשהשופטים התעמתו עם נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, שטען כי "מדובר בדיני נפשות". נציג היועצת המשפטית טען: "אי אפשר להימנע מצווי גיוס ולהמשיך לממן ישיבות", נציג החרדים לא נשאל חייב ואחד השופטים ביקש לגייס הרבה יותר מ-3,000 אברכים
איציק יצחקי | (19)

דיון בבג"ץ חוק הגיוס נפתח הבוקר בבית המשפט העליון בירושלים. זהו אחד הנושאים מעוררי המחלוקת של השנים האחרונות: האם לגייס את החרדים לצה"ל ובאילו כמויות?הדיון הראשון התקיים לפני קצת יותר משלושה חודשים, אבל מאז הרכב השופטים השתנה והוא מכיל כיום תשעה שופטים, כולל נשיא העליון עוזי פוגלמן והנשיא הבא נעם סולברג, שהיה פעיל מאוד בדיון. עוד בהרכב השופטים: השופט יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט אלכס שטיין, השופט עופר גרוסקופף, השופטת יעל וילנר והשופטת גילה כנפי-שטייניץ.

המחלוקת ברורה: והממשלה טוענת שגיוס חרדים אינו חובה. העתירה טוענת בדיון לפגיעה בעקרון השיוויון. השופט עמית סולברג פנה במהלך הדיון לנציג הממשלה ואמר: "השופט נעם סולברג הוסיף: "התאכזבתי לקרוא בתגובה שלכם את המספר 3,000, בכל עמדה שהצבא הגיש מדובר ממילא על 3,000 חרדים שמתגייסים, הלוואי שהיה פי שלוש או פי ארבע מהמספר הזה. הממשלה צריכה להביע תמיכה בגיוס 3,000 תלמידי ישיבות".

נציגה של הממשלה בדיון היה עו"ד דורון טאובמן. הוא הסביר כי "התמיכות הקשורות להגברת הלימוד התורני לא רלוונטיות לשאלת הגיוס. התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים, אפשר לאהוב את זה, אפשר להסכים על זה ואפשר שלא אבל הסמכות ברורה". עו"ד טאובמן הסביר כי החרדים לא הפרו את החוק וכי הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות". השופטת דפנה ברק-ארז השיבה כי "לא מדובר דיני נפשות של אברכים - אלא של כלל האזרחים".

בדיון נכח גם עו"ד עו"ד שמואל הורוביץ, המייצג את איחוד הישיבות באר"י. "אני יכול להזדהות פה עם המצוקה העצומה בכל מילה באולם. אבל בנושא התמיכות, הוא פשוט לא קשור. מדובר בזכויות אדם, גם למחבלי נוח'בה מותר לאכול. אם אנחנו מגיעים לרמה כזו של יצירתיות כדי לשלול מאנשים לחם, זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת. למה לשלול קצבה? אני מבין שתקשורתית 'נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר אז בואו ניקח להם את הכסף'". השופטת דפנה ברק-ארז  ענתה לו: "זו טענה פופליסטית. כאן יש בחינה של עקרונות משפטיים".

עו"ד הורוביץ הוסיף כי "כפיית גיוס נועדה מראש לכישלון. בבג"ץ רובינשטיין נאמר שזו סוגיה מאוד רגישה שרק הכנסת יכולה להתמודד איתה. יש פה סוגיה רגישה, אפשר להגיד שהמצב לא תקין כרגע. אנחנו מצפים שלא יישלחו צווים ל-63 אלף איש". השופט אלכס שטיין אמר לו: "אדוני דוגל בהשהייה ארוכה של הנושאים בגלל הרגישויות?" וזה השיב: "אני דוגל שהחלטות כאלו יתקבל על ידי נציגי ציבור".

