צהל בעזה
צילום: דובר צהל

הגירעון עלה ל-5.6% מהתוצר; הגירעון בחודש פברואר עמד על 13.4 מיליארד שקל

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים רשם עלייה נוספת של 0.8%; הכנסות המדינה בפברואר הסתכמו ב-35.8 מיליארד שקל לעומת הוצאות של 49.2 מיליארד שקל
רוי שיינמן | (7)

ההשפעות הכלכליות של המלחמה ממשיכות להשפיע על הגירעון - הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 5.6% מהתוצר כאשר הגירעון בחודש פברואר עמד על 13.4 מיליארד שקל (הוצאות של 49.2 מיליארד שקל כנגע הכנסות של 35.8 מיליארד שקל). 

הכנסות המדינה מתחילת השנה מסתכמות ב-79.6 מיליארד שקל לעומת 79.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, בעוד ההוצאות מסתכמות ב-90.5 מיליארד שקל לעומת 63 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, גידול של 43.6%. אומדן סך הוצאות המלחמה מתחילת השנה עומד על כ-17.3 מיליארד שקל.

בנטרול הוצאות המלחמה, שיעור הגידול המצטבר בהוצאות מתחילת השנה עומד על 16.3% לעומת התקופה המקבילה. אחת הדרכים המרכזיות בהן המדינה פועלת למימון הגירעון היא הנפקת אג"ח, כאשר בשבוע שעבר השלים בהצלחה החשב הכללי הנפקת אג"ח בהיקף של 8 מיליארד דולר.

במסגרת ההנפקה הונפקו 3 אגרות חוב חדשות לטווח של 5 שנים, 10 שנים ו-30 שנה בהיקף כולל של 8 מיליארד דולר. המרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו-175 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה. הביקושים בהנפקה הסתכמו לסך של כ-38 מיליארד דולר, פי 4.75 מהסכום שהונפק, והיו הגבוהים ביותר שנרשמו אי-פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל. 

הכנסות המדינה ממסים בחודש פברואר הסתכמו ב-34.5 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-20.2 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות רשות המסים ב-1%. המסים הישירים ירדו ב-6% והמסים העקיפים עלו ב-7% לעומת פברואר 2023. עיקר הירידה בהכנסות ממסים ישירים נבע מהירידה בהכנסות ממיסי מקרקעין ומהגידול החד בהחזרי המס.

על רקע ההאטה בשוק הנדל"ן, ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בפברואר 2024 ב-1.2 מיליארד שקל, ירידה של 37% לעומת פברואר 2023. הגביה ממס שבח ירדה ב- 39% וגביה ממס רכישה ירדה ב- 37%.

הפתעה לטובה נרשמה בהכנסות ממסים עקיפים הסתכמו ב-14.3 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, בנטרול הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2023 ודצמבר 2022, עלו ההכנסות ממסים עקיפים ב-7% לעומת אשתקד. מדובר בפעם הראשונה מפברואר 2023 שהכנסות ממסים העקיפים נמצאות בעליה לעומת החודש המקביל אשתקד. העלייה בגבייה היא תוצאה של ירידה בהחזרי מע"מ ייצור מקומי וגידול בהכנסות ממע"מ ייצור מקומי ומבלו דלק. ההכנסות ממע"מ הסתכמו ב-10.5 מיליארד שקל, עליה ריאלית של 13% לעומת פברואר הקודם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לעצור את הביזה (ל"ת)
    בת אל 10/03/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אל תדאגו 10/03/2024 16:34
    הגב לתגובה זו
    אלה לא יפסיקו גם במאה שקל לקופסה
  • 3.
    גולדפינגר 10/03/2024 15:53
    הגב לתגובה זו
    הנזק המצטבר שממשלת בן גביר/סמוטריץ על מלא מלא גורמת למשק הישראלי הוא לא נתפס, הממשלה הזו מעמידה את מדינת ישראל בפני עשור אבוד. השיקום הביטחוני/כלכלי/חברתי יקח שנים לתקן.
  • 2.
    והדולר נחלש.... (ל"ת)
    הכל שקרים 10/03/2024 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איש פשוט 10/03/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
    מבקש הסבר פשוט כיצד למרות 5 חודשי מלחמה הכנסות המדינה ירדו רק ב - 0.3 מיליארד מתוך 79 מיליארד ?? אין פגיעה במקומות העבודה והייצור ?? אין ירידה במכירת דירות ?? אין ירידה בהוצאות מגורים וקניות ??
  • בטיטו 10/03/2024 15:55
    הגב לתגובה זו
    למרות שכל החברות המשק העלו מחירים... מישהו משחק במספרים כדאי להסתיר את המציאות העגומה
  • אבי 10/03/2024 15:36
    הגב לתגובה זו
    ועדיין נראה קצת מוזר
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).