הממשלה אישרה את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"
לאחר עיכובים רבים, הממשלה אישרה היום את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שמובילים שר האוצר סמוטריץ' ושר הכלכלה ברקת. הממשלה הסמיכה את וועדת השרים לחקיקה לקדם את טיוטת חוק הרחבת הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול אירופי בטיוטת חוק הגנה על הבריאות הציבור וכן את טיוטת חוק התקנים - אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי.
הרפורמה תאפשר אוטוסטרדה של יבוא במינימום רגולציה ובירוקרטיה על בסיס העיקרון לפיו כל מוצר שנמכר כדין באירופה יכול להימכר בישראל מבלי לעבור תקינה או בדיקה ישראלית. שחרור חסמי היבוא יגביר את התחרות ויביא להורדת מחירים.
בכוונת הקואליציה להעביר את שני החוקים בקריאה ראשונה עוד במושב הנוכחי של הכנסת, להכין אותם לקריאה שניה ושלישית בפגרה ולאשר אותם סופית מיד עם תחילת המושב הבא.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "חוק מה שטוב לאירופה טוב לישראל הוא אחד הצעדים המשמעותיים להורדת יוקר המחייה התחלנו את התהליך באופן אינטנסיבי לפני המלחמה, המלחמה עצרה את התהליך באופן טבעי וכעת אנחנו ממשיכים בכל הכח. אין סיבה שבירוקרטיה מסובכת בשירות המונופולים תהווה חסם ייבוא ותייקר את המחירים. הכלל הוא מה שטוב לאירופה יובא לישראל במינימום בירוקרטיה וחסמים".
- 14.שלומי 01/04/2024 09:54הגב לתגובה זובמקום לטרלל את המדינה שנה שלמה
- 13.אחלה חוק וכל הכבוד לממשלה ... צריך לדעת לפרגן כשצריך (ל"ת)זד 31/03/2024 19:32הגב לתגובה זו
- 12.קוקי 31/03/2024 17:12הגב לתגובה זועוד מעט שנה שמספרים על החוק ורק עכשיו מתפנים להצביע....
- 11.מני 31/03/2024 17:04הגב לתגובה זוואחכ יעבירו מיליון סייגים, שאסור מזון,אסור חומרי ניקיון, אסור צבע טרי ואסור מחשבים
- 10.אמיר 31/03/2024 16:13הגב לתגובה זובקרוב תשלמו ותעלמו
- 9.קובי 31/03/2024 16:05הגב לתגובה זומצוין!
- 8.מרינה 31/03/2024 15:39הגב לתגובה זויבוא מזון לא כשר מאירופה, יתרום לכלכלת המדינה. יותר טעים, יותר בריא ויותר זול. בהצלחה
- 7.גפני 31/03/2024 15:22הגב לתגובה זושמה שמיובא הוא אכן מה שמצהירים עליו.
- 6.ק 31/03/2024 15:19הגב לתגובה זואת רגולציה של חובת נגישות אתר אינטרנט , חוק הזוי שקיים רק בישראל
- 5.כל הכבוד, צעד חשוב ובכיוון הנכון (ל"ת)מזרח תיכון חדש 31/03/2024 14:53הגב לתגובה זו
- 4.סוד העושק 31/03/2024 14:38הגב לתגובה זוהתקיעה תבוא מכיוון הכשרות שהתפשטה גם מעבר למזון
- י 31/03/2024 15:21הגב לתגובה זואני חושב שניתן לייבא, ולמכור בכל מקום שאין לו תעודת כשרות.
- 3.רונן 31/03/2024 14:31הגב לתגובה זוומרוב מדינות העולם. היידי ביבי
- 2.לאירופה טוב שרים שיודעים אנגלית (ל"ת)גרנדמייזר - תתפטרי! 31/03/2024 14:09הגב לתגובה זו
- 1.דן 31/03/2024 14:08הגב לתגובה זואם זה יעבור חלק ובלי עיזים - זה שינוי דרמטי!!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