במהלך הדיון התערב גם נציג היועמ"שית גלי בהרה-מיארה, עו"ד אבי מליקובסקי, וטען כי ישנה זיקה בין חוק הגיוס לבין האפשרות למתן תמיכות לישיבות. "הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע לשלוח צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות". למרות זאת, הודגש בדיון כי מערכת הביטחון אינה ערוכה לקלוט את כל בני הישיבות בגיל גיוס. עוד טען עו"ד מליקובסקי כי 3,000 אברכים "זהו המספר המינימלי שהצבא יכול להתחייב עליו, זה מספר שעדיין לא משקף את ערך השוויון - לאור צורכי הצבא וערך השוויון". לטענתו, היועמ"שית סבורה שהצבא צריך לגייס הרבה יותר, ואז השופט נעם סולברג תהה: "למה להסתפק ב-3,000?". מליקובסקי השיב לו: "יש הרבה מאוד שאלות: מה הקיבולת של הבקו"ם? מתקני ההכשרה? אילו יחידות? עבודת המטה רק בשלבי גיבוש ואינה סופית".

"עמדת הממשלה תואמת לחלוטין את עמדת משרד הביטחון ורשויות הצבא", הוסיף נציג הממשלה טאובמן, שנשאל על ידי השופטת האם הממשלה מוכנה לגייס כבר עכשיו 3,000 אברכים. תשובתו הייתה שלילית. הוא הוסיף כי הממשלה אכן מכירה בחשיבות של שירות בצבא, אבל היא ערה מהחשש הגדול של הציבור החרדי מגיוס.: "תשע עתירות הוגשו במשך כמעט 50 שנה, שופטים רבים התייחסו, ואנחנו מתנגדים להפיכת הצו למוחלט. הוא הוסיף כי הממשלה החליטה להמשיך בחקיקה שהחלה בממשלה הקודמת וכי החקיקה תוסדר בתוך כחודשיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    סמ"פ (מיל) 02/06/2024 19:12
    הגב לתגובה זו
    מי שמינה את גנץ לרמטכ"ל אשם במחדל של 7 לאוקטובר
  • 11.
    שאול 02/06/2024 18:28
    הגב לתגובה זו
    אני בעד. קורא לכל החרדים להצטרף אלי
  • 10.
    אבי 02/06/2024 16:11
    הגב לתגובה זו
    וראו זה פלא - אף אחד לא שאל או התעניין, נשלחתי לגולני ל3 שנים מלאות ומילואים. במה הם יותר טובים?
  • 9.
    מי שלא מתגייס אין קצבה אין רשיון ואין דרכון לטיולים (ל"ת)
    אני 02/06/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אבי 02/06/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    נראה לכם שיהיה ניתן לגייס את החרדים...לא ניתן לשנות אג'נדה של אנשים..להבדיל,האם ניתן לגייס אנשי חמאס לצבא?האם ניתן לגייס את ערביי ישראל לצבא?אז איך אמרו הגשש...שבגצ יכתוב דוח..
  • 7.
    היי טק 02/06/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    תהליך המיונים גם כך לוקח זמן אפשר לגייס מתוך ה 66,000 לפחות 8,000 איש (זה רק 12%) מהשנה הבאה המספר יעלה ל 10,000 בכל שנה. גם אם שליש מתוכם יהיו קרביים אז דיינו.
  • 6.
    סרגיי 02/06/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    למפקד שלא אגיע יותר למילויים, לא ליפני שמדינה תפסיק לספסר בקרקעות ותדאג שלאנשים נורמטיביים ששרתו, למדו ועושים מילויים תיהיה אפשרות להקים תא משפחתי בקורת גג משלהם.
  • 5.
    איש פשוט 02/06/2024 14:33
    הגב לתגובה זו
    אם אני רוצה ללמוד רפואה, הנדסה, הוראה....... אני יכול לדחות הגיוס ולהמשיך ללמוד במוסד אקדמי במקביל לתלמידי הישיבות ??? מבטיח להתגייס יחד איתם אחרי הלימודים ולשרת אותו משך זמן שהם יהיו בסדיר ומילואים. זה שוויון אמיתי !!!!!
  • צודק!!! אם אתה ערבי תוכל לקבל את זה. זה שוויון אמיתי!!! (ל"ת)
    יוני 02/06/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    15 שנה ביבי והדחיינות ועכשיו התעוררו כולם (ל"ת)
    יוני 02/06/2024 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חלאס, נגמר , מספיק... לכו להתגייס (ל"ת)
    גיוס חובה לכולם 02/06/2024 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כרמוני 02/06/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
    אם לימוד תורה , שקול או חשוב יותר משירות בצבא כטענת החרדים. שיוויון אמיתי בנשיאה בנטל , יושג, רק אם יאפשרו לכל צעיר חייב גיוס , לבחור בין גיוס לצבא או גיוס לישיבה .......
  • חביבי 02/06/2024 14:00
    הגב לתגובה זו
    זה כבר קיים היום
  • כרמוני 02/06/2024 15:57
    הבן שלי שמתגייס ,קיבל לבחור מתוך רשימת יחידות. לימוד בישיבה לא הופיע שם וכשביקש, אמרו שאין דבר כזה
  • מה שרוצים לעשות עכשיו זה שלא תהיה אפשרות כזו (ל"ת)
    יוני 02/06/2024 15:26
  • 1.
    אמהות חרדיות גם צריכות לדאוג שלא ידפקו להן בדלת (ל"ת)
    זאב ערבות 02/06/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
  • הבן שלי ב8200 ,אני לא דואג לכלום , (ל"ת)
    זה נפלא , אין בעיה 03/06/2024 13:06
    הגב לתגובה זו
  • שי 02/06/2024 16:34
    הגב לתגובה זו
    על כל הרוג בצהל עושים גורל בין החרדים והורגים להם אחד. אמא שלהם תפחד מהדפיקה בדלת, ואתה תעלה אותו לגרדום
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

