שי באבד
צילום: פלג אלקלעי
ניתוח

הסיכונים והסיכויים בשטראוס ומי חושב שהמניה אטרקטיבית לטווח הבינוני?

הזרים מוכרים, הגופים המוסדיים קונים; מניית שטראוס בדיכאון, האם היא בדרך לצאת ממנו?
רוי שיינמן | (13)

יצרנית המזון הוותיקה והמגוונת נמצאת בדיכאון עמוק. מניית שטראוס 2.62%  חזרה שש שנים לאחור למחיר של 69 שקל למניה, שווי של 8 מיליארד שקל. היא כבר נסחרה ב-12 מיליארד לפני כשנתיים-שלוש, כשבשנים


 האלו המניה במסלול יורד. 


בשנה האחרונה היא איבדה קרוב ל-20%.   

 יש הרבה סיבות לירידה. בשנת 2022 היה את משבר הסלמונלה (במפעל השוקולד בנוף הגליל) שגרם להשבתת המפעל, ריקולים ופגיעה בתוצאות העסקיות. גם בסברה, יצרנית החומוס בארה"ב היה משבר דומה.  הסביבה העולמית גם השפיעה לרעה ובמיוחד העליות בחומרי הגלם עם דגש על מחירי הקפה. כל אלה גרמו לשחיקה מתמשכת ברווחיות וכן גרמו למשקיעים הזרים לממש בהיקפים גדולים. מחירי הקקאו והקפה המשיכו לעלות בישעורים חדשים גם לתוך 2024 וזה עלול להשפיע לרעה על התוצאות של שטראוס שהקפה הוא מרכיב גדול (קרוב לחצי) מהכנסותיה.   

שי באב"ד הגיע להחזיר את החברה למסלול

לקראת סוף 2022 מונה שי באב"ד לתפקיד מנכ"ל החברה. באב"ד הגיע והבכירים בקבוצה עזבו. יותר מ-10 בכירים (לרבות מנכ"לים של חברות בקבוצה) עזבו-הועזבו ובמקביל באב"ד הכריז על תוכנית התייעלות שכוללת פיטורי מאות עובדים. משפחת שטראוס, בעיקר היו"ר, עופרה שטראוס הדומיננטית, שמה את כל הז'יטונים על באב"ד. הוא האיש שאמור להביא את השינוי.  בדרך הוא מתייעל, מפטר ומתמקד. שטראוס היא כבר מזמן לא חברה מקומית, היא חברה גלובלית. זה עסק ענק של פעילות מגוונת מאוד - מוצרי חלב, ממתקים, מים, קפה, חומוס עם זרועות בארה"ב, סין, ברזיל, ישראל ועוד. זה עסק שמכניס מעל 10 מיליארד שקל בשנה והרוויח בשורה התחתונה כ-4%. חצי מהפעילות מקומית, חצי בחו"ל. הקפה הוא התחום הגדול שמהווה קרוב לחצי מההכנסות. רווח בשיעור של 4% זה מתחת לממוצע הרב שנתי, ובשטראוס מדברים על להחזיר את זה למספרים גבוהים יותר. הרווחיות התפעולית בשנה שעברה עמדה על כ-7.5%, בשטראוס מתכוונים להחזיר את הרווחיות ל-10%.  שיפור ברווחיות מחלחל למטה - לשורה התחתונה, ואז במקום להרוויח 4%, מרוויחים 7%. בשנת 2023 שטראוס הרוויחה כ-440 מיליון שקל על מחזור של 10.5 מיליארד שקל. השנה היא תמכור ככל הנראה במעל 11 מיליארד, הרווח עדיין בסימן שאלה, כי זו תהיה שנה של רה-ארגון שגם יתבטא כנראה בהוצאות גדולות. מעבר לכך, אנחנו בשנים של אינפלציה, בהאטה כלכלית, בלחץ ושחיקה של רווחיות. הצרכנים מתקשים לעמוד בהתייקרויות. שטראוס כמו גם יצרני המזון האחרים סובלים מעלייה בחומרי הגלם ופגיעה במרווחים. שטראוס הודיעה לאחרונה על העלאת מחירים במקביל להעלאות שעשו כמעט כל היצרנים והיבואנים אחרי החג, אבל קיים חשש שבסוף הלקוח יקנה פחות.  זו גם סיבה מרכזית לחולשה בשנה שעברה וגם השנה, אבל חשוב להסתכל על השנים הבאות. שם שטראוס יכולה להפתיע לטובה.

הסיכויים של שטראוס

שטראוס רוצה להיות מובילה. היא רוצה להיות מס' 1 בתחום הבית בישראל ובסין עם תמי 4. היא רוצה להוביל את תחום הקפה בישראל וברזיל. היא רוצה להמשיך להוביל את הפעילות המקומית, וכשהיא מציגה את החזון במספרים היא רוצה לצמוח בכ-5% בשנה, להגיע לרווחיות תפעולית של 10% עד 2026.  זאת חברת מזון. זה לא הייטק והשינויים בה יחסית איטיים, מדורגים וברורים. הנהלת שטראוס מדברת על חיסכון של 400 מיליון שקל בזכות הרה ארגון, וכשלוקחים את כל המכלול הזה מקבלים חברה שתוך שנה כבר תהיה בקצב מכירות של 11.5-12 מיליארד שקל, תרוויח תפעולית מעל 1 מיליארד ובשורה התחתונה סביב 700 מיליון. זו אפילו תחזית שמרנית, אבל כאמור זה יכול להיות אחרי כמה רבעונים טובים ואפילו שנה של ניקוי אורוות, השקעות, הוצאות רה ארגון.  

