בועז נוי מנכל נקסטפרם
צילום: נקספרם
אנשים

"הטבעונות תורמת לעולם טוב יותר"

בועז נוי, מנכ"ל חברת הפודטק, נקסטפרם, המייצרת חלבון טבעוני, על החבר מהמילואים שהכניס אותו לעולם הפודטק, המעבר לטבעונות, ועל הסיפוק בניהול חברה שעושה טוב לעולם

הדס מגן | (1)
נושאים בכתבה נקסטפרם

רקע: נולדתי וגדלתי בחולון. אבי ניצול שואה (כילד, התחבא מהנאצים באירופה) שעלה כנער ושירת בצבא, למד ניהול חשבונות והפך לחשב. אמא צברית, מורה, שבגיל 27 כבר ניהלה בית ספר. זה היה בית חם ואוהב, ערכי, לקחתי משם את אהבת האדם ואהבת הארץ, החריצות, וההבנה שמה שלא אעשה, לא יקרה. בצבא שירתתי בשריון ואח"כ הייתי קצין ביחידת קישור לבנון. למדתי תואר ראשון בראיית חשבון וכלכלה, באוניברסיטת בר אילן."

המהלך המקצועי המשמעותי בחייך: "המעבר מראיית חשבון לניהול סטרטאפ. זה החל כשפגשתי במילואים חבר, אריאל כץ, שבדיוק החל  למנכ"ל סטרטאפ קטן בתחום הפודטק בשם אנזימוטק. בשלב הראשון נכנסתי 'לסדר את התקציב' יום בשבוע, בתוך כמה שבועות  הפכתי ליד ימינו  של אריאל ולמשנה למנכ"ל במשרה מלאה. כשנדרשנו לפיתרון בייצור,  הפכתי למנהל התפעול, וכשהחלו המכירות ליוויתי את אנשי המכירות, ובתוך פרק זמן לא ארוך הפכתי גם לאחראי על המכירות בחברה.

"בשלב הבא הוקמו בחברה מספר חטיבות ואני מוניתי כמנהל חטיבת המוצרים הפעילים לתזונה Bio active ingredients. לימים, אנזימוטק הגיעה למכירות של כ- 80 מיליון דולר ולשויי  של מעל 300 מיליון דולר,  בזכות צוות עובדים מופלא. בשנת 2013 הונפקה בנאסד"ק ומאוחר יותר נמכרה לפרוטרום (פרוטרום רכשה 81% מהחברה תמורת 210 מיליון דולר – ה.מ)."

מהלך שאתה מצטער עליו/טעות שעשית: "בגדול, לא מצטער על העבר, חוויתי מסלול מרתק שבו הרגשתי חלק ממשהו גדול וצומח. ברור שבדרך גם היו טעויות, דבר בלתי נמנע. אני  מביט קדימה, וגם בחירות שגוייות או טעויות ניהול היו בהתאם למציאות והניתוח נכון לאותה נקודת זמן."

הזדמנות שלא ניצלת:"בטוח היו, אני לא מתעסק בניתוח רכבות שנסעו ומה היה קורה אילו".

 

דמות שהשפיעה עליך, ולמה: "אריאל כץ, מנכ"ל אנזימוטק, שקלט אותי כסגנו בשלב מוקדם של  החברה,  ולימד אותי ניהול, שיווק ותפעול של  חברה תעשייתית, עבודת צוות, חשיבות הצוות, מכירות, פיתוח עסקי. הוא חנך אותי במשך 12 שנים , ולמדתי ממנו לעשות ולחשוב מחוץ לקופסה, ולא להרים ידיים גם כשהגלים מאד גבוהים".

מוטו בעבודה ובחיים האישיים:"להינות ממה שעושים, להיות בחברת אנשים מצויינים, לקבל החלטות כצוות, להתייעץ, לא לאבד את הערכים".

 פנאי:"ספורט (חדר כושר ואירובי), וטיולי ג'יפים".

אתה בעתיד: "ממשיך להוביל את החברה להיות מובילה בתחומה".

 

היית רוצה להיפגש עם:  צ'רציל. הייתי שואל אותו מה היו  ההחלטות הכי קשות שקיבל במלחמת העולם השנייה וההתמודדות מול האובדן והאי ודאות האין סופית."

 

התכונות שדחפו אותך קדימה: "יכולת שכנוע, יכולת בינאישית גבוהה ויכולת עמידה בלחצים".

התכונות שמפריעות לך: אני עובד עם הלב ולפעמים זה מאד כואב". 

תכונות החשובות ליזם/מנהל: הרבה אמונה, אופטימיות מדבקת, יכולת לייצר פתרונות בעיתות משבר, יכולת לסחוף אחריך אנשים (עובדים ומשקיעים).

 

אוהב בתפקיד הנוכחי: "נקסטפרם מתמקדת בחלבון טבעוני ייחודי (ProteVin) עם ערך תזונתי זהה לחלבון מן החי וטעם נייטראלי . לפני כשלוש שנים (בתחילת התקופה שבה עבדנו על ProteVin ), החלטתי שאני חייב לנסות להיות טבעוני בכדי להבין את השוק, את הצרכים, ואיך טבעוני חושב. כל כך התחברתי לנושא, ואני היום מבין לגמרי את הצורך במעבר לטבעונות: אם  מבחינה סביבתית -  לצורך גידול החיות אנחנו מבערים את יערות העד, הופכים את הימות והאוקייעוסים למדבריות ,ומזהמים את האוויר;  אם  למניעת הרע שהאנושות עושה לחיות; ואם  במישור הבריאותי, מה שחוויתי בעצמי בעקבות המעבר לטבעונות.