החזרת רכבים גנובים, צילום: דוברות המשטרההחזרת רכבים גנובים, צילום: דוברות המשטרה

ביטוח הרכב הוזל בלפחות 5% בחודשים האחרונים - תודה לצה"ל

אחרי התייקרות של כ-13% בשנה שעברה בביטוחי הרכב המחירים במגמת ירידה בעיקר הודות לירידה בגל גניבות הרכב בעקבות פעילות מוגברת של צה"ל והמשטרה ביהודה ושומרון

מנדי הניג |

כבר כמה חודשים שביטוחי הרכב יורדים, אחרי שבשנה שעברה היו עליות חדות, בהן קפצו פרמיות הביטוח בשיעורים דו-ספרתיים, אפשר לראות הוזלות ובעיקר בביטוח המקיף. לפי WOBI המחירים גם של החובה וגם של המקיף ירדו בכ-4% במחצית הראשונה של השנה, אפשר להניח שהמגמה הזאת ממשיכה ושאנחנו עומדים כעת על 5% פלוס ויותר - זאת מהשוואות שביצענו בשטח ומול הצעות מחיר שקיבלנו לרכב מצוי (יונדאי איוניק) ואפילו די גניב. עם זאת, אם נסתכל על מדד המחירים לספטמבר מצביעים אנחנו יכולים לראות בלימה קלה: מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% לעומת החודש הקודם וסעיף ביטוח הרכב טיפס ב-0.7%. בשוק ישנה ההערכה שמדובר בעצירה נקודתית, תוצאה של עדכוני תעריפים לקראת סוף הרבעון. והערכה הרווחת היא שבמדד הקרוב (שיפורסם בשישי הקרוב) תירשם ירידה, שתאשר את המשך המגמה כלפי מטה ואת העובדה שהשוק מתייצב סביב רמות מחירים נמוכות יותר לעומת השנה שעברה. מה שאומר שביטוח הרכב שלכם הולך ונהיה זול יותר בין השאר בזכות צה"ל וכוחות הביטחון שמחזירים רכבים גנובים ומצמצמים את רמת הסיכון.

מה הקפיץ את המחירים?

