קוטלר זרק פצצה: למה הוא עוזב ומי המועמדים להחליפו?
הודעתו של דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, על פרישתו, היכתה את ענף הבנקאות בתדהמה. רק לא מזמן, הוארכה כהונתו של קוטלר עד שנת 2026, ואף תנאי שכרו שודרגו, מ-220 אלף שקל לחודש, עד 250 אלף שקל לחודש, כך שנראה שפרישה לא היתה מתוכננת, וגם לא היו לה כל אינדיקציות מקדימות.
בשוק ההון התקשו להצביע על סיבה מסוימת לעזיבתו, ועל רקע זה גם החלו שמועות על כך שאולי הוא קיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה, שבצידה שכר שאינו כפוף למגבלת חוק שכר הבכירים, החל על חברות פיננסיות, ומגביל את השכר לכ-3.7 מיליון שקל בשנה.
ואולם, גורמים מקורבים לנושא, יודעים לספר שרק בחג האחרון ההחלטה התבשלה אצל קוטלר, ומלבד קומץ אנשים הקרובים אליו במיוחד, לא שיתף אחרים בהחלטתו. להערכתם, לא מן הנמנע שאירועי ה-7 באוקטובר השפיעו באופן עקיף על ההחלטה, שכן, לדבריהם, "אין מי שזה לא השפיע עליו בדרך זו או אחרת."
נוסיף לכך את העובדה ששניים מעובדי הבנק הם בני משפחה של חטופים, שרון שרעבי, אחיהם של יוסי שרעבי ז"ל ואלי שרעבי; ואורלי גלבוע, אמה של התצפיתנית, דניאלה גלבוע, שעדיין חטופה בעזה. כך שיש גם נגיעה אישית, ומדי מוצ"ש, מתייצב קוטלר בכיכר החטופים.
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גורמים המכירים את קוטלר היטב, ההחלטה בדבר הארכת כהונתו, היתה באוגוסט 2023, וההחלטה הטכנית היתה לפני קצת יותר מחצי שנה, ולפני המלחמה, כך שחלף זמן רב מאותה החלטה, ואין זה כה מפתיעה שכיום הוא רואה את הדברים אחרת. "אז זה לא בער בעצמותיו, לעשות שינוי", אומר גורם המכיר אותו היטב, "הוא בן 68 כעת, וזה גיל שבו מצד אחד הוא עדיין יכול לעשות הרבה דברים. לעומת זאת, אם יישאר עד לסוף הכהונה, ויפרוש בגיל 70, זה כבר יכול להיות מעט מאוחר מדי". ואכן, בשיחה שקיים היום קוטלר עם כ-100 מנהלים בבנק, הוא הסביר להם שזה "מנגנון בעירה פנימי" שלו.
שינוי תרבות ארגונית
קוטלר הגיע לבנק הפועלים לפני חמש שנים עם רקע עשיר בבנקאות, כמי שצמח בבנק לאומי וכמי ששימש בעבר כמנכ"ל בנק אגוד ומנכ"ל ישרכארט. למרות זאת, מינויו לתפקיד טלטל את הבנק, שכן זו היתה הפעם הראשונה שבה מתמנה לבנק הפועלים מנכ"ל שמגיע מחוץ לארגון. קודמו בתפקיד, למשל, אריק פינטו, כיהן בתפקידים שונים בבנק לאורך 40 שנה; כך המנכ"ל לפניו, ציון קינן, וכך היה גם במהלך השנים שלפני כן.
קוטלר גבר אז על שני מועמדים שהגיעו לישורת הסופית: ידין ענתבי, מנהל חטיבת השווקים הפיננסיים והפעילות הבינלאומית של הבנק, ודורון ספיר, לשעבר מנכ"ל מגדל ומנכ"ל כאל. בעקבות מינויו, שלושה מהמשנים למנכ"ל בבנק, הודיעו על פרישתם: רונן שטיין שניהל את החטיבה הקמעונאית, ארז יוסף שהיה הממונה על חטיבת אסטרטגיה, משאבים ותפעול בבנק, ונחשב לבן טיפוחיו של פינטו – שניהם התמודדו על תפקיד המנכ"ל; עופר קורן הממונה על החטיבה הפיננסית.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, קידם קוטלר את דלית רביב, שניהלה את האגף המסחרי בחטיבה העסקית של הבנק, לחברת הנהלה ולמנהלת החטיבה הקמעונאית בבנק. כמו כן, ביצע שני מינויים חיצוניים כמשנים לו: עמית אוברקוביץ', שהגיע מחברת חשמל, ומונה למשנה למנכ"ל והממונה על חטיבת משאבי אנוש; ורם גב, אותו מינה למשנה למנכ"ל והממונה על החטיבה הפיננסית. גב עבד תחת קוטלר כשהאחרון שימש כמנכל ישרכארט, וקודם על ידו לתפקיד חבר הנהלה וסמנכ"ל כספים ומנהלה.