קיראו עוד ב"ראיונות"

"מעבר לזה, ניהול חברה שמובילה לעולם טוב יותר ומוסרי יותר, מעניק כוח ותחושת שליחות, מעבר לרצון להצליח שקיים בניהול כל עסק."

"אני גם אוהב את ההתקדמות, ההתפתחות והשינויים התכופים (דינמיקה של סטרטאפ שמתקדם).

פחות אוהב: "את חוסר הוודאות והלחץ שסביבה כזאת מייצרת מצד המשקיעים והדירקטוריון".

הדבר שמניע אותך לקום בבוקר: "המחוייבות לנושא, תחושת שליחות, העובדה שאני חלק מהשינוי העולמי החשוב של מעבר לתזונה יותר טבעונית, עובדי החברה ומשקיעיה, שלהם אני מחוייב, וגם העניין האישי בהצמחת פעילות חדשה דינמית."

מזל או שכל: "נראה לי ששניהם, אם כי המזל מתגלה יותר למי שמעז וחושב מחוץ לקופסה".

 

אם היית מתחיל מההתחלה: "לימודי כלכלה וחשבונאות היו בסיס רחב ונכון עבורי לניהול, ואם הייתי יכול לצפות פני עתיד, הייתי מוסיף ללימודים נושאים  שלמדתי באופן לא פורמלי ,כמו תזונה ושיווק".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מריה 05/05/2024 00:21
    הגב לתגובה זו
    זה לא בריא ויקר
יבגני דיברוב ארמיס
צילום: ארמיס
ראיון

סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"

יבגני דיברוב הוא יזם רעב; הוא היה העובד הראשון של אסף רפפורט באדאלום ("הזדמנות גדולה"), הקים את ארמיס עם נדיר יזרעאל ומכר אותה אתמול לפי שווי של כ-7.8 מיליארד דולר. הוא הפך למיליונר - ייפגש עם 465 מיליון דולר, כשלאחר מכירות קודמות, כנראה שהונו מעל 600 מיליון דולר - חזרנו לראיון מרתק עם דיברוב שמלמד על סוד ההצלחה
ליאור דנקנר |

לפני כשנה דיברנו עם יבגני דיברוב, שהקים את חברת הסייבר ארמיס לפני כעשור על רקע השלמת גיוס לפי שווי של כ-4.3 מיליארד דולר. אתמול דיווחה החברה על מכירה לסרוויס נאו בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר. דיברוב יקבל כ-465 מיליון דולר ויחד עם מימושים קודמים יגיעו הונו ל-600 מיליון דולר. ההתחלה היתה אחרת לגמרי. מאיפה הוא התחיל ולאן הגיע ומה התכונות שצריך יזם?     

"זה היה חלום מאז שהייתי בצבא ביחידה 81. היו שם כמה מדורים שבסוף יצאו משם הרבה חברות. אסף רפפורט היה ראש הצוות שלי ועשינו דרך ארוכה ביחד. ככה זה בעצם התחיל. להרבה אנשים שם היה חלום ליזום משהו. אני חושב שזה נובע משילוב של הרצון ליזום משהו לצד היכולת הטכנולוגית ולזה מצטרפת ראייה עסקית

"בסוף 2012 נפתחה לי הזדמנות - אסף עמי, רועי וינון (אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה) הקימו את אדאלום, אסף התקשר ואמר יש הזדמנות אני רוצה שתהיה העובד הראשו של אדאלום וזה היה הבית ספר הכי טוב למנהל עסקים שיכול להיות. עשיתי שם הכל, גם מכירות, שיווק, פיתוח עסקי. הייתי אחראי על הצד העסקי בפעילות באסיה ואירופה. אחרי שנתיים ותשעה חודשים היה האקזיט". 

היזמים מקבלים המון, העובדים מקבלים מעט יחסית. זה לא הפריע? 

"לא. מגיע להם. זו היתה הזדמנות מבחינתי. עבדתי כמו מייסד, אין שעות ואין לילה ולמדתי מזה. יש שלבים לכל דבר, אתה כעובד מתפתח וצומח. אבל בסוף זה מסלול ואתה מקבל הזדמנות כדי ללמוד ולהיות מוכן להיות יזם בעצמך. אגב, לא כולם צריכים להיות יזמים. זה נשמע מאוד נוצץ, אבל יש דברים פחות נעימים. הניסיון והתקופה שלי באדאלום הכינו אותי קדימה ואני הייתי הכי שמח בשביל היזמים כשהם עשו אקזיט כספי. מגיע להם". 

מה צריך יזם כדי להצליח? 

"יש את הדברים מסביב כמו כישרון, יכולות טכנולוגיות חזקות. צריך לדעת לעבוד עם אנשים, אבל צריך בעיקר 'רעב'. אי אפשר בלי להיות עם 'רעב'. זה מאפשר את היכולת לעבוד כל הזמן קשה גם בנקודות נמוכות ובאתגרים. אני תמיד פרנואיד, אם חושב שאם אעבוד פחות קשה יעקפו אותי". 

זה קשור גם למקום שממנו מגיעים? אם מגיעים דווקא ממקומות פחות חזקים, עם קשיים, יש יותר רעב להצליח?