קצת על מה שהביא אותנו לרמות שמחיר של ביטוח מקיף יכול להגיע לכ-10% מערכו של הרכב. 2024 הייתה אחת הקשות לשוק המקומי או אולי טובות במובן של המרווחים של חברות הביטוח. במהלך אותה שנה נרשמה עלייה חדה בגניבות הרכב - מאות רכבים נגנבו מדי חודש, בעיקר מאזור המרכז והשרון, כשהם מועברים לשטחי יו"ש ושם הם מפורקים לחלקי חילוף או נמכרים מחדש. מבחינת חברות הביטוח, כל גניבה היא תביעה על “אובדן גמור”, ולכן הזינוק בהיקף הגניבות הוביל לייקור הפרמיות.

חוץ מזה הייתה עלייה דרמטית בעלויות של החלפים והתיקונים. שיבושי הסחר העולמי והזינוק בעלויות ההובלה הביאו להתייקרות של חלקי חילוף, ובמקביל גם עלות העבודה במוסכים עלתה. תביעות שנגעו בנזקי פח פשוטים הפכו ליקרות בעשרות אחוזים, וחברות הביטוח עדכנו את התעריפים כלפי מעלה. גם חדירת הרכב החשמלי תרמה לעלייה: רכבים חשמליים אולי זולים לתחזוקה שוטפת, אבל כל תיקון של תאונה פשוטה או פגיעה בסוללה מתברר כיקר מאוד - ובמקרים רבים מסתיים בהצהרה על “אובדן מוחלט” מה שמוביל את חברות הביטוח לשלם על מחירו של הרכב השלם. אל אלה הצטרפו גם האינפלציה והעלייה במדד המחירים לצרכן, שהשפיעו על ערך הרכב המבוטח, על עלויות השמאות ועל שכר העובדים בענף. רמת סיכון גבוהה בגלל הגניבות, ועלייה בעלויות התביעות הובילו לקפיצה של כ-13% בפרמיות ביטוח הרכב בממוצע.

מטפלים בגניבות ביד קשה

מי שהצליח במידה מסוימת לעצור את מגמת ההתייקרות היא מערכת הביטחון. בתקופה האחרונה נרשמת פעילות מוגברת של כוחות צה"ל והמשטרה ביהודה ושומרון, שהמטרה שלה היא לפגוע בתשתיות של המגנונים של גניבות הרכב. בשורה של מבצעים, שנעשו בשיתוף מחוז ש"י, מג"ב והמנהל האזרחי, הוחזרו עשרות רכבים גנובים לבעליהם החוקיים, נחשפו משחטות של רכבים, נעצרו מאות חשודים והוחרמו כלי פריצה ומחשבים ששימשו להפעלת רכבים. במבצע שנערך באוגוסט הארחון הושבו לישראל 30 כלי רכב וציוד הנדסי גנובים שהוחזקו בשטחי הרשות הפלסטינית, ובמבצע נוסף, שנערך בחודש שעבר, נעצרו 27 חשודים ישראלים ופלסטינים ונמצאו 9 רכבים גנובים. מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצ’י, הצהיר כי “אין יותר ערי מקלט - כל עבריין ייתפס”, והדברים הללו מקבלים תוקף בשטח.

הפעילות הזאת משפיעה גם על שוק הביטוח. ככל שהסיכון לגניבה יורד, גם עלות הביטוח אמורה לרדת. הדגש על אמורה כי חברות הביטוח פועלות "באיחור" הן מתאימות את המחירים אחרי שהן "משתכנעות" שרכיבי הסיכון יורדים. בינתיים הן מנצלות את מרווחי הסיכון. בפרמיות החדשות הן מתחשבות בירידה בהיקף הגניבות ובסיכוי הגבוה יותר להשבת רכב שנגנב. התוצאה של זה היא תמחור זול יותר של פוליסות חדשות, וגם הנחות מחודשות למבוטחים קיימים. יש לציין שהירידה הזאת פוגשת בעיקר את הביטוח המקיף, שהוא הרכיב שמגיב ישירות לשינוי בסיכון לגניבה. ביטוח החובה, שמכסה בעיקר נזקי גוף, פחות מושפע מהמגמה הזאת בגלל שהסיכון בו נמדד לפי תאונות ולא לפי גניבות.