זמן קצר לאחר מכן, רשם קוטלר מספר נקודות ציון: הוא חתם על הסכם עבודה לשלוש שנים עם העובדים; הגיע להסכמות עם הרשויות בארה"ב, סביב הסתבכותו של הבנק בפרשת ייעוץ המס ללקוחות אמריקאיים; ומכירת אחזקות בנק הפועלים בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט.
באחרונה הגיע קוטלר להסכם נוסף עם ועד העובדים, עד שנת 2027. כמו כן, אבני דרך נוספות שניתן לזקוף לזכותו, היא סיום פרשת בנק פוזיטיף, הבנק התורכי שנרכש בשעתו בהובלת היו"ר לשעבר, דני דנקנר, שהסב נזקים כספיים בגבוה כ-100 מיליון שקל לבנק. במכירתו, רשם הבנק הפסד של כ-800-900 מיליון שקל, אך השאיר את הפרשה מאחוריו. נושא נוסף שהשתפר תחת כהונתו של קוטלר, הוא שינוי התרבות הארגונית בבנק. "לא היו רכילויות, כמו בתקופתם של מנכ"לים קודמים", אומר גורם בבנק, "היתה אווירה של עבודה נטו. עסקו בביזנס, לא ברכילויות, כמו שהיו למשל בתקופתו של ציון קינן (הכוונה בעיקר לפרשת הטרדות מיניות שנקשרה בשמו של קינן - ה.מ). עסקו בביזנס והתוצאות מדברות בעד עצמן".
את השנה האחרונה, סיים הבנק עם רווח נקי של כ-7.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-6.5 מיליארד שקל בשנת 2022, עלייה של כ-12.7% הנובעת בעיקרה מגידול בהכנסות שקוזז בחלקו כתוצאה מגידול בהוצאות להפסדי אשראי. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד בשנת 2023 על 15% בהשוואה ל-14.8% בשנת 2022.
מנכ"ל דומיננטי
קוטלר הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, וכן בוגר תוכנית המנהלים של הרווארד. הוא צמח בבנק לאומי, שם כיהן בתפקידי ניהול שונים לאורך 18 שנה. בשנת 2000 מונה למנכ"ל ויזה כאל, ושלוש שנים אח"כ מונה לתפקיד מנכ"ל בנק אגוד.
בהמשך כיהן כמנכ"ל בית ההשקעות פריזמה, כהונה שהסתיימה במפח נפש, שכן פריזמה, שהוקמה ברעש גדול, ורכשה בין היתר את קופות הגמל וקרנות הנאמנות של בנק הפועלים, ספגה פדיונות כבדים שהובילו לפירוקה.
ב-2009 הוא מונה למנכ"ל ישרכארט. בתקופת כהונתו כמנכ"ל ישראכרט, הרווח הנקי של החברה רשם עלייה של 70%, מ-176 מיליון שקל ב-2008 (ערב כניסתו לתפקיד) עד ל-299 מיליון שקל ב-2013. במהלך כהונתו, ניסו הרגולטורים להגביר את התחרות בשוק הסליקה, בין היתר באמצעות הפחתת עמלת הסליקה הצולבת. קוטלר,שנאבק בהחלטה, הביא להארכת התקופה שבה נהנתה החברה מעמלות סליקה גבוהות. על רקע זה, הוא נחשב למנהל דומיננטי, שהצליח לשמר את כוחה וצמיחתה של ישראכרט, בעידן של איומים רגולטוריים. בסוף 2014, החליט ציון קינן, מנכ"ל הפועלים - החברה האם של ישרכארט, באותה עת, כי לא יחדש את החוזה שלו.
ב-2015 הוא ייסד יחד עם ערן רוט, ששימש כמנהל בקרן הגשמה, את אינטו Iintoo, רשת השקעות חברתית, המהווה פלטפורמה בינלאומית שמאפשרת למשקיעים פרטיים רגילים לחבור יחד. אינטו התמקדה בנכסים בארה"ב. בהמשך כיהן קוטלר כיועץ לקרן ורבורג פינקוס, שרכשה את חברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד) וכן לקבוצות שונות שהתעניינו ברכישת ישרכארט.
הכתם העיקרי במסלול המקצועי של קוטלר, הוא ללא ספק תקופת כהונתו כמנכ"ל בית ההשקעות פריזמה. בית ההשקעות, שרכש קרנות נאמנות וקופות גמל שהיו בבעלות בנק הפועלים ובנק לאומי, קרס ברעש גדול ב-2009 ומונה לו מפרק. זה אמנם קרה לאחר שקוטלר עזב, אך הוא לא חמק מאחריות. בהופעתו בזמנו בפני ועדת האיתור של הבנק, ערב בחירתו, הוא נשאל עלך כך, והשיב בכנות. במספר ריאיונות שנתן בזמנו, אמר כי הוא מנהל הרבה יותר טוב אחרי פריזמה, וכי בארה"ב, אחד מכללי הניהול למנהלי חברות ענק זה לעבור גם ניסיון שלילי. בין היתר הודה: "אחרי שהקמנו את פריזמה השקנו קמפיין עם הבטחה לציבור, למרות שלא היה לנו ניסיון מוכח. הייתה בו גאווה שגרמה לפער ציפיות שלא היה ניתן למימוש. למדתי שקודם תעשה ורק אחר כך תפרסם".
