פרישה פנסיה זקן
צילום: Pixabay
מדריך

ההונאות הפופולריות ביותר לאוכלוסייה המבוגרת וכיצד תוכלו לשמור על הכסף שלכם

האינטרנט יכול להיות מקום נהדר. אך הוא גם מלא באנשים רעים שמנסים לגנוב את המידע האישי והכסף שלכם. אלו חלק מהתרמיות הנפוצות ביותר על פי חברת אבטחת המידע ESET
דור עצמון |

כולנו מזדקנים. אלו חדשות טובות לפושעים דיגיטליים, שמצאו מכרה זהב בדמות חברה שמזדקנת בקצב מהיר. הם מכוונים את מתקפותיהם לקשישים באופן הולך וגדל מכיוון שהם מאמינים שיש להם יותר כסף שיוכלו לגנוב, וההבנה הטכנולוגית שלהם חלשה מדי מכדי לעורר חשד לסימנים הראשוניים של תרמית.

בשנת 2022, בני 60 ומעלה דיווחו ל-FBI על הפסד של 3.1 מיליארד דולר כתוצאה מפשעי סייבר כחלק מ-88,262 תקריות. הדיווח הזה מייצג עלייה של 82% לעומת השנה הקודמת, אך עדיין יש מקרים רבים אחרים שלא דווחו.

ההשפעה של הונאות כאלה עלולה להיות הרסנית אם כבר יצאתם לפנסיה ואין לכם מקור הכנסה נוסף מלבד החסכונות שנגנבו ע״י פושעים. אז אם אתם בגיל השלישי, או קרובי משפחה של אדם כזה, המשיכו בקריאה.

10 ההונאות שכדאי להיזהר מהן

כמובן, האינטרנט יכול להיות מקום נהדר. אך הוא גם מלא באנשים רעים שמנסים לגנוב את המידע האישי והכסף שלכם. אלו חלק מהתרמיות הנפוצות ביותר על פי חברת אבטחת המידע ESET:

1. פישינג

אנחנו נתחיל באיום שהוא הקללה של האינטרנט של ימינו: פישינג. הודעת דוא״ל, הודעת SMS או הודעה ברשת חברתית יגיעו באופן מפתיע. הפושע יתחזה לגוף לגיטימי ויבקש מכם לספק מידע כמו פרטי התחברות לחשבון, ללחוץ על קישור או להוריד קובץ מצורף. המידע שתתנו יאפשר לתוקף לפרוץ לחשבונות שלכם, וכניסה לקישור או הורדת קובץ עשויים לגרום להורדה של נוזקה שנועדה לגנוב נתונים נוספים או לנעול את המחשב שלכם.

2. תרמיות רומנטיות

תרמיות רומנטיות הביאו רווח של 734 מיליארד דולר לפושעי סייבר בשנת 2022, כך לפי ה-FBI. פושעי סייבר יצרו פרופילים מזויפים באתרי דייטינג, יצרו קשרים עם רווקים ובנו אמון, במטרה להוציא מהם כמה שיותר כסף. במרבית המקרים הם יגידו שהם זקוקים לכסף כדי לשלם על טיפולים רפואיים או כדי לטוס ולפגוש את אהוב ליבם. כמובן, הם תמיד ימצאו תירוץ לכך שהם לא מראים את פניהם בשיחת וידאו או נפגשים בעולם האמיתי.

3. תמיכה טכנית

כחלק מאחת מההונאות הטלפוניות הוותיקות ביותר, הפושע יתחזה לגורם לגיטימי כמו חברת טכנולוגיה או ספק שירותי תקשורת, ויגיד שיש בעיה כלשהי במחשב שלכם. זה יכול לקרות באופן פתאומי, או שתקבלו הודעה לפיה עליכם להתקשר ל-״מוקד סיוע״ לאחר שתופיע הודעה מדאיגה אך לא-מזיקה על מסך המחשב שלכם. הפושעים ינסו לגרום לכם לתת להם גישה למחשב שלכם. לאחר מכן הם ינסו למצוא דרך לקחת ממכם כסף – עבור ״הגנה״ או ״שדרוגים״ למחשב שאינם נחוצים, או באמצעות גניבת מידע כספי מהמחשב.

