טילים איראניים
צילום: פייסבוק

הקשר בין השיבושים ב-Waze לבין התקפת טילים, והאם השיבושים אמורים להרגיע אתכם?

רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה איראן וויז

אפליקציית הניווט Waze ואפליקציות ניווט אחרות מבוססות GPS לא עובדות בצפון הארץ מתחילת המלחמה. אנשים פותחים את האפליקציה ומתברר להם שהם בבירות. זה לא רק על גבול הצפון, זה גם בחיפה. התקלות האלו הן מכוונות. מערכת הביטחון משבשת את התקשורת ברשתות הלוויניות.

השיבושים האלו הופיע בשבוע שעבר גם במרכז הארץ והם מלמדים כי מערכת הביטחון משבשת את תמונת המיקומים שיכולים אויבינו לקבל ממערכות הלווין. הסיבה היא ברורה. לאיראן על הפרוקסי שלה (השליחים שלה במזה"ת והאזור - חות'ים, ארגונים בסוריה ועיראק וחיזבאללה) יש טילים מבוססי מיקום. הם יכולים להיות משוגרים בהתאם ליעד מסוים. אפשר לדוגמה לשגר טיל לקרייה בתל אביב, לאסדת הגז תמר ובעצם לכל מקום.

הטילים האלו מונחים על פי רשת לווינים בדיוק כמו אפליקציות הניווט השונות. המטרה של השיבוש היא פשוטה - להראות לאוייבים ששימוש בטילים כאלו לא יהיה אפקטיבי כי אנחנו יכולים להסיט אותם מהמטרה ובזמן אמת אכן לעשות זאת. בפועל, השיבוש גורם לכך שהאות מהלווין לא מגיע בצורה טובה לטיל. הוא מטושטש ולכן נקודת המיקום שגויה. מעבר לכך, יש טכנולוגיה שבעצם מייצרת מעין כפילות של המערכת הלווינית ומטרתה לתקשר עם הטיל כאילו היא המערכת לווין האמיתית. וכך היא מספקת לו מידע לא נכון על המיקומים. 

יש לצד השני יכולת לזהות את השיבושים, אך אם השיבושים הם יחסית קטנים, זה לא פשוט. יש לאיראן גם יכולת להתבסס על טכנולוגיות ניווט טובות יותר, אלא שהיא ייעדה מראש את המערכות שלה לגורמים שונים ברחבי האזור ולא לכולם יש יכולות טכנולוגיות. המטרה שלה היתה נשק קל לתפעול. וכך נוצרה נקודת תורפה.

ועדיין, זה לא ביטחון הרמטי, זה לא פתרון שלא ניתן לעקוף אותו. זו מלחמה טכנולגית, אך נראה שיש לנו מעבר ליכולות ההגנה דרך כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 ו-3 (להרחבה על כל מערכות ההגנה של ישראל נגד הטילים מטהרן), יכולות טכנולוגיות טובות מול האיומים. 

ברגע שהמערכות האלו משבשות את הקשר הלוויני שמגדיר את המיקום זה פוגע גם באפליקציות הניווט ואתם מקבלים תקלות ב-Waze. זה סימן ברור לחששות של מערכת הביטחון ושימוש ביכולות הטכנולוגית, זה יכול להיות סימן מקדים לשיגורים לכיווננו. אבל, האויב יודע על היכולות שלנו ולכן עולה שאלה - האם בכל זאת הוא ינסה לשגר כשהוא יודע שסיכוי טוב שייכשל? אין כמובן תשובות ואנחנו גם לא יודעים באמת את כל היכולות של האיראנים. ממש לא כדאי לזלזל באויב. מעבר לכך, אנחנו מצפים לתגובה מסוימת ויכולה להגיע תגובה אחרת לחלוטין. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אבנר 12/04/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    בישראל שיש אויבים מהרבה כיוונים יש צורך בביטול וויז לתמיד
  • 5.
    חי 12/04/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    אני סומך עליו שיעשה את המקסימום ! גנץ חסר יכולת
  • 4.
    זה גם במרכז מדי פעם (ל"ת)
    ממ 12/04/2024 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חיים 12/04/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
    אני חרדי, לא משתמש בוויז ולא משרת בצבא. המלחמות שלכם לא מעניינות אותי. העיקר שתספקו לנו כסף לקצבאות
  • 2.
    מלכיה 12/04/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
    באמת זאת הזדמנות שצריך לנצל אותה על ידי המשקיעים כל יום כתבה על תקיפה מאיראן וגל מכירות בירידה עקב זה ואיסוף מניות בפחות 20% לפחות ואחרי שהגל הזה יעבור אז כתבות עם הכדאיות לקנות ומוכרים לנאיבים שברחו בעוד 20% לפחות וכך עושים קופה שמנה וחוזר חלילה במיוחד פה במזרח התיכון התפור לתרגילים האלה
  • 1.
    זה רק מראה כמה המרכז מנותק 12/04/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    זה רק מראה כמה המרכז מנותק
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).