לראשונה מנכ"לית אישה?
במקביל למינויו של קוטלר למנכ"ל בנק הפועלים, מונו גם מנכ"לים לבנקים הגדולים האחרים: בנק לאומי ודיסקונט. בשניהם מונו מנכ"לים גברים: לבנק לאומי מונה חנן פרידמן, שהיה קודם לכן היועץ המשפטי של לאומי; ולדיסקונט מונה אורי לוין, שהיה מנכ"ל דיסקונט ניו יורק קודם לכן.
עם מינוייה של השלישייה, חזרה צמרת הבנקאות להישלט בידי גברים. הן בבנק לאומי והן בדיסקונט, כיהנו לפני כן נשים: רקפת רוסק עמינח בלאומי, ולילך אשר-טופילסקי בדיסקונט. לצידן כינה לאורך השנים, סמדר ברבר-צדיק, כמנכ"לית הבינלאומי.
- 14.יעקב 17/06/2024 23:18הגב לתגובה זומנהל אפור וחסר כריזמה. תמיד בא כמו פרפר: שותה את הצוף ועף הלאה. לא ממש שולט במה שקורה תחתיו ולא נכנס לעומק הנעשה בחברות שלו. מציאה קטנה מאוד.
- 13.סביראי 09/05/2024 23:48הגב לתגובה זועל תמיכתו בתנועת שוויון בנטל. חייבים לגייס את האברכים הפרזיטים לצבא.
- 12.עושה חשבון 09/05/2024 08:59הגב לתגובה זוגיוס מנכ"ל בנק לחברת בניה ממונפת מקטין את מרווח הסיכון שגלומה בריבית שמשלמת החברה . זה שווה לחברה הרבה כסף .מכאן נגזר השכר שכדאי לשלם למנהל.
- 11.אנג'לה 09/05/2024 01:35הגב לתגובה זולחלוקת מזוודות הכסף ע"י נתניהו והדתיים לחמאס. חבל שלא התייעצו איתו.
- 10.ישראלי 08/05/2024 17:43הגב לתגובה זויושבים על סיר הבשר , מבזבזים כסף ציבורי ללא הצדקה . יעילות אפס, ניהול אפס , בזבוז 100 . מנצלים את הפרנואיד החלשלוש שיושב בראשם שתלוי בחסדיהם . בראש ותלוי על החבל הפוליטי המזעזע . התוצאה איומה ונוראית .
- 9.שרה 08/05/2024 10:47הגב לתגובה זוהרוויח מספיק מיליונים מאיתנו הלקוחות הפראיירים. כעת יוכל לעסוק רק בשריפת כבישים עם חבריו האנרכיסטים השמאלנים.
- יוחנן 08/05/2024 17:52הגב לתגובה זוהוא לא מושחת ולא בוגד בלקוחות ולא בבנק . הוא עשה דבר שהוא מאמין בו ניהולית .
- שאול 08/05/2024 17:48הגב לתגובה זומהמיסים שהוא שילם למדינה חיים אלפי חרדים משתמטים מעבודה ושרות לאומי .
- 8.נהוראי 08/05/2024 10:33הגב לתגובה זונגד הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, ראויה לציון. כל הכבוד.
- 7.ישראלי 08/05/2024 09:21הגב לתגובה זושהרקוב מבלפור יעוף משם ואתו כל ממשלת השפנים והמשתמטים .
- 6.אנונימי 08/05/2024 04:08הגב לתגובה זוהיתכן שקוטלר מארגן קבוצה לרכישה של ישראכרט? המחיר ידוע מעסקת הראל שנפלה,אז זה צריך להיות פשוט.
- 5.כלל ביטוח 07/05/2024 15:54הגב לתגובה זווהממונה יחקור מה קורה בחברה זווכדאי שעה אחת לפני אסון
- 4.אנג'לה 07/05/2024 15:44הגב לתגובה זוולהקפיא את האשראי להנהגה החרדית הארורה הבוזזת את קופת המדינה, בעת מלחמה. עמלקים עם כיפות.
- 3.עוד לפני שנים רבות הבנתי שאני עובד מול קליבר. בהצל 07/05/2024 15:08הגב לתגובה זועוד לפני שנים רבות הבנתי שאני עובד מול קליבר. בהצלחה.
- דן 08/05/2024 09:24הגב לתגובה זורק עלובי נפש אפסים ועבריינים נדבקים לכיסא ומחוקקים חוקים מושחתים כמו חוק הנבצרות .
- 2.אנונימי 07/05/2024 14:57הגב לתגובה זומנכל ראוי שהאפיל על שני המנכלים הקודמים המועמדת הראויה היא דלית.
- 1.אנונימי 07/05/2024 14:14הגב לתגובה זולא מסוגל לשרוך את נעליו לבד

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?