הסיכון הגדול ביותר למערכת הבנקאות בישראל - מתקפות סייבר
על רקע העלייה במתקפות כנגד גופים ישראלים, איומי הסייבר ממשיכים להוות הסיכון הגדול ביותר על מערכת הבנקאות בארץ, כך עולה מסקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2023, אשר מתפרסמת היום על ידי הפיקוח על הבנקים. להערכתם, מגמה זו צפויה להמשך ואף להתגבר במהלך שנת 2024.
מתוצאות הסקר שערך הפיקוח על הבנקים, עולה כי חלה עלייה ברמת הסיכון של מתקפו סייבר על מערכת הבנקאות, וכי איום זה הינו המשמעותי ביותר על המערכת וצפוי להיות כזה גם בשנת 2024. לאחר מכן, דורגו הסיכון הגאופוליטי והסיכון הפוליטי המקומי, כסיכונים המטרידים ביותר עבור המערכת אחרי סיכון הסייבר. זאת על רקע מלחמת "חרבות ברזל", השפעותיה על הכלכלה והחשש להתפתחות המלחמה לזירות נוספות, לצד חשש משינויי חקיקה משמעותיים, ובפרט קידום חקיקה שנוגעת להיטל מיוחד על מערכת הבנקאות.
הסיכונים המטרידים כיום את מערכת הבנקאות. קרדיט: הפיקוח על הבנקים
לדברי הפיקוח בשנת 2023 נותר איום הסייבר גבוה הן בישראל והן בזירה הבין־לאומית. ארגונים ברחבי העולם ובכלל זה במגזר הפיננסי, חוו עלייה בתדירות ובתחכום של מתקפות סייבר, לצד תקיפות באמצעות שרשרת האספקה, אירועי כופרה וסחיטה, דלף מידע ומתקפות מניעת שירות (DDoS) בעצימות גבוהה. לצד זה, בישראל, ובין היתר על רקע מלחמת "חרבות ברזל", עלייה ניכרת במתקפות הסייבר. מסקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות עלה כי רובם אכן זיהו עוד טרם המלחמה עלייה מסוימת בסיכון הסייבר בשנת 2023 בהשוואה לשנת 2022. לאחר פרוץ המלחמה חלה החמרה משמעותית ברמת הסיכון, בעיקר ברמה המדינתית, אך גם ברמת מערכת הבנקאות והתאגידים הבנקאים.
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות סקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות – ”האם חלו התפתחויות בזירות הסייבר השונות?“
קרדיט: הפיקוח על הבנקים
למרות העלייה בכמות המתקפות, במהלך שנת 2023 לא התרחשו אירועי סייבר ואבטחת מידע מהותיים בקרב גופי מערכת הבנקאות. במהלך שנת 2023 ליווה הפיקוח על הבנקים את הטיפול ב-21 אירועי סייבר במערכת הבנקאות, בהשוואה ל-15 אירועים בשנת 2022. מהסקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות, עלה כי חלה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עלייה בכמות ניסיונות התקיפה בהשוואה לשנת 202,2 בעיקר בתקיפות מסוג מניעת שירות מבוזרות (DDoS), אך לא חל שינוי משמעותי בבחינת כמות אירועי הסייבר וברמת הנזקים בפועל.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
עם זאת, בשנת 2023 נצפתה מגמת עלייה בהונאות סייבר מבוססות הנדסה חברתית ובנזקי הונאות אלה בהשוואה לשנת 2022. סקר הסיכונים שערך הפיקוח על הבנקים בקרב נושאי משרה בכירים במערכת הבנקאות ובקרב חברות כרטיסי האשראי חושף כי המשיבים סבורים כי הסיכונים המתאימים ביותר לגופי מערכת הבנקאות בתחום הסייבר הם אירועי סייבר מבוססי הנדסה חברתית שמופנים כלפי לקוחות ואירועי מניעת שירות.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")