המסים שבדרך ואיך הממשלה יכולה להקטין את הגירעון בלי מסים?
הגירעון המצטבר ב-2024 יהיה מעל התחזית והגירעון ל-2025 צפוי גם להיות משמעותי. הערכה סבירה לנקודת הזמן הזו היא גירעון של קרוב ל-8% השנה ו-7% לשנה הבאה. בקצב הזה אנחנו מתקרבים לגירעון ביחס לתוצר של 80%. עליית מדרגה מרמת ה-60% שהייתה לפני כחצי שנה-שנה.
במקביל הוצאות המימון עולות מדרגה. חברות הדירוג הורידו את התחזית, אגרות החוב של ישראל עוד לפני הורדת הדירוג ביטאו ריבית גבוהה, והגיוסים החדשים של החשב הכללי יהיו בריבית גבוהה יותר.
לעצור את הזינוק בתקציב הביטחון
הדרך להילחם בגירעון העולה היא לא להתפשר על בזבוזי תקציב הביטחון. האוצר ובעיקר החשב הכללי, יהלי רוטנברג נלחמים בעלייה הגדולה בתקציב הביטחון, אבל הם לא יכולים שלא לאשר בתקופת מלחמה את הוצאות הביטחון והוצאות המלחמה. הצבא מזמן אנשי מילואים, יש גם ימי מילואים מבוזבזים - זה כסף שהולך לפח. הצבא משלם על כוננות באופן מלא - כסף שהולך לפח. הצבא מצטייד בטירוף - זה עולה הרבה כסף. זה קורה בשעה שלכולם ברור שיש בצבא שומנים גדולים, בעיקר בשכר של הדורות הראשונים, בעיקר בפנסיה תקציבית מושחתת. אי אפשר לחזור 30-40 שנה אחורה לתקופה שהתקציב הביטחוני לקח אותנו למטה. צריך להצטייד בטייסות חדשות וציוד ללחימה, אבל צריך לקבוע סדר עדיפות ולהוריד את השומנים.
לייצא יותר גז לשכנות שלנו
תקציב הביטחון הוא המקום שהכי נכון לקצץ בו. יש כמובן מקומות נוספים, אבל במקביל צריך למצוא מקורות הכנסה - אתם יודעים שייצוא הגז לשכנות מסביב יגדיל דרמטית את קופת המדינה ולא ייפגע בדורות הבאים. יש לנו גז ל-30 שנה גם אם היקף הגז לייצוא יורחב. מעל 50% מהיקף ההכנסות בייצוא זורמים למדינה. במשרד האנרגיה יש ועדה שיושבת על זה, המסקנות בקרוב, וזה יכול להשפיע לטובה על המאזן שלנו.- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא גז לשכנות שלנו מוכיח את עצמו גם בזירה הביטחונית. הקשר עם מצרים וירדן נשען על הצורך שלהם בגז שלנו. בשעה שאיראן תקפה אותנו חיל האוויר הירדני יירט חלק מהכטב"מים והטילים, זה גם קשור לתלות שלהם בגז שלנו.
לגייס עובדים לרשות המסים
פתרון ממקום אחר לגמרי - כולם מדברים על העלאת מסים, אבל אם תשאלו ברשות המסים מה באמת צריך הם יגידו לכם שצריך עוד עובדים. הגדלת המפקחים תעלה משמעותית את הגבייה. חסרים אנשים ברשות המסים וכל מה שצריך זה להוסיף עשרות רבות של עובדי מסים שיבדקו, יבקרו ויגבו כספים. העלות של אותם עשרות עובדים ואפילו מאות בודדות, תוחזר מאוד מהר.
