הסיכון הגדול ביותר למערכת הבנקאות בישראל - מתקפות סייבר
על רקע העלייה במתקפות כנגד גופים ישראלים, איומי הסייבר ממשיכים להוות הסיכון הגדול ביותר על מערכת הבנקאות בארץ, כך עולה מסקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2023, אשר מתפרסמת היום על ידי הפיקוח על הבנקים. להערכתם, מגמה זו צפויה להמשך ואף להתגבר במהלך שנת 2024.
מתוצאות הסקר שערך הפיקוח על הבנקים, עולה כי חלה עלייה ברמת הסיכון של מתקפו סייבר על מערכת הבנקאות, וכי איום זה הינו המשמעותי ביותר על המערכת וצפוי להיות כזה גם בשנת 2024. לאחר מכן, דורגו הסיכון הגאופוליטי והסיכון הפוליטי המקומי, כסיכונים המטרידים ביותר עבור המערכת אחרי סיכון הסייבר. זאת על רקע מלחמת "חרבות ברזל", השפעותיה על הכלכלה והחשש להתפתחות המלחמה לזירות נוספות, לצד חשש משינויי חקיקה משמעותיים, ובפרט קידום חקיקה שנוגעת להיטל מיוחד על מערכת הבנקאות.
הסיכונים המטרידים כיום את מערכת הבנקאות. קרדיט: הפיקוח על הבנקים
לדברי הפיקוח בשנת 2023 נותר איום הסייבר גבוה הן בישראל והן בזירה הבין־לאומית. ארגונים ברחבי העולם ובכלל זה במגזר הפיננסי, חוו עלייה בתדירות ובתחכום של מתקפות סייבר, לצד תקיפות באמצעות שרשרת האספקה, אירועי כופרה וסחיטה, דלף מידע ומתקפות מניעת שירות (DDoS) בעצימות גבוהה. לצד זה, בישראל, ובין היתר על רקע מלחמת "חרבות ברזל", עלייה ניכרת במתקפות הסייבר. מסקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות עלה כי רובם אכן זיהו עוד טרם המלחמה עלייה מסוימת בסיכון הסייבר בשנת 2023 בהשוואה לשנת 2022. לאחר פרוץ המלחמה חלה החמרה משמעותית ברמת הסיכון, בעיקר ברמה המדינתית, אך גם ברמת מערכת הבנקאות והתאגידים הבנקאים.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות סקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות – ”האם חלו התפתחויות בזירות הסייבר השונות?“
קרדיט: הפיקוח על הבנקים
למרות העלייה בכמות המתקפות, במהלך שנת 2023 לא התרחשו אירועי סייבר ואבטחת מידע מהותיים בקרב גופי מערכת הבנקאות. במהלך שנת 2023 ליווה הפיקוח על הבנקים את הטיפול ב-21 אירועי סייבר במערכת הבנקאות, בהשוואה ל-15 אירועים בשנת 2022. מהסקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות, עלה כי חלה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עלייה בכמות ניסיונות התקיפה בהשוואה לשנת 202,2 בעיקר בתקיפות מסוג מניעת שירות מבוזרות (DDoS), אך לא חל שינוי משמעותי בבחינת כמות אירועי הסייבר וברמת הנזקים בפועל.
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
עם זאת, בשנת 2023 נצפתה מגמת עלייה בהונאות סייבר מבוססות הנדסה חברתית ובנזקי הונאות אלה בהשוואה לשנת 2022. סקר הסיכונים שערך הפיקוח על הבנקים בקרב נושאי משרה בכירים במערכת הבנקאות ובקרב חברות כרטיסי האשראי חושף כי המשיבים סבורים כי הסיכונים המתאימים ביותר לגופי מערכת הבנקאות בתחום הסייבר הם אירועי סייבר מבוססי הנדסה חברתית שמופנים כלפי לקוחות ואירועי מניעת שירות.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
