בית זיקוק אשדוד
צילום: פז

החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"

היקפי הייבוא מטורקיה במוצרים מסוים אומנם גדולים, אבל רוב המוצרים עליהם חל האמברגו הם מוצרים בעלי סחירות גבוהה שקל למצוא להם תחליף; חמת צופה השפעה שלילית, ומה תהיה ההשפעה בשוק הרכב?
רוי שיינמן | (3)

לאחרונה נשיא טורקיה ארדואן מחריף את הטון נגד ישראל כאשר הוא מרחיב את האמברגו על ייצוא של מוצרים מסוימים. עיקר המוצרים אותם טורקיה תפסיק לייצא לישראל כולל חומרי בסיס כמו ברזל ופלדה, חומרי בניה נוספים כמו מלט ולבנים, כימיכלים שונים, דלק מטוסים ואפילו עגבניות. 

אחת החברות שעשויה להיות מושפעת מהחרם הטורקי היא בז"ן  בזן 1.99%  שציינה בהודעה כי יש לה פעילות סחר עם גורמים שונים בטורקיה. עם זאת, ציינה החברה כי "בהתחשב בתנאי השוק הנוכחיים, בכך שמוצריה של החברה הם commodities (מוצרים בעלי סחירות גבוהה מאוד) ולאור הפעולות שהחברה צפויה לנקוט לצמצום נזקיה, הפגיעה שתגרם בתוצאותיה הכספיות של החברה לשנת 2024 צפויה להיות בהיקף שאינו מהותי".

זו צריכה להיות הודעה מרגיעה, אבל יש חברות בבורסה שדווקא כן צופות השפעה שלילית - חמת  חמת -1.47% למשל, שעוסקת בייצור ושיווק של מוצרים בענף מוצרי הבניה, הודיעה כי היא צופה השפעה עליה כתוצאה מההגבלות הטורקיות, כאשר החברה ציינה כי היא מייבאת מוצרי קרמיקה וסניטציה מספקים שונים בטורקיה. ההשפעה על חמת מגיעה משני הכיוונים - מכיוון אחד אי אספקת חומרי הגלם ישפיע עליה לרעה, אך מצד שני היעדר התחרות מהמוצרים הטורקיים יכול דווקא לתרום לה.

בדקנו גם את ההשפעה של הפסקת ייבוא חומרי הבניה מטורקיה על מחירי הדירות - מצד אחד, הקבלנים טוענים שההשפעה תהיה "הרסנית", כמו שאמר יו"ר ארגון הקבלנים והבונים, עמית גוטליב. עם זאת, מבדיקה שלנו עולה כי אם המחירים אכן יעלו, החרם הטורקי יהיה רק בגדר התירוץ - גם אם נניח עלייה של 10% בחומרים, וזו לא תהיה עלייה בשיעור כזה, הרי שמדובר בהשפעה של עד 1.5% על המחירים בדירות באזור המרכז ו-3% על מחירים של דירות בפריפריה. בפועל, בהינתן התחליפים והעבודה מול נמלים אחרים, ההשפעה המצטברת על עליויות הבנייה תהיה אולי 1%. 

חששות עלו גם מפני השפעה על המחירים בשוק הרכב - יבואניות הרכב מייבאות דרך טורקיה רכבים, כאשר היצרניות מעבירות לטורקיה את המכלולים שמורכבים בטורקיה ומשם עוברים לארץ. החרם לא מאפשר העברה של הרכבים מטורקיה לישראל, אבל זה בסך הכל אומר שיהיה צריך להעביר אותם דרך יוון, מה שלא צפוי, או לפחות לא אמור, להביא לעליות מחירים של יבואני הרכב.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מישל הלוי 05/05/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    איך ידענו לסייע למדינת הטרור הזו טורקיה בזמן רעידות אדמה ובזמן שריפות . ...איך?? מישהו זוכר שם !! במקום לסייע לחיילי צה"ל שמשתחררים עזרנו לאויבים שלנו!! מדינה של רוצחי הארמנים !! הכיצד שגינו?? ביבי האומלל!! רק בן גביר!!!
  • 2.
    בזן 05/05/2024 08:49
    הגב לתגובה זו
    ותמיד יש פוליטיקאים שרוצים כותרת על חשבון כיל ובזן . כשביבי יסתלק עם המשיחיים יהיה פה נס
  • 1.
    אזרח יהודי 05/05/2024 08:31
    הגב לתגובה זו
    אני שמח שהפסיקו להביא לנו את הסחורה של הזבל הזה ומאחל להם אינפלציה בעוד אלפי אחוזים שייהנו מארדואן
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?