אבל נראה שמה שיקרה הוא הפתרון הכי קל, לא הכי נכון - העלאת מע"מ מוקדם מהצפוי וגם הקפאת התקרות להטבות מס. כל תושב מקבל נקודות זכות שמקלות את תשלום המס ומזכות-מקזזות את התשלום. הנקודות האלו צמודות למדד והכוונה כעת היא שלא להצמיד אותן. כך בעצם ההטבות יופחתו, ישולמו בפועל יותר מסים ממה שהיה אמור להיות.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
העלאות המסים שבדרךה"גזירה" הראשונה עליה כבר הודיעה המדינה היא על העלאת המע"מ ב-1% ל-18% החל מ-2025, אבל לאחרונה בדקה המדינה אפשרות להחיל זאת כבר מחודש יולי. העלאת המע"מ צפויה להכניס לקופת המדינה 7.2 מיליארד שקל בשנה, כאשר אחת הביקורת המרכזיות שנשמעו כנגד העלאה זו היא כי מדובר במס שייפגע בעיקר בשכבות החלשות.
היתרון המרכזי בהעלאת מע"מ טמון בפשטות הביצוע ובהיעדר לובי חזק לקבוצות חלשות שהן הנפגעות הגדולות מהעלאת המע"מ. העלאת המע"מ היא קנס לכולם, אבל ככל שלמשפחה הכנסה פנויה נמוכה יותר כך הוא משפיע עליה יותר. עם זאת, שיעור המע"מ בישראל נמוך בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, שם הממוצע עומד על 21.8%, אך גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD שלא חברות באיחוד (למעט ארה"ב שם אין מע"מ) בהן עומד הממוצע על 14.6%.
במקביל שוקלים באוצר להגדיל לתקופה קצרה את מס החברות שעומד כיום על 23%. זה פתרון טוב כי הוא אומנם מגדיל את הוצאות המסים של החברות, אבל יש לו אופק לסיום. זה לא קנס לשנים רבות. מעבר לכך, זה גם ניתן לעיכול אצל רוב החברות הגדולות שנסחרות בבורסה כי זה סוג של אירוע חד פעמי. המשקיעים לא יפגעו במניות אם מדובר במס גבוה במשך שנה, להבדיל מהעלאת מס קבועה כמובן שמשפיעה על שווי החברה.
צעד נוסף שככל הנראה לעשות הממשלה היא לחפש אילו פטורים והטבות היא יכולה לבטל. ביטול פטורים עשוי להיות מקור להכנסה משמעותית, אבל כאן כבר מדובר דווקא בלוביסטים גדולים וחזקים שיתמודדו מול פקידי האוצר. ביטול פטורים ממס על שכר דירה, עצירת מנגנון ההצמדה על קצבאות וכדומה הם אפשרויות שעומדות על הפרק.
ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות הוא חשוב ונחוץ, זה יתרון לקבוצה מאוד ספציפית של עובדים בכירים או ברמות שכר גבוהות ועובדי המגזר הציבורי. אלא שגם כאן יש לוביסטים ובראשם ההסתדרות שתילחם על ביטול הפטור. זאת ועוד - יש כעת ועדה שיושבת על מיפוי ושינוי של כל אפיקי החיסכון לטווח ארוך עם דגש על המיסוי בגינם ונראה שכל עוד הוועדה לא תעביר המלצותיה, לא ניתן יהיה לשנות תוך כדי עבודתה את המיסוי של אפיקי החיסכון.
גילוי מרצון ודיבידנד מוטב
שתי תוכניות שיכולות לייצר כסף למדינה היא החזרה לגילוי מרצון - מדובר על אנשים שיש להם כסף בחו"ל ויכולים במסגרת גילוי מרצון להביא אותו ארצה עם מס אבל בלי קנבס ובלי הליך פלילי.
מקור הכנסה נוסף הוא הטבה בעת חלוקת דיבידנד. זו הטבה זמנית שתגרום לאנשים לחלק דיבידנדים מהחברות כדי ליהנות מההטבה. זה יעשה בשיעורי מס נמוכים משיעור המס הקיים, אבל לא מאוד נמוכים. בדרך הזו - גם מקבלי הדיבידנד ייהנו (מיסוי נמוך) וגם המדינה תהנה. זה עדיף על להשאיר את הכספים בחברות בלי שיחולקו.
- 25.מני 12/05/2024 17:22הגב לתגובה זוזה לבד חיסכון של איזה שני מיליון ש"ח.
- 24.בת אל 12/05/2024 17:08הגב לתגובה זוכולנו מחויבים לעצור את מעשי הביזה הנוראיים שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה. בנפשנו לעצור את העמלקים.
- 23.הנתונים מטעים 12/05/2024 14:09הגב לתגובה זוזה נראה הרבה, בפועל ב-3 חודשים האחרונים של השנה בקושי היו עסקאות 12,300 בערך. לעומת 2022 עדיין ירידה משמעותית
- 22.כלכלן 12/05/2024 13:07הגב לתגובה זולהרוג שתי ציפורים במכה אחת גם שחרור נכסים עי עשירים ותשלום מס בעת העיסקה וגם שחרור קרקעות עי יזמים שדוגרים שנים על קרקע
- 21.שמלוק ראיין 12/05/2024 13:06הגב לתגובה זואת העיקר לא כתב. לבטל מיידית את כספי השחיתות שמוזרמים לאלה שמסרבים לתת כתף למאמץ המלחמתי ואפילו לא מניפים את דגל ישראל בהפגנותיהם, לבטל לחלוטין תמיכה במוסדות חינוך פרטיים שתכנית הלימודים שלהם וניהולם הכספי אינם בפיקוח והחינוך שלה מתנכר למדינה, לבטל לפחות שישה משרדים ממשלתיים לגמרי מיותרים.
- 20.תקציב הביטחון צריך להיות מוכפל אם ישראל חפצת חיים (ל"ת)12/05/2024 12:37הגב לתגובה זו
- העורב 12/05/2024 17:20הגב לתגובה זושום תקציב ביטחון לא היה עוזר ב-7.10. אם היו בונים את החומה כמו שצריך והצבא הקטן והחכם היה מגיע בפחות מהזמן הדרוש להריסת החומה אז יכולנו אפילו להקטין את תקציב הביטחון. כמובן שמודיעין שעושה את המוטל עליו ומתריע על כוחות אוייב בדרכם לגדר היהקונה לנו זמן יקר. הגדלת התקציב לא תפתור דבר, היא רק תגביר את השאננות.
- 19.pilpeli 12/05/2024 11:56הגב לתגובה זותקציב תאגיד השידור לשנת 2018 עמד על 747 מיליון שקל (וזאת לפני הכנסות מפרסום!), כאשר למרבה ההפתעה הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב
- 18.pilpeli 12/05/2024 11:53הגב לתגובה זומה עם לבטל את תאגיד השידור עם מאות רבות של מיליונים שנשפכים אליו ?
- 17.רון גל 12/05/2024 11:48הגב לתגובה זולמה? כי את זה משלמים גם החרדים, גם הערבים, אפילו הפושעים כשהם קונים את הסיגריות שלהם במכולת. או את המרצדס החדשה שלהם בסוכנות. יהיה קשה לשכבות הלא עובדות, שיהיה קשה, מה לעשות. אם היה אפשר לברור מי הביא את עצמו למצב הזה בגלל שהוא טמבל ומי הגיע למצב הזה עקב כוח עליון, זה היה מצוין, אבל אי אפשר.
- 16.יעל 12/05/2024 11:44הגב לתגובה זותקציביות ולהשאיר רק לחיילי הקרבי ותומכי הלחימה. כל השאר אין סיבה לפנסיה תקציבית.
- 15.יאיר מחדליהו 12/05/2024 11:23הגב לתגובה זומה עם לבטל את משרדי המסורת המורשת והקשקשת ?