 כשזה יגיע לשם, וכשהמשקיעים יבינו שהחברה חוזרת לצמיחה ורווחיות, הם יחזרו להסתכל עליה כמניית ערך.  מניית ערך בתחום המזון נסחרת במכפילים יחסית גבוהים כי התפיסה היא שהסיכון יחסית נמוך, בטח לא מכפיל 10-11 כפי ששטראוס נסחרת בהינתן התחזית שעשינו כאן לשנה הבאה. אז נכון - צריך לראות שהתחזית מתגשמת, אבל כל עוד אנחנו נמשיך לקנות קוטג' ולאכול פסק זמן, הסיכוי להתממשות נראה גבוה. אבל יש סיכון ממקום אחר. הסיכון הזה הוא עדיין מתחת לפני השטח, אבל הוא צף בהדרגה. יצרניות המזון העולמיות כולל שטראוס פועלות להגדלת הפעילות שלהם בתחום מוצרי הבריאות. הן יודעות יותר טוב מכולן עד כמה חלק מהמוצרים שלהם מזיק לבריאות. מגיפת ההשמנה, הסוכרת, מעלים לתודעה את הרגלי הצריכה הגרועים שלנו ומעלים שאלה מאוד קשה - למה נותנים לחברות האלו לשווק לנו שוקולדים, סוכריות ומזון מעובד שמזיק לנו? גם סיגריות היו מוצר סטנדרטי, מקובל, עד שהצליחו להילחם ביצרניות ולהעלות למודעות את הסכנה. האם השוקולד והמתוקים בכלל הם הסיגריות החדשות - ומתישהו גם הן יקבלו תג של מסוכנות לבריאות? כך או אחרת, האיום הזה גדול ככל שיהיה, נראה עדיין רחוק, ומעבר לכך - הוא עשוי לשנות את הצריכה, אבל לא בטוח שהוא יקטין אותה. יקנו פחות שוקולדים, אבל יקנו יותר חטיפי בריאות. יקנו פחות חלב רגיל ויותר חלב סויה.   

גופים זרים מול גופים מוסדיים

הגופים המוסדיים המקומיים המשיכו להאמין בשטראוס - בעוד הזרים מוכרים בשנה החולפת, הם הגדילו פוזיציות. למעשה, נראה שהסבר לירידה במניית שטראוס ניתן לייחס ליציאת הזרים. זה מזכיר את הסיפור של בזק. אולי בגלל המלחמה, אולי כבר לפני כן בשל הרפורמה-מהפכה-מחאה, זרים מכרו מניות שבהם החזיקו. שטראוס היתה משמעותית אצלם, היום כבר לא.  את הסחורה שהזרים מכרו - קנו הגופים המוסדיים שהגדילו כאמור פוזיציה בשטראוס. בשנה האחרונה בעוד הזרים מוכרים מניות במעל 200 מיליון שקל, גופי הפנסיה והגמל רכשו מניות בסכום העולה על 200 מיליון שקל. בינתיים הם לא עשו חייל, מניית שטראוס קרובה לתחתית, אבל הם מאמינים שזה יתהפך בטווח הבינוני והארוך.   

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    סוחר ערך 05/05/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    אני מחזיק במניה, וכן- היא ירדה. בעיקר בגלל לחץ מכירות נקודתי.הדיבידנד מיתן קצת את ההפסד על הנייר, אבל זו מניה לטווח הבינוני. כל מה ששטראוס צריכה זה לשפר את הרווחיות התפעולית והמניה תמריא.עם תוכנית ההתייעלות, העלאת המחירים ושינויים מבניים, המניה תמריא עוד השנה.להמתין.
  • 12.
    גידי 05/05/2024 13:09
    הגב לתגובה זו
    שטראוס בצורה נכונה ומלאה. אני חושב שהיא מעניינת אבל לא בתקופה הקרובה
  • 11.
    BABA 05/05/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    כל משקיע שאן לא בתק ההשקעות שלו,את שטראוס,את בזק,את 5 הבנקים,את טבע,את עזריאלי,את גב ים,את אמות השקעות!לא נקרא משקיע אל לפלפן מארץ הליליפותים.
  • 10.
    יופי של כתבה, מוסבר עם נתונים (ל"ת)
    יעקב 05/05/2024 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גזר דין חלוט האג וכל רכוש פולין אבד בשנית. (ל"ת)
    שופטי פולין לדין 05/05/2024 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דור רשע אין חס ואין מושיע כרית הבור אקורד קושנר (ל"ת)
    קץ מזוויע מהפכה 05/05/2024 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ארורים נבלותיך אין קובר בארצו קדוש מרחצאות דם. (ל"ת)
    דין מוות בחנק מירון 05/05/2024 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דין מוות בחנק מירון 05/05/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
    ובני ביתך דור רוגלה טמאה ציוני דין כרת ושמד.
  • 5.
    תנובה וסין . ישות ציונית חזקה ביטחון כלכלי (ל"ת)
    שטראוס וטורקיה קרטיב 05/05/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מפעל וורד הגליל נמס 05/05/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
    חטיפים.
  • 3.
    רפאל 05/05/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    חברה שמצליחה.....
  • 2.
    משקיע חכם 05/05/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    אחרי שביבי ילך וכלכלה תחזור לצמוח מניה זו תגיע לחלל
  • 1.
    מפעל וורד הגליל נמס 05/05/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    מחיר ויוקר מאמיר עת נפלו הבנקים הגדולים , צווי מעצר האג שרייך גנבים ואבד והוחרם כל רכושם איי הבתולה דוייטצ'ה ועד הודו וסין.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?