קיראו עוד ב"בארץ"

4. הונאות בעת רכישות אונליין

פושעים מייצרים חנויות מקוונות שנראות לגיטימיות וימשכו אליהן משתמשים באמצעות הודעות פישינג בדואר אלקטרוני, ב-SMS או ברשתות חברתיות. במקרים רבים מוצעות הנחות ענק על המוצרים המוצעים בחנויות. אך המוצרים הם מזויפים, גנובים או לא קיימים כלל, והמטרה האמיתית היא להצליח לקבל את פרטי כרטיס האשראי שלכם.

5. שיחות אוטומטיות

בוטים טלפוניים מסתמכים על טכנולוגיה אוטומטית כדי להתקשר למספרי טלפון רבים במקביל. הודעה שהוקלטה מראש עשויה לשמש להצעת מוצרים בהנחה גדולה מאוד או אף בחינם. הודעה אחרת עשויה להפחיד את הנמען ולגרום לו להגיב – למשל, התרעה על כך שהם חשופים לתביעה. אם תגיבו, הפושעים ינסו להשיג מידע אישי וכספי עליכם.

6. התחזות לממשלה

כמו הונאות תמיכה טכנית, גם ההונאות הללו מופעלות בדרך כלל ממוקדים טלפוניים בדרום אסיה. ההפסד הכולל כתוצאה מתרמיות כאלה בשנת 2022 עמד על מיליארד דולר. בגרסה הזאת, הפושע יתחזה לאדם מרשות המיסים, הביטוח הלאומי או גורם ממשלתי אחר, וידרוש תשלום על מיסים או חובות אחרים שטרם שולמו. הם יתריעו על כך שהימנעות מתשלום עשויה להוביל למעצר או לעונשים אחרים.

7. הגרלות

פושע יתקשר באופן מפתיע ויטען שזכיתם בהגרלה, וכל שעליכם לעשות כדי לזכות בפרס שלכם הוא לשלם עמלת פירעון או מס לפני הזכייה. כמובן, אין שום פרס והכסף שלכם ייאבד.

8. הונאות השקעות

גורם הרווח הגדול ביותר לפושעי סייבר ב-2022, שהוביל לרווח של מעל 3.3 מיליארד דולר, הוא הונאות התעשרות מהירות שמבטיחות סיכון נמוך והחזר ודאי על השקעות, בדרך כלל באמצעות השקעות במטבעות דיגיטליים. בפועל, ההשקעות האלו אינן מחזיקות מים.

כיצד להישאר מוגנים?

בחברת אבטחת המידע ESET מציעים לזכור את הכללים הבאים כדי להישאר מוגנים:

אם הצעה מסוימת היא טובה מכדי להיות אמיתית, היא כנראה אינה אמיתית.

חשדו בכל גורם שפונה אליכם באופן מפתיע וללא הזמנה. אם אתם רוצים להגיב, אל תגיבו ישירות להודעה אף פעם. במקום זאת, חפשו בגוגל את הגורם ששלח לכם את ההודעה והתקשרו אליו או שלחו אליו הודעה כדי לוודא שהפנייה אכן הגיעה ממנו.

הישארו רגועים, גם כשמלחיצים אתכם בטלפון. אל תמסרו פרטים אישיים אף פעם.

אל תסתמכו על זיהוי המספר בשיחה מזוהה, שאותו ניתן לזייף.

השתמשו באימות רב-שלבי בכל החשבונות שלכם כדי לצמצם את הסיכון לגניבת פרטי ההתחברות שלכם.

לעולם אל תעבירו כסף בהעברות בנקאיות, אפליקציות תשלומים, גיפטקארדים ומטבעות דיגיטליים, שכן במקרה של הונאה אין כל אפשרות לבקש את הכסף בחזרה.

אל תלחצו על קישורים ואל תורידו קבצים מצורפים שהגיעו כחלק מהודעות בדוא״ל / SMS / רשתות חברתיות.

מה לעשות אם רימו אתכם

אם אתם חוששים שרימו אתכם, צרו קשר עם המשטרה והבנק (אם פרטים כספיים היו חלק מההונאה). מוטב לאפס את הסיסמאות שלכם אם מסרתם אותן לאדם החשוד כרמאי. אם אתם קוראים את המאמר וחוששים לביטחונם של אחד מקרוביכם הקשישים, הקדישו זמן ושוחחו איתם על ההונאות הנפוצות. טכנולוגיה עשויה להיראות מאיימת אם לא מכירים אותה לעומק. אך ההימנעות מלמידה, וההימנעות הטבעית מדיווח לאחרים על כך שרימו אותנו, הם בדיוק הדברים שפושעי הסייבר מנסים לנצל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).