- 14.איש פשוט 12/05/2024 11:22הגב לתגובה זואף מילה על העברות לחרדים, הנחות למשפחות מרובות ילדים שהוריהם אינם עובדים, פנסיות תקציביות מוגזמות, השקעות עתק ביו"ש (תשתיות ושמירה גם לישובים בלתי חוקיים), נושאי כשרות ומורשת שלא מעניינים את כולם, ממשלה מנופחת ומנגנון ציבורי שמאוייש בחלקו הגדול על ידי מקורבים ולא על ידי אנשי מקצוע.......
- pilpeli 12/05/2024 11:55הגב לתגובה זואף מילה על כמעט מליארד שקל שמגיע לתאגיד השידור
- 13.תורידו מס רווחי הון לטווח קצר. המונים יממשו. (ל"ת)עידן 12/05/2024 10:51הגב לתגובה זו
- 12.חייל מילואים 12/05/2024 10:21הגב לתגובה זוחרדים לא עושים צבאחרדים לא תורמים כלום למדינהעובדים בשחור ומקבלים קצבאות
- 11.אייל 12/05/2024 10:13הגב לתגובה זוצבא של בושה, שמבייש את השם צבא.
- 10.להפסיק מימון חרדים (ל"ת)עכשיו 12/05/2024 10:07הגב לתגובה זו
- 9.חרדים? 12/05/2024 09:47הגב לתגובה זואיפה הפנסיות התקציביות? לא נוגעים בבוגדים?
- 8.אורי 12/05/2024 09:43הגב לתגובה זוכל עוד נתניהו בשילטון, לא יהיו רפורמות, הוא רוצה לשלוט, ולא יכניס את הסקטור החרדי לשוק העבודה. הסקטור הציבורי משן ולא יעיל, שם אפשר לחסוך הרבה כסף, אבל הפוליטיקאים לא יעזו לשנות משהו, כי הם רוצים להבחר, ולעזאזל המדינה.
- 7.מריה מגדלנה 12/05/2024 09:30הגב לתגובה זוגילוי גילוי אני מתעבתתתתת בלשון המעטה את כנופיית נתניהו שהביאה עלינו את השואה החל מתחילת כהונתה. גילוי מרצון? אם היה לי מה לגלות לא לכנופיה הזו.... עופו לעזאזל
- 6.דורון 12/05/2024 08:38הגב לתגובה זוהכסף הגדול נמצא בביטחון ובתשלומי ביטוח לאומי. שם תקצצו אבל לא לאנשים שעבדו ושלמו ביטוח לאומי כל חייהם.לפי ה oecd , הכלכלה השחורה היא כארבעים אחוז מהתוצר. להעמיק שם את הגביה, במיוחד במגזר החרדי שהם ומיסים זה שני קווים מקבילים שלעולם לא נפגשים. ביטול המזומן יעשה פחאים
- 5.ZZ 12/05/2024 08:33הגב לתגובה זומלווה חד פעמי שיחזור עם ריבית מופחתת או ללא ריבית או אפילו לא במלואו לתקופה ארוכה, כל דבר שלא חד פעמי - לא יירד ויגרום למנוע שלילי נגד הצמיחה.. להעלות קל להתרגל לזה קל להוריד חזרה בלתי אפשרי!!! המלחמה תגמר עליית המיוסי לא!
- 4.גדעון 12/05/2024 08:23הגב לתגובה זו1. העברות לחרדים. 2. תשלומי העברה מוגזמים.
- 3.מיכה 12/05/2024 07:58הגב לתגובה זוהעצמאים הקטנים כמעט ולא משלמים מיסים והמבין יבין
- 2.יעקב 12/05/2024 07:53הגב לתגובה זוהמיסים שלנו נועדו לחרדים. יש לשמור על הכסף מפני הגנבים.....
- 1.ולגופו של עניין, כתבת שטויות. התקציב שאושר גבוהה ב 12/05/2024 07:52הגב לתגובה זוולגופו של עניין, כתבת שטויות. התקציב שאושר גבוהה ב-12% מהתקציב הקודם בלי (!!!) כל קשר לביטחון. יש מלא מאיפה לקצץ. במיוחד ב25 שרים מיותרים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
