גלעד יעבץ אנלייט
צילום: אילן מור
דוחות

אנלייט: עליה של 27% בהכנסות; ההכנסות בישראל יותר מהוכפלו

הכנסות החברה בישראל הסתכמו ב-28.5 מיליון דולר לעומת 13.8 מיליון דולר ברבעון המקביל; עוקפת את צפי האנליסטים בדוחות ומאשררת את התחזית לשנה כולה
רוי שיינמן | (1)

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט דיווחה על תוצאותיה לרבעון הראשון שהיו מעל צפי האנליסטים ואישררה את התחזית לשנה כולה שנתנה בתחילת השנה והייתה מאכזבת כזכור. הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-90 מיליון דולר (331 מיליון שקל), גידול של 27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (32% בשקל) ובהשוואה לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 79.4 מיליון דולר.

עוד על אנלייט:

>>עמית פז, ממייסדי החברה, הגיע לועידת ההשקעות באנרגיה של ישראל: "התחלנו את הדרך כשכל אחד שם 50 אלף שקל מהכיס".

>>גלעד יעבץ, מנכ"ל החברה, בשיחה: "אנלייט תשלש את גודלה כל 3 שנים".

הרווח המדולל למניה הסתכם ב-14 סנט, ירידה של 30% מהרבעון המקביל ומעל לצפי האנליסטים שהיה לרווח של 11 סנט למניה.

ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-68 מיליון דולר (250 מיליון שקל), גידול של 28% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (32% בשקל). הרווח נקי הסתכם ב-24 מיליון דולר (90 מיליון שקל), קיטון של 26% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (24% בשקל). תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-35 מיליון דולר (129 מיליון שקל), קיטון של 36% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (קיטון של 34% בשקל).

החברה ציינה כי הירידה מיוחסת להכנסת מימון חריגה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2023, אשר הביאה לרווח חד-פעמי של 12 מיליון דולר ברבעון לאור פיחות של השקל לעומת הדולר של יתרת המזומן הגבוהה שהתקבלה במסגרת השלמת ה-IPO בארה"ב בחודש פברואר 2023. 

בחלוקה לאזורים, החברה הציגה הכנסות של 28.5 מיליון דולר בישראל לעומת 13.8 מיליון דולר ברבעון המקביל - יותר מפי 2. ההכנסות במרכז-מזרח אירופה הסתכמו ב-28 מיליון דולר לעומת 23.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, עליה של 20%. בנוסף, הפורטפוליו המניב של החברה גדל ב-32 מגה-וואט ייצור ו-63 מגה וואט-שעה של אגירה.

החברה גם עדכנה כי פרויקט Atrisco סולארי משולב אגירה צפוי להגיע להפעלה מסחרית במחצית השנייה של 2024, כמתוכנן, וכי Country Acres, Roadrunner ו-Quail Ranch בהספק כולל של 810 מגה-וואט ייצור ו-2 גיגה-וואט אגירה מתקדמים במהירות לסטטוס מוכן להקמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, החברה דיווחה כי הושגה סגירה פיננסית לפרויקטים Pupin, Tapolca, ו- AC/DC באירופה בהספק כולל של 180 מגה-וואט ייצור. היקף ההלוואות עמד על 137 מיליון דולר והחזר ההון עצמי העודף לחברה עמד על כ-29 מיליון דולר.בנוסף, בקעת ערד 3, שמהווה חלק ממקבץ סולארי משולב אגירה הגיע להפעלה מסחרית. השלמתם והפעלתם המסחרית של יתר חמשת האתרים במקבץ צפויה לאורך שנת 2024.

החברה אישררה את התחזית שלה לשנת 2024 שעומדת על הכנסות בטווח של 335 מיליון דולר ועד 360 מיליון דולר, בהשוואה לצפי האנליסטים שעומד על 347.3 מיליון דולר. החבר גם צופה EBITDA מתואם בטווח של 235 מיליון דולר ועד 255 מיליון דולר וכי 90% מהספק הייצור הכולל של אנלייט הצפוי בשנת 2024 יימכר במחיר קבוע או על ידי גידור או במסגרת הסכמי PPA.

"התוצאות שלנו ברבעון הנוכחי מציגות פתיחה חזקה מאוד לשנת 2024. ההכנסות צמחו ב-27% וה- Adjusted EBITDA ב-28%, כתוצאה מביצועים חזקים של הנכסים המניבים שלנו. לאור התוצאות הללו, אנו שמחים לאשרר את התחזית הפיננסית המלאה לשנת 2024", מסר גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת. "התוצאות הפיננסיות שלנו נהנו מתפוקות ייצור גבוהות של פרויקטי הרוח שלנו, ותוכניות ההקמה לשנת 2024 מתקדמות בהתאם ללו"ז המתוכנן. פרויקט Atrisco יהיה פעיל עד סוף שנת 2024, ובמקביל שלושה פרויקטי דגל חדשים בארה"ב יתחילו בהקמה במהלך המחצית השנייה של השנה".

מנית אנלייט נסחרת בתל אביב במחיר של 65.3 שקל למניה לפי שווי 7.7 מיליארד שקל (2.06 מיליארד דולר בוול סטריט). מתחילת השנה ירדה המניה ב-8.3% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-4.3%.

מנית אנלייט ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לדעתי ירידה חדה מדיי. זה יתקן (ל"ת)
    מבין עניין 